איך זה מרגיש להגשים חלום? לראות רגע שייחלת אליו, ביקשת אותו, פינטזת לפרטי פרטים, הופך למציאות. בגיל 25, תאלין אבו חנא כבר הספיקה לעבור את החוויה הזו כמה פעמים. היא זכתה ב"מיס טרנס ישראל", עשתה ריאליטי ענק וקיבלה חיבוק ציבורי כאשה, אבל הפעם האחרונה שבה הגשימה חלום מונצחת לדראון עולם בשרתי "גולסטאריות" של HOT, ואי אפשר היה שלא להתרגש יחד איתה. אבא שלה, שעשה את כל הדרך מנצרת עומד מולה, מחבק אותה אחרי ארבע שנים של נתק, וקיבל אותה כבתו.
"לא הפכתי למפורסמת כדי שאבא שלי יקבל אותי, אבל החיים הובילו אותי לקרוא לו מכל במה אפשרית, מהאח הגדול ובכל ראיון שעשיתי. הוא ידע שאני מחכה לו", היא משחזרת היום בקול רועד. ענאן אבו חנא, נהג אוטובוס מקו 826, ערבי נוצרי בן 58, הגיע אל תאלין, אחרי שבמשך תקופה ארוכה היא אפילו לא הורשתה להיכנס לבית המשפחה. "אני עדיין לא יודעת איך ההפקה שינתה את דעתו, תצטרכי לשאול אותו", היא אומרת, "כל החוויה הייתה כמו איזו סצנה, לא האמנתי שזה באמת קורה. הרגשתי משהו מוזר לפני כן, ישבנו כל הבנות מגולסטאריות וכולן דיברו על אווירת יום שישי. אצלנו אין קידוש אבל אני אוהבת שיושבים על יד השולחן ומברכים, אני צמאה לזה. ואז הרגשתי משהו מוזר שקורה, כל אחת סיפרה על המשפחה שלה והגעגוע, ומה אני אגיד? שלא נכנסתי הביתה ארבע שנים? הבנות דיברו ודיברו והרגשתי שהן שופכות לי מלח על הפצעים. ואז פתאום ההורים שלי נכנסו בדלת".
איך הרגשת?
"הייתי בהלם אבל זרמתי, קשה למצוא מילים לדבר הזה. חיבקתי את אבא שלי וכולי צמרמורת, לא מאמינה. הוא לא השתנה, חיים שלי. הוא רצה לדעת מה שלומי, דיברנו על מה שעבר עלינו ארבע שנים. היו לו ארבע שנים של גיהינום. אנחנו מאוד דומים, רק עכשיו אני מבינה כמה אני אבא שלי. והוא היה מאושר. עדיין קשה לי לעכל שזה באמת קרה. בכל התקופה הזו כמעט התחלתי להשלים עם העובדה שזה בלתי אפשרי שנדבר שוב".
תאלין מדווחת בגאווה שמאז היא מגיעה לבית הוריה בכל סוף שבוע. "יש לנו 86 מדרגות עד שנכנסים הביתה, ובפעם הראשונה שעליתי אותן לכל מדרגה הייתה משמעות. כל מדרגה סיפרה לי משהו".
בטח זה קשה עם עקבים.
"הייתי עם עקב נמוך, מגף, ואני זוכרת את כל מה שלבשתי: מכנס גבוה ובגד גוף של ורסאצ'ה. עד אז הייתי נפגשת עם אמא שלי והאחיות שלי בנצרת, אבל רק באוטו, בחניה, זה היה קיצוני. קרה גם שהן באו פעמיים לתל אביב לפגוש אותי בבית קפה".
המפגשים הראשונים עם אבא בבית, בלי מצלמות, לא היו מביכים?
"אולי בימים הראשונים כשבאתי הביתה הוא היה מתבלבל, זה לא שהוא קרא לי 'חנא', אבל הוא הרגיש שהוא מדבר עם הבן שלו. אבל זה טבעי, גם אני הרגשתי ככה. עם הזמן נכנסנו לשיחות רציניות, היום אנחנו מתחבקים ומדברים, הקשר יותר טוב מאי פעם. פעם היה לי קשה לדבר איתו, זה דרש ממני להיות הגבר הגברי של המשפחה ולא הייתי יכולה להיות כזאת. בכל שיחה פחדתי שהוא יגיד 'למה אתה מתעקם' או 'תחזק את הבורג'. היום אבא שלי מהופנט ממני, מחמיא לי, אומר שאני יפה, וזה לא רק היופי החיצוני. היינו בהשקה ביחד והוא ראה ילדים קטנים וילדות שעשו איתי סלפי והתפוצץ מגאווה. כולם אומרים לו שהוא עשה את הדבר הנכון".
גאווה ודעה קדומה
הפיוס עם אבא הזניק תקופה חדשה ביחסים של תאלין והקהילה שממנה באה. היום גם סבתא שלה מדברת איתה בלשון נקבה וגם השכנים מנצרת. חברות מבית הספר שהיו מציקות לילד הנשי שהייתה מבקשות עכשיו סליחה, אבל חלקן לא מסוגלות להסתכל לה בעיניים. "סלחתי להן, סלחתי לכולם", היא אומרת באצילות, "ובעיקר אני גאה באבא שלי. בעבר הוא הרגיש מאוכזב ממני אבל בעצם גם אני ציפיתי ממנו לדברים, ובסוף הוא לא אכזב אותי".
סגירת המעגל הסופית התקיימה באירוע המשפחתי הראשון בו קיבלה הכרה כאישה - חתונה של בן דודה. "אנשים שם אמרו להורים שלי, 'תאהבו אותה כמו שאנחנו אוהבים אותה' והתחלתי לבכות. אחותי הגדולה רנין, מי שתמיד רציתי להיות כמוה וממנה למדתי את הטקטיקה של הנשיות, נתנה לי שם המון עוצמה. היא אמרה לי 'מין בעדק' שזה אומר 'אחרייך'. כלומר שאני יותר יפה ממנה. כשאני שומעת ממנה כזה דבר, אדם שהערצתי כל החיים, זה היה מאוד מרגש. התפרקתי".
תאלין, מטר שמונים של יופי מזוקק, אצילי ומחשמל מאושרת היום, סוף סוף מאושרת. ובכל זאת, היא מוכנה לעזוב הכל ולטוס לאמריקה, וכנראה הייתה זקוקה לסגירת המעגל המשפחתית הזו כדי להמציא את עצמה מחדש באמת. "אני נוסעת לניו יורק לראות מה יכול לקרות שם בדוגמנות ובמשחק. יש לי שם חבר, הספר אבי אדרי שמספר גם את ג'ניפר לופז ואלישיה קיז והוא גר שם ועושה את הפאשן וויק ואני מקווה שהוא יעזור לי. תמיד רציתי ניו יורק".
לא הולך לך כאן עם הדוגמנות?
"עשיתי קמפיינים לדזיגואל, לוריאל, מילוקה ואסתי לאודר, יש אפילו חנות בנצרת שאני פרזנטורית שלה, אבל אני לא יודעת אם אפשר לחיות מזה. את צריכה להיות כאן עדן פינס או נטע אלחמיסטר כדי להתפרנס כדוגמנית, אפילו בר רפאלי מתפרנסת מעוד דברים, ואיך קוראים לה, בר זומר? אולי גם היא. הן אלה שבאמת מקבלות כסף על העבודה. אבל שאר הדוגמניות, זה מביך אפילו לדבר על התקציבים, או שהכל חינם ושת"פים או שאין בכלל כסף".
יופי הוא שאיפה מתמדת של תאלין, בצורה שרק מי שהזיעה כדי להשיג כל סנטימטר שלו מכירה מקרוב. הכל אצלה מוקפד - השיער, האיפור, שמלת המיני הצמודה, אבל גם מעודן במידה. את עקבי הענק החליפה הפעם בסניקרס. "אני לא תמיד צריכה עקבים ואודם אדום כדי להיות אישה. פעם הייתי צריכה להיות מקונטרת כולי כדי להרגיש נשית, עכשיו כבר פחות. יש כאלה שעושות טליה מסיליקון ומפוצצות את הישבן כמו קים קרדשיאן, אבל בעיני זה מיותר".
אז לא יקר להראות כמוך?
"להראות כמוני זה דווקא די זול. עשיתי רק ניתוח אף וחזה ואת השינוי מין עשיתי על חשבון הזכייה ב'מיס טרנס'. אנחנו כל הזמן רודפות אחרי היופי ולהראות יותר נשיות, אבל אנחנו שוכחות שזה לא במראה. זו הנשמה של האישה. לא כולן נולדו להיות פצצות מין ויפות. יש לי חברות שכל שנה עושות שלוש, ארבע ניתוחים, מצח, סנטר ולחיים ואף. למה לרצות להיות מישהו אחר? תהיי את ואני אהיה אני. זה פייק ולא יפה להביא תמונה של מדונה ולהגיד אני רוצה להראות כמוה".
מדי הכדורגל של הגולסטאריות באו לך טוב?
"האמת היא שחשבתי שבגלל שנולדתי כבן ואני חזקה יותר משאר הבנות אולי זה יבלוט, אבל זה ממש לא קרה. הייתה אפילו משימה בבוץ שהייתי בטוחה שאני עומדת לכסח את שירן סנדל והיא ממש זרקה אותי. מצד אחד התאכזבתי, מצד שני הייתי גאה שאני באמת אישה. ההפסד העצים לי את הנשיות".
איך היה עם שולה זקן כשותפה לחדר?
"שולה זקן היא חיים שלי. אני לא מכירה ממש את הסיפור שלה אבל הבנתי ששפטו אותה מחוסר ידיעה כמו ששפטו אותי, אז התחברתי אליה מהמקום הזה. היא הייתה החברה הכי טובה שלי שם. הייתי גם קרובה ללי ברקוביץ' וקארין סנדל".
אז לא היית במחנה דניאל גרינברג.
היא צוחקת. "במלחמה בין לי ברקוביץ' ודניאל הייתי בצד של לי. אפשר להבין למה היו מחנות, היינו בקבוצה כמה ימים, ואז לי לוי עזבה את התכנית ומישהי כמו דניאל באה מבחוץ, אז חייב היה להיות איזה חיכוך. אני אוהבת את דניאל ומאחלת לה בהצלחה ולא רוצה לשפוט כלום, אבל הקריירה שלי מאוד שונה משלה".
תסבירי.
"אני מאוכזבת בעיקר מהתקשורת הישראלית. היום נהיה מצב שאת צריכה לפתוח רגליים כדי להיות מישהי, והתקשורת מתעלמת ממי שבאמת עשו משהו בחיים, ואני אפילו לא נכנסת לבן כמה הוא ומי הוא. אני מתה על דניאל ומצידי שהיא תעשה מה שהיא רוצה ותשכב עם מי שבא לה ותתאהב במי שבא לה, אבל התקשורת מייצגת את זה בצורה מאוד מעליבה. אפילו לא כותבים את שמה, אלא רק שהיא חברה של אייל גולן".
פרשת אייל גולן והקטינות מסוגלת להדהד לתאלין חוויות לא פשוטות מעברה. "כשהייתי נער הומו בן 12 שכב איתי מישהו בן 23, אז ברור שמשהו פה לא לעניין", היא אומרת, "אבל זה אחרת. אצל הגייז זה עולם שבנוי על סקס, אז הטרדה מינית בשבילנו כמעט לא קיימת. הגוף שלנו, או לפחות של רובנו, חי היום על 'אטרף' ו'גריינדר', על סטוצים. אנשים בראש שיבוא מישהו ואם לא טוב, נזמין את הבא. הגוף שלי יכול לקבל מגע משלושה או ארבעה גברים ביום, אז מה זה הטרדה מינית? גם אני פעם חייתי ככה".
ואיך זה היה לך?
"רציתי לחוות, אבל לא נהניתי מכל מה שהיה. זה מורכב. ברור שעברתי ניצול והטרדה. מלא פעמים. אבל רק היום אני רואה את זה ככה. היו פעמים ששחררתי וחיכיתי רק שיגמר כדי ללכת הביתה. כשאת בתוך זה את רואה את הדברים אחרת. זה לא מישהו שאונס אותך ברחוב וחוטף אותך בכוח. אישית, אני לא חושבת שיכולה להתפתח טראומה מדבר כזה, אבל אולי זה כי אני חזקה. יש נפשות יותר פגיעות ממני".
פעם היו זורקים עלי אבנים, היום מסתכלים עלי ואומרים לי שאני יפה
בשנים הראשונות חנא אבו חנא חי חיים די נורמליים, מגובה בשתי אחיותיו הגדולות, אמא מגוננת ולו"ז שמלא בשיעורי בלט. הוא לא היה גיי, אלא אישה סטרייטית שרוצה להיות רקדנית, שחולמת להתאהב בגדול, שמחכה לרגע שבו תערסל תינוק בזרועותיה. אבל ככל שהלך והתבגר הסביבה התקשתה לקבל אותו. "בילדות תמיד שנאו אותי בלי שום סיבה. לא היו לי חברים, לא רצו להיות בחברתי ולא היו מזמינים אותי לימי הולדת. פעם ילדה אחת עשתה יום הולדת והזמינה את כולם ואותי לא, וכולם קיבלו שם מתנה וכולם באו איתה לבית ספר ולי לא היה. או שהייתי נתקעת במישהו והם היו משחקים 'וירוס' - מי שנגע בי מנגב את היד על אחר. בגיל 14 לא יכולתי יותר, ניסיתי להתאבד פעמיים, לקחתי כדורים, מצאתי את עצמי בבית החולים".
איך הסברת להורים את מה שעשית?
"לא סיפרתי להם את האמת. אמרתי שזה בגלל שלא קנו לי אייפון. הם ארגנו לי פגישות עם פסיכולוג בכל שבת בבוקר והוא אמר לי 'שימי את היד שלך ביד של אלוהים, את בסדר, כמו שאת'. זה עזר לי".
שנתיים מאוחר יותר תאלין שמעה בפעם הראשונה את המילה "טרנסג'נדרית". "הייתה לי חבורה כזו של גייז ערבים, הסתובבנו בתל אביב וישבנו עם בחורה שעישנה ג'וינט ואני הייתי המומה ממנה. היא התחילה לספר 'כשהייתי הומו היה לי ככה וככה', בשפה של הרחוב שאת מכירה. ואני צוחקת וחושבת שהיא נכנסה לסטלה ולכן היא מדברת ככה. אחר כך שאלתי את אחד החברים שלי אם היא ממש מסטולה והוא אומר לי שהיא דווקא הייתה הכי בסדר והיא פשוט סיפרה על העבר שלה. לא הבנתי מה זה אומר, אז הוא הסביר לי, 'מאמי, היא קוקסינלית', ככה דיברנו אז. ואז הוא אמר, 'היא כמוך'. ולא הבנתי על מה הוא מדבר בכלל.
"הוא אמר לי, 'יאחתי מה קרה לך, את אישה'", היא ממשיכה, עיניה נוצצות, "והוא תפס אותי מהפנים ואמר לי, את תהיי מהממת. הוא איפר אותי ודיברנו על הנושא, הראה לי דברים באינטרנט, ראיתי נשים על המסך שאמרתי אין מצב שהן לא נולדו נשים. כל מה שעברתי ב-16 שנה, פתאום התגלה אור ואת קולטת שיש פתרון למה שאת חווה. הרגשתי כזו הקלה, לא האמנתי, סוף סוף מצאתי את עצמי. כי עד אז חשבתי שאני חולת נפש. הייתי מסתכלת במראה ומדמיינת גוף של אישה אבל צוחקת כמה אני טרללה בראש".
ופתאום את מגלה שאת לא.
"נכון, הבנתי שיש אנשים שהם כמוני! באותו ערב יצאתי עם פאה ובגדי נשים לרחוב, פעם ראשונה שאני עושה את זה לא בפורים. יצאנו לשדרות רוטשילד, אנשים התחילו לצעוק לי: 'יפיופה' ו'מהממת'. אני לא אשכח איך בקיוסק ברוטשילד אלנבי קניתי בקבוק שתייה והמוכר אמר לי 'זה 17 שקל ונשיקה'".
אז גם הוטרדת מינית.
"אבל שמחתי! נתתי לו לתת לי נשיקה בלחי. את מבינה איזו קיצוניות זו מאיך שפעם היו מתייחסים אלינו? פעם הייתי הולכת עם ידיד שלי רובר בנצרת, ומישהו שידע שאנחנו הומואיות קרא לו לבוא לאוטו. רובר הכניס את הראש לחלון והבחור דפק לו בקבוק בירה על הראש. הייתי הולכת ברחוב בנצרת וזורקים עלי אבנים וצועקים לי 'יא מניאק כוס אוחתוק'. פתאום מסתכלים עלי ואומרים שאני יפה. לא שונאים אותי יותר".
מכאן כבר לא הייתה ברירה. תאלין האישה צמחה מהריסות הילד חנא, והחלה לחלום בגדול. היא זכתה בתחרות מיס טרנס ישראל ומכספי הזכייה מימנה את השלמת התהליך בתאילנד. בסוף שנת 2016 נכנסה לבית 'האח הגדול' כשהנושא של משפחתה ואביה לא מרפה ממנה, ואפילו היווה את הכר לדואט מרסק עם נסרין קדרי. "עם כמה שזה ישמע קצת מתנשא, כל הזמן הזה הלכתי בדרך של גאווה. נשארתי בחינוך של אבא שלי, לא הידרדרתי, כיבדתי את עצמי והגוף שלי, את האישה שרציתי להיות, הכל כדי שהוא יראה. והוא ראה. אני חושבת שהוא לא הבין - כל העולם מקבל אותה ואני לא? אולי אני טועה? שם התחילה השאלה והמחקר הפנימי בינו לבין עצמו".
מה תגידי היום למישהי שעוברת התנכרות כזו מצד משפחתה, לא לוותר כמו שאת לא ויתרת? או להרפות כי זה כואב מדי?
"זה עצוב אבל יש מקרים שכן צריך לוותר, אבל לא עד הסוף. צריך תמיד להשאיר פתח לאמונה והבנה, כי אנחנו רוצים לדעת מאיפה באנו. זה גם תלוי בסיפור האישי של כל אדם. אם הייתי מכפר או מהמשולש, אבא שלי אולי בחיים לא היה מדבר איתי. לכולן אני אומרת: מה שאת צריכה לעשות זה לבנות את הכבוד שלך. שיעריכו אותך. תכבדי את המגזר שבאת ממנו, את עצמך, את הגוף שלך, את הקריירה שלך. אני ידעתי שכדי שאבא שלי יקבל אותי אני צריכה לעשות כמה דברים שהרבה מוותרות עליהם, הן אומרות: 'ויתרו עלינו אז אני מוותרת חזרה', ואז יאללה, החיים הם מועדונים, נייט קלאב, סמים, אלכוהול ומשם להידרדר. ואז איפה החיים שלך? את בושה למשפחה".
זה עצוב.
"מאוד. תל אביב היא עיר שקל מאוד ללכת בה לאיבוד. מלא נופלות לסמים, לזנות, לרחובות, למקומות שבהם הן לא יודעות לשמור על עצמן. אני מכירה מלא שמתו. היום ראיתי מישהי, טרנסית שהייתה פעם יפיופה מהממת ועכשיו היא רזה, נרקומנית, זה היה לי כל כך קשה לראות. המון טרנסיות רוצות אחרת, אבל אין רצון בלי פעולה".
בשנה שעברה החליטה תאלין לעשות מעשה וניגשה לתחרות "מלכת היופי" של מגזין "לאישה" מיוזמתה האישית ומבלי שפנו אליה. היא העפילה לגמר, אבל החוויה השאירה לה טעם מר בפה. "עברתי שם חוויה קשה, זה באמת שבר אותי".
רק כי לא ניצחת?
"לא ביקשתי מהם שקל, ביטלתי עבודות כדי להיות בתחרות, רציתי לעשות דרך נקייה, להיכנס לא כסלבריטאית, אלא כאישה רגילה. השופטים אמרו לי שכולם רצו שאני אזכה אבל זה לא קרה".
נשים מוכרות בדרך כלל לא הולכות לתחרות הזו. זה לא היה קצת קטן עלייך?
"אני רציתי את זה. זו במה שיכולתי לנצל לשליחות ולהעביר מסר של קבלה, כמו שנטע ברזילי עשתה באירוויזיון. אני אוהבת לשבור סטיגמות ולעשות היסטוריה, ואני חייבת, כי זו השליחות שלי. אף אחת לא עשתה את זה מעולם ב-70 שנה למדינה. קיבלנו מקום 37 במיס יוניברס באותה שנה. אם אני הייתי נוסעת הסיפור היה אחרת".
לראות מישהי יפיפייה עם תחבושות על הפנים זה לא נעים
למרות האכזבה מתחרות מלכת היופי, תאלין לא הורידה פרופיל. היא הפכה לכוכבת אינסטגרם עם 110 אלף עוקבים, מה שהצליח להציב אותה במרכזה של עוד שערורייה, כדי שהחיים חלילה לא יהיו משעממים לשנייה. בספטמבר האחרון נקלעה לשריפה בבית בחיפה בו שהתה עם חבר, התמודדה עם שמועות על כך שפניה הושחתו ואז פרסמה סרטון בו היא חושפת את "הפנים החדשות אחרי הכוויה", רק כדי לגלות לכולם כי דבר לא קרה לה.
"מה שקרה זה שאני וחבר טוב שלי היינו בדירת קרקע בחיפה שמחוברת לבית של ההורים שלו, ועדיין לא יודעים מה בדיוק קרה, אולי נר בבית של הוריו הדליק את הספה, אבל כל הבית נשרף. קמנו וכל הבית עולה באש ואנחנו בתוך חדר, צריכים לצאת ממנו. חבר שלי היה היסטרי לגמרי, הוא התחיל לחפש את המפתח, אבל אני ישר תפקדתי והבנתי שאין זמן לזה. אני יודעת לפעול בלחצים, לקחתי וילון ביד, שברתי חלון וככה ברחנו החוצה".
אמאל'ה.
"זה היה מאוד מפחיד. ראיתי את המוות בעיניים. אבל עם כל מה שעברתי בחיים, ישנתי ברחובות, על ספסלים, לא ככה זה היה אמור להיגמר".
החבר של תאלין סבל מכוויות, שעברו מאז, והיא, למרבה המזל, לא ניזוקה בכלל. "לקחתי בסך הכל יומיים לנוח בבית ואז פתאום התחילו שמועות שלא האמנתי שאני שומעת. שנשרפתי, שהלכה לי הקריירה, דיברו על זה בגיא פינס ושמעתי כל כך הרבה גרסאות שונות על מה שהיה שם. במקום להתעניין איך אני מרגישה, אנשים הפיצו שנשרף לי הוודג', זה הגעיל אותי".
אולי דאגו לך?
"זה לא היה מדאגה. אמרו שנשרף לי כל הגוף ואני בטיפול נמרץ, שנשרפה לי הפאה, שהלכו לי הפנים. זה היה פאתט להתעסק ככה בתפל, והבנתי שזה מה שמעניין אנשים. אז עשיתי את הסרטון, שתקבלו מה שביקשתם, להכניס סכין בלב. ואנשים באמת נבהלו. לראות מישהי יפיפייה עם תחבושות על הפנים זה לא נעים".
אבל בסוף התנצלת על הסרטון, הבנת שהוא סר טעם?
"הגעתי בדיוק למטרה שרציתי, אבל הבנתי שפגעתי גם במי שלא רציתי לפגוע. היו ילדות שמעריצות אותי, שלקחו את זה ממש קשה. הן שלחו לי סרטונים שהן בוכות, וזה לא מה שרציתי. לא לפגוע במי שאוהבים אותי. אז בפניהן התנצלתי".
היום האינסטגרם שלה טיפה פחות דרמטי, אבל נוצץ תמידית. היא מדגמנת לוקים, מפציצה באירועים, משוויצה בהישגים בחדר כושר, וגם, כך נדמה, בבחור חסון אחד שאוהב להרים משקולות לצידה. "הוא לא חבר שלי, מה פתאום", היא צוחקת, "הוא רק ידיד. אין לי בן זוג. לפני שנה נפרדתי מג'ימי שהייתי איתו שלוש שנים. זה פשוט לא הסתדר ביננו, בלי קשר לנושא הטרנסי. ג'ימי הוא ערבי מוסלמי מכפר בצפון, גבר סטרייט שהתאהב בי כאישה".
מתחילים איתך הרבה?
"אני מחוזרת מאוד אבל לא מוסרת את הלב שלי. אני מפחדת להתאהב כי אני מתכננת את המעבר לארצות הברית, זה לא הזמן להיכנס למשהו רציני. יש לי סטוצים כמו כל אישה, לא באופן אגרסיבי. אני יותר עובדת על הקריירה והקידום של ההצלחה שלי".
מה בכל זאת את מחפשת בגבר, כשהזמן יגיע?
"אני מחפשת את הגבר שיהיה אבא של הילדים שלי. אני לא אצא עם כל אחד, פעם כל מה שרציתי זה גבר, אפילו לישון איתו על קרטון ברחוב, אבל היום אני במעמד שאני לא יכולה. עם כמה שמישהו יכול להיות חתיך ויפה, יש מעמד של גבר שאני יכולה להיכנס איתו למערכת. אני רוצה גבר עם שאיפה של הצלחה שמכוון לעתיד טוב. יש המון גברים שחיים את הרגע, אבל אני רוצה חיים משפחתיים. כאן בארץ אני קצת מוגבלת, כולם מסתכלים לכולם בצלחת ועדיין מתעסקים בזה שאני לא יכולה להביא לעולם ילדים. אנחנו ב-2020 עוד מעט, יש פונדקאות, זה לא צריך להיות המעצור. אולי בחו"ל אני אכיר את האהבה שלי. מישהו שירצה לגור איתי, לא עם הרחם שלי".
מתחרות "מלכת היופי של ישראל" נמסר: תחרות מלכת היופי של ישראל מהווה לאורך 70 שנותיה דוגמא לפלורליזם, גיוון, פתיחות ושיווין. בחרנו בהתרגשות ובגאווה בתאלין כמועמדת בתחרות ולשמחתנו הרבה היא אף נבחרה להיות אחת מארבע המועמדות הסופיות. כמו כל המועמדות שמגיעות לשלבים הסופיים של התחרות, גם תאלין הייתה מועמדת ראויה וחזקה. האכזבה שלה מכך שלא הגיעה למקום הראשון מובנת, כמו גם של כל המועמדות הנוספות שלא זכו בכתר.
"גולאסטאריות" משודר ב-HOT REAL בימי ב'-ד' בשעה 19:30 וב-NEXT TV
צילום: חיים כהן | סטיילינג: זוהר מאירי | איפור: מורן ינקו ל- ITM | שיער: אושר סעדון ל- ITM | בגדים (לפי לוקים): לוק 1 - בגד גוף: זארה, מעיל: H&M | לוק 2 – ז'קט ג'ינס: אוסף פרטי, ג'ינס: פול אנד בר, חגורה: זארה, כובעים: ריזרבד/ טופ טן | לוק 3 - שמלה: ofrimatza studio, עגילים וטבעת: sigma | לוק 4 – ז'קט ומכנסיים: ריזרבד, שרשרת: sigma | לוק 5 - חליפה: מאסימו דוטי, עגילים: ריזרבד |