אני לא אני

בשנה השנייה לתואר אמיר זהבי החליט לאמץ כלב. הוא נסע לחוות האימוץ, שם התאהב בגורה לברדורית קטנה, או כך לפחות חשב. הסבירו לו אז שלברדור זה גזע נוח שאוהב את כולם וזה נראה כמו שידוך מושלם. אבל בבית הגורה הקטנטונת התבררה כמעורבת ובעיקר כנענית. במקום פרטנרית קלה, זהבי קיבל את פטל, כלבה מסורה ואוהבת, אבל רק את המשפחה שלה ורק בתוך הבית. בחוץ, כל טיול איתה הופך למלחמה. "היא מלאך בבית אבל בחוץ היא בלתי נסבלת. היא לא אוהבת אף כלב, היא לא אוהבת אף אחד ברחוב. זה ההפך ממה שציפיתי לו כשאימצתי אותה, אבל היום אני מבין שזה אופי ששווה הרבה יותר, כי אני יודע שכשהיא אוהבת אותי, זה באמת ולא כי היא אוהבת כל אחד".

וזה אולי כל הסיפור של זהבי במחיר טיול אחד בפארק. הגיבור השנוי במחלוקת של "חתונה ממבט ראשון" (מוצ"ש וראשון בקשת 12), מי שנתפס על המסך כאדם סופר בררן או ביקורתי הוא בעצם איש רגיש, מסור וכזה ששומר את האהבה שלו בבית. רק צריך לדעת להיכנס. אבל הדרך פנימה לא תמיד קלה, וזהבי מלא רצון טוב אבל לפעמים לא בטוח שפותח את הדלת. גם כשדופקים חזק. עכשיו, הוא מרגיש שאולי יש מחיר לסגירות הזו שלו, ואולי אם הוא רק יפתח את הדלת אפשר יהיה להבין למה הדמות על המסך לא משקפת מבחינתו את מי שהוא באמת.

"אף אחד לא מושלם. גם לא אני"

לא סתם זהבי (31) מזכיר את החברים ובעיקר את המשפחה שלו, כמקור הכוח העיקרי שלו בימים האלה. כמו שתגלו עוד מעט, הוא רגיל לבחון את עצמו בהקפדה יתרה, וככזה הוא גם מזהה היטב את מקורות החוזק שלו. והוא זקוק להם בימים אלה. הוא נולד וגדל בחיפה, כשהיה בן שש עברה המשפחה לארה"ב בעקבות עבודתו של אביו, איתן זהבי, איש בכיר ומוערך בתעשיית ההייטק הישראלית, ממייסדי חברת הענק מלאנוקס, שבאותה תקופה עבד באינטל. אמו סיגל היתה מורה לספרות ולשון והוא הבכור לשתי אחיות, מאיה ורוני.

"לא ידעתי אנגלית, הגענו בכיתה א' וזאת כיתה שכבר אמורים ללמוד קרוא וכתוב בשפה שאני לא יודע לדבר. הכינו אותי לקושי גדול אבל הסתכלתי על זה כעל הרפתקה. אני זוכר שאני נכנס לכיתה ביום הראשון, וכולם מדברים אליי אבל אני לא יכול לדבר חזרה. תמיד הייתי גרוע בסמול טוק, נראה לי שזה הגיע משם". אחרי ארבע שנים המשפחה חזרה לארץ והשתקעה בזיכרון יעקב, זהבי הנער החליט להתמקד בציור. "כל החיים ציירתי, רציתי מאוד ללמוד אמנות ובעיקר אמנות קלאסית. אז הלכתי לביה"ס לאמנויות בחיפה ומהר מאוד הבנתי שזה ממש לא מה שחשבתי".

מה היית רוצה לאמץ מהזוגיות של ההורים שלך?
"שמישהי תבין אותי כמו שההורים שלי מבינים זה את זו. שבת הזוג שלי תסתכל על החסרונות והקשיים שלי, כמו שההורים שלי יודעים להסתכל האחד על הקשיים של השני ולראות גם את החוזק".

אז היתרון שלך הוא בחולשות שלך?
"אף אחד לא מושלם. גם אני לא. אני חושב שבני זוג שמצליחים להסתכל על הבאגים של האחר כפיצ'ר, יוצאים נשכרים".

אז מה הבאגים שלך?
"יש לי מעט מאוד סבלנות למסכות, ליומרנות, אני צוחק על עצמי הרבה, יש אנשים שרואים את זה כחולשה אבל אני חושב שהומור עצמי זה חשוב. הייתה לי פעם בת זוג שהיה לה מאוד חשוב להרים לעצמה כל הזמן, שזה בול ההפך. לא משנה כמה נתתי לה להרגיש שאני מעריך אותה היא לא נפטרה מההרגל של לטפוח לעצמה על השכם. אני לא יכול להגיד שרק זה מה שהרס את הקשר, אבל ברגע שאחד מרגיש חוסר ביטחון בתוך הקשר זה משליך על הכל".

נשמע מורכב וגם שלקחת על עצמך הרבה אחריות בתוך הקשר הזה. אז מה קרה שם?
"בהתחלה זה גרם לי יותר להראות לה איך אני מרגיש כלפיה, להראות לה שהיא מדהימה בעיניי ושאין לה שום סיבה להרגיש חוסר ביטחון. הבנתי שלמרות המאמצים שלי זה משהו עמוק יותר, ואז עלו לי ספקות לגבי האם אנחנו יכולים להיות יחד, כי נראה לי שאחד מהתפקידים של בני זוג זה ליצור אווירת בטחון הדדית. אם אין את זה היחסים יהיו תמיד טיפה קרים".

הומור, פתיחות, משיכה 

ידוע שלהכיר בבעיה זו כבר חצי הדרך לפתרון, וזה בדיוק הקו שהנחה את זהבי במהלך המיונים לתוכנית. ולא רק פעם אחת. במשך שתי עונות הוא צמצם, דייק ושינן לעצמו את רשימת התכונות של מי שאמורה להתאים לו כמו כפפה ליד. משימה לא פשוטה, אם תשאלו אותו. אבל המומחים נענו לאתגר ושלפו בפינצטה את דנית ליבנת, עורכת דין בת 32 מתל אביב, שכל חלומה הוא חנון עם טוויסט. ואיזה טוויסט זה היה.  

זהבי הוא ממש לא הסטריאוטיפ של האנליסט שיושב ימים שלמים מול המחשב. הביוגרפיה שלו מסקרנת כמעט כמו המקומות שהיא לקחה אותו על הגלובוס. הוא עבד שנה במלאנוקס במיזוגים ורכישות, אבל גם בירמן ב"האומן 17" במסיבות גייז. הוא היה עוזר ראש המטה של השר גלעד ארדן במשרד הפנים, עבד בחברה ישראלית שמכרה מערכות נשק לצבא קולומביה, ואפילו מכר מוצרי קוסמטיקה בפינלנד. שם הוא התאהב ועד היום מנהל לונג דיסטנס ריליישנשיפ עם בקתה בלב הטבע הפראי של המדינה הצפונית. 

מה למדת על עצמך תוך כדי המיונים לתוכנית?
"המיונים עזרו לי להגדיר בצורה מדויקת מה אני מחפש. אלה היו המון שיחות, המון שאלות שבכלל לא חשבתי שיש להן קשר למציאת התאמה אבל המדע אומר שכן. זה היה תהליך ארוך, חלקו מעניין וחלקו סיזיפי. את חלקו עשיתי פעמיים, אבל לא את הכל. למדתי מה יותר חשוב לי ומה פחות במערכת יחסים".

"לא חושב שהסתרתי שום דבר מדנית"

 אם מיטת בית המלון הפכה אתגר, כבר למחרת הזוג הטרי טס לירח דבש. שם, בין הציפייה להחזיק ידיים לבין הנשיקה הראשונה מול מכתב המומחים, ההייפ של החתונה התפוגג. חוסר הוודאות שהתחיל לבצבץ עוד בארץ, תפס את המקום הראשון ברחובות ברלין, מה שהתבטא על המסך בשתיקות שהבהילו את ליבנת. מתחת לפני השטח, הדיסוננס בין הרצוי למצוי הלך והתגבר, וזהבי פתח מול המצלמה את קלפי המשיכה במונולוג שזכה ללא מעט ביקורת ציבורית.

אלא שכמעט קל מדי לשכוח שמדובר למעשה בשני זרים, והיכן שפתיחות מנצחת בדרך כלל, דווקא לשמור את הקלפים קרוב לחזה הוא הצעד הנכון במחשבה על עתיד הקשר. "לקח לי משהו כמו שבוע להבין בדיוק איפה אני נמצא. להפנים את הכללים החדשים, ולהבין מה קורה מסביבי. אבל גם בירח הדבש היה כיף. חבל לי שלא מראים את זה, היו לנו שיחות מעולות, הסתובבנו בפארקים ודיברנו על החיים. שמעתי המון על דנית, מאיפה היא מגיעה, מה היא אוהבת, מה היא חושבת. קפצנו בנג'י וזה היה מאוד מגניב לראות אותה קופצת מהגג הזה בלי למצמץ. היא הייתה הרבה יותר גיבורה ממה שאני הייתי בסיטואציה הזאת".

אולי התהליך שעברת הוא יותר פנימי? אנחנו ראינו גם איך לדנית היה קשה עם השתיקות שלך.
"אני לא דברן מאוד גדול, אבל היו בינינו הרבה שיחות שהתחילו במקום אחד והסתיימו בנושא שכבר לא יכולנו להסביר איך הגענו אליו. המקומות שבהם היו יותר שתיקות אלה המקומות שבהם הייתי צריך להתמודד עם הדיסוננס בין איך שמצופה ממני להתנהג לבין איך שאני רוצה להתנהג. כי בראש שלי, אני צריך לתת צ'אנס אמיתי. דנית בחורה מדהימה, ואני לא עברתי את כל השנה וחצי הזאת של המיונים כדי להגיע לאיזושהי מסקנה אחרי שלושה ימים, וגם משיכה זה לא עניין שחור או לבן.

עדיין בתוך המערבולת

זהבי מרגיש היום רחוק משגרת חייו, ועוד בתקופה שבה השגרה גם ככה התהפכה לכולם. למרות שהוא לא מסתובב הרבה, כשמזהים אותו ברחוב הוא דווקא זוכה לפרגון, מה שאי אפשר להגיד על הטוקבקים ברשת. "גם אם אני לא קורא טוקבקים, הם מגיעים אליי בהודעות פרטיות באינסטגרם, בפייסבוק ואפילו בוואטסאפ כבר קיבלתי, אז בעצם אין לי כל כך דרך להתחמק מזה. גם אם אני לא מחפש אותם, הם באים אליי".

יש מסר שהיית רוצה להעביר להם?
"אני חושב שמי שעד היום לא למד שיש דרך מכובדת ועניינית להעביר ביקורת, לא ילמד את זה עכשיו מאיזה משפט שאמסגר כמסר. אני גם לא הבנאדם להעביר מסרים".

מה תיקח הלאה מהתוכנית ומה אתה משאיר מאחור?
"למדתי כמה משמעותי המקום של החברים והמשפחה בחיים שלי. זה מקור כוח עצום עבורי. למדתי איך שומרים על ראש פתוח ונמצאים בסיטואציה בלי לנסות לשפוט ולהגדיר אותה, אלא פשוט להיות נוכח. ולמדתי גם שיעור על תקשורת ועל ריאליטי. לא אהיה נאיבי כמו שהייתי. בסופו של דבר, נראה לי שאם נעשה את הראיון הזה עוד 10 שנים, כנראה אהיה יותר מוכן לענות על השאלות האלה, כי היום אני עדיין בתוך המערבולת".

אז איפה נעשה את הראיון הזה עוד 10 שנים?
"הלוואי ונעשה אותו פה, בדירה הזאת, ביחד עם אשתי ועם הילדים שלנו. זה החלום, מבחינתי, להקים משפחה".