"אני מרגיש כמו זברה בספארי, כולם מסתכלים ומצביעים ויש להם מה להגיד. זה הלך רחוק מדי", אומר איתמר עמי (33). "יש הבדל בין לצחוק עליי שאני מדבר באנגלית, לבין לטעון שאני גבר מסוכן ואלים. אני שם כאן את הלב שלי, מוכן לקבל ביקורת, מוכן ללמוד, אבל יש גבול, והגבול הזה נחצה". עמי התחיל את העונה הנוכחית של "חתונה ממבט ראשון" (קשת 12) כחתן המוצלח, פרינס צ׳ארמינג, זה ששתי כלות כביכול התחרו על הזכות להינשא לו. ניצוצות עפו תחת החופה ובירח הדבש עם הכלה הנבחרת, קארין שניידרמן. אבל מאז הצופים העבירו אותו תפקיד. היום הוא נמצא רחוק מאוד מאותו מאמי לאומי מתחילת העונה, הואשם על ידי הצופים לא פעם בכוחנות - ואפילו באלימות. "הביקורת עלי הלכה למקומות מאוד מאוד קיצוניים, זה כואב לי כי הם מאוד רחוקים מהמציאות", הוא אומר בשקט מאופק כשהוא יושב מולי לראיון ראשון.
גילוי נאות: זו לא פגישתי הראשונה עם איתמר. הגעתי לא פעם לבר התל אביבי שבבעלותו. הוא תמיד היה מארח למופת, חייכן, נעים הליכות, משרה אווירה טובה. הנשים שניסו למשוך את עינו זכו לחיוך מבויש וסירוב מנומס, כשבניגוד לסטיגמה על אנשי חיי הלילה, הוא דווקא היה בזוגיות יציבה, שהגיעה עד לכדי אירוסים. אבל אז, בעקבות הביטול שלהם, החליט להגיע לתכנית. הפעם אנחנו נפגשים באווירה אחרת, פחות מחויכת. הוא מחייך בעייפות, מעט מותש מהקרב, אבל שומר על חיוניות ובעיקר על המטרה שלשמה הגיע לתוכנית. הוא כאן כדי לפתוח את הלב.
"אני אוכל תגובות מאוד מאוד קשות ונכנס מזה לדיכאון אטומי. כשאתה הולך לריאליטי אתה יודע שתקבל תגובות, יש כאלה שהן לגיטימיות וזכותו של כל אחד להתחבר או לא ולאהוב או לא. אבל יש תגובות של אנשים שהחליטו להיות השופטים והתליינים ביחד. הסערה התחילה עוד כשהייתי בטיול בחו"ל, וזה ריסק אותי. מבחינת התכנית אנחנו רק X או Y וזה לא ככה. אנחנו אנשים עם מגוון תכונות אופי, וכאן יש נרטיב שצבר תנופה ואינרציה משלו. יש סיפור שמספרים, אני כבר מבין את זה, ואני חוטף את האש, אבל אני גם מסתכל על העוול שעושים לקארין. לקחו מישהי, שתכלס כולנו היינו רוצים שהבת שלנו תהיה כמוה, והפכו אותה למאה אחוז קורבן. מטוקבקיסטים סוג ב' ועד לכותבי טורי דעה שרוצים לקדם אג'נדה".
אז אתה פגוע בשביל קארין? אתה לא חושב שזאת שוב אמירה פטרונית שמקטינה אותה?
"בתור מי שמכיר את קארין, אני יכול להגיד לך שהיא אדם חזק, בטוח, הישגי, רציני. לבוא ולהגיד שמשפט כזה או אחר הופך את זה למערכת יחסים מתעללת, אני לא יודע איך להגיד את זה במילים שהן לא בוטות - זה אונס של המציאות. בסוף אנשים רואים אותנו על המסך 45 דקות במצטבר, אז לבוא ולכתוב דברים כאלה קשים, זה לא מבוסס. זה חצה את הגבול של ביקורת לגיטימית.
"וחוץ מזה, יש את מבחן המציאות. אם הייתי גבר אלים, מתעלל, משהו כבר מזמן היה מתעורר ומישהו מהעבר שלי היה מתלונן בנושא. ולהפך, האנשים שמכירים אותי שנים, שניהלתי, שפיקדתי עליהם שש שנים בצבא, גברים ונשים כאחד. נשים שהיו איתי במערכות זוגיות, הן הראשונות שמגינות עליי בפוסטים. אני יודע שעכשיו אני במרכז של סערה מאוד חזקה, וזה קשה. אני מקבל מראה. מראה כואבת. פה אמרתי לה מילה שלא במקום. פה אולי נוצרה בינינו דינמיקה שיכולה הייתה קצת להעליב, וזה כואב לי לראות, אבל מפה ועד אלימות? לאן הגענו, אנשים, באמת? אני ניסיתי לתת את מי שאני ומה שאני, לפתוח באמת את הלב ולנסות לבנות ולעבור תהליך. זו חשיפה לא פשוטה גם ככה".
אחת השמועות המרכזיות שעטפו את הזוג וסירבו להרפות היא בעניין צווי ההרחקה בין השניים. כעת איתמר סותר את הטענה באופן חד משמעי ומבהיר: "אני לא יודע מאיפה מגיעות השמועות האלה. לא היה ולא נברא. אף אחד לא הוציא צו לאף אחד, וגם בהמשך יראו שזה ממש ממש לא הכיוון".
שקוף מאוד
וכעת לקצת רקע, לטובת מי שהצליח לחמוק משיחת הברזייה הכי ערה במדינה. איתמר וקארין היו הזוג הראשון שהתחתן בעונה הזו של "חתונמי", וההתאמה ביניהם נראתה מבטיחה; שני צעירים מצליחים, הייטקיסטים, שקוראים את אותם ספרי התפתחות עצמית ושהמשיכה ביניהם הייתה ברורה ומיידית. אבל אחרי כמה דייטים מוצלחים, האופוריה שקעה, והתחילו הקשיים, הוויכוחים - ואיתם גם הביקורות. זה התחיל מכך שהכלה קארין בישרה שהאיפור לא יורד מפניה, ועד שהולכים לישון, היא נשארת בעקבים ובבגדים המחויטים. איתמר מיהר לבחון את השפעת השינה עם איפור על עור הפנים וחזר שוב ושוב על הרצון לראות את קארין בטרנינג. כשהיא התרצתה, הכינה לאיתמר דגים ורכשה בגדי בית, הביקורות החלו להישמע. הוא מבחינתו חיפש בית, אבל הטוקבקיסטים האשימו את איתמר בגזלייטינג (עמעום הדעת של הזולת, במקרה הזה קארין), בנסיונות שליטה ובכפיית צורת ההסתכלות שלו.
ההתדרדרות המשיכה עם הבידוד של איתמר, שבחר לעשות אותו ללא קארין והמשיך לרגע השיא האחרון בו קארין הודיעה שהיא רוצה לסיים את התהליך, ואיתמר ביקש שלא תוותר עליהם. "אמרתי מההתחלה, אני לא באתי לתוכנית בשביל 42 יום של קשר. את זה אפשר למצוא בחוץ. באתי לפה כדי לבנות שנים קדימה, כדי לבנות מערכת יחסים אמיתית. באתי להתמודד עם מה שלא ידעתי לעשות בחוץ וללמוד".
ואתה לומד על עצמך?
"כן, הרבה דברים לא הבנתי בזמן אמת. כמו זה שקארין לא באה ואמרה לי 'אני רוצה שנעשה את הבידוד ביחד'. אני מבחינתי הבנתי שאני צריך בידוד והיא לא צריכה, בטח בסיטואציה הזאת ובדירה הקטנה שלי. היה לי מאוד טבעי שניפרד לכמה ימים, נתגעגע ונחזור. זה מה שהיה. הכי פשוט".
אבל אתה זה שהרחקת אותה כשהיא רצתה להישאר איתך בבידוד, להקריב את הסילבסטר שלה בשביל להיות איתך. גם דחית אותה וגם בסוף כעסת עליה שהיא עזבה בלי לתת לך חיבוק. אתה מבין שבגלל התנהגות כזאת אתה מואשם בגזלייטינג.
"כשצפיתי בפרק יכולתי להבין את זה, אבל בזמן אמת זה אחרת. הרגשתי שהיא נפגעה ולא הצלחתי להבין למה, אז באמת שאלתי ודיברתי, ניסיתי לדובב אותה והיא פשוט לא דיברה איתי. בגלל זה התבאסתי. אני ישיר, מאוד פתוח וכן".
כשהסתיים הבידוד והגעגוע לא צץ, קארין הגיעה להחלטה והודיעה "לי נמאס". היא התיישבה עם איתמר לשיחה, והצהירה שהיא רוצה להפסיק את התהליך. "זה לגיטימי שצד אחד חושב שצריך לסיים וצד אחר מרגיש שעוד לא הגיע הזמן. העליתי מה אני מרגיש וקארין הגיעה להחלטה עבור עצמה להישאר. אני חושב שגם כשהחלטנו להישאר אני לא הצגתי מצג שווא, הייתי שקוף מאוד לאורך כל התקופה, איך אני מרגיש ואיך אני איתה. ואם היא הייתה מחליטה לחתוך ולהיפרד, זו החלטה שלה וזו לא הייתה הפעם הראשונה שנפרדו ממני. וזה בסדר גמור".
יש דברים שאתה מקבל מהמראה הזאת, ומבין שטעית בדרך?
"בוודאי. יש חשבון נפש. כשאני רואה את זה על מסך, אני מבין למה זה נראה קשה. יצאתי דורש יותר מדי, אומר יותר מדי, רוצה יותר מדי. יש דברים שאני עומד מאחוריהם, ויש הרבה מקומות שאני רואה בדיעבד שכואבים לי. כואב לי שלא שמתי לב, כואב לי שצחקתי איפה שזה לא היה מתאים. כואב לי שכואב למישהו אחר בגללי. לא רק שאני מבין ורואה ולומד על עצמי, אני גם בעצמי יכול לחוות את הסלידה מאיך שהציגו אותי, ולהבין למה מהרגע הראשון אני לא מחליק לאנשים בגרון. אני הייתי החתן הראשון ששתי נשים שנהיו חברות, כביכול מתחרות על ליבו, גם מעיין רובין וגם קארין. הציגו אותי כגבר המצליח ששתי נשים נלחמות עליו ומי תזכה בו.
"קודם כל זה לא המסר שלי לעולם. אני לא מסתובב בהרגשה שאני יותר טוב מאחרים. מי אמר שגבר לבן פריבילג, לא משנה שאני מרוקאי ירושלמי, אבל מי אמר שגבר לבן תל אביבי שגר במגדל, עובד בהייטק ויש לו בר, אז זה המודל? ואם אני לא גבוה, לא לבן, גר בפריפריה, אין לי הכל? מי קבע את הדבר הזה? אני לא מסכים עם זה. כצופה, כל גבר שהוא לא בטייפקאסט של 'איתמר', ברור שאוטומטית לא אוהב את איתמר, במודע או בתת מודע. ובתור אישה, גם, הייתי תוהה למה צריך להתחרות עליו, ויותר מזה - הייתי רואה מה לא בסדר בו. ההסתכלות עליי מהרגע הראשון הייתה לא על עוד אדם שבא לחפש זוגיות, אלא בוא נראה מי זה ונוריד אותו מהאולימפוס. אני לא יותר טוב מאף אחד בעולם ומאף אחת בטוח לא. אני לא אהבתי את זה".
לאחרונה פורסם ששכרת את שירותיו של משרד שמתמחה בניהול משברים. זה חתיכת צעד למשתתף בתוכנית ריאליטי.
"זה קצת יצא מפרופורציה, בסופו של דבר אני אדם רגיל עם עבודה, חברים ומשפחה, ויום אחד כל העולם מחליט שהוא מכיר אותי טוב יותר ואומר את דעתו ולי אין שום יכולת להגיב. מבחינתי זה דורש מיומנות, וזה כמו שאני יכול להיות מעולה עם פלייר אבל אני לא אעקור לעצמי את השן, אני אלך למישהו שזאת העבודה שלו".
אתה מרגיש ריקושטים בחיי היום יום?
"את יכולה להצטרף אליי ליום עבודה, לחדר אוכל, יום אחרי הפרק ולראות איך זה מרגיש. גם אם אף אחד לא אומר כלום, כולם נועצים מבטים. זה כמו להסתובב ערום במשרד, לא הדבר הכי כיף בעולם, בטח כשאין לך שום שליטה על זה. ברגע שמקבעים נרטיב זה נורא קל, תארי לך ישיבת צוות, ואז אתה מביע דעה, ויגידו 'רגע רגע הוא משתלט על השיח'. למה? כי זה מה שהכתיבו שנייה לפני זה בעיתון, זה איום, וזה משהו שהוא מחלחל וזה ברמה של לינץ'. אני שוכב פה על שולחן ניתוחים, ולכולם יש מה להגיד ולכולם יש סכין ביד. זה לא כיף".
נשמע קשוח מאוד, בטח כשבאת לחפש אהבה ושמת את הלב שלך על השולחן. איך אתה שומר על עצמך?
"זה שאני לא קורא טוקבקים זה ברור, אבל זה כמו כאב שיניים, זה תמיד נוכח. אני משתדל להשקיע בבניית המערך מסביב, אם זה בליווי מקצועי פסיכולוגי ואם זה באנשים הקרובים, החברים והמשפחה. יש לי סביבה תומכת ומדהימה, כיף לראות את זה בזמנים כיפיים אבל חשוב לגלות את זה גם בזמנים שמאתגרים יותר".
תגיד לי אם אני יוצא יהיר
איתמר עמי הוא ילד סנדוויץ', ירושלמי במקור, תל אביבי בהווה, את שנות הנעורים העביר במודיעין, בחוג הכדורסל, שהציל אותו מהילדות היותר מסוגרת שעבר. "הייתי ילד שמנמן פלוס, הולך עם ג'ינסים עם גומי. לא הייתי ממש מבודד, אבל היו דחיות מהסביבה, חרם בכיתה ג', לא דיברו איתי, הייתי נורא צריך להתאמץ כדי שיהיו לי חברים אחר הצהריים. אבל זה לא המשקל, יש הרבה ילדים שמנים שהם עם ביטחון עצמי ומלא חברים, אני הייתי עם ביטחון עצמי מאוד מאוד נמוך, היה לי קשה להביא את עצמי בסביבה חברתית גדולה".
איך זה השתנה?
"בכיתה ו', וכיתה ז', שלכל הבנים בכיתה יש חברות, ואתה לא מסוגל להביא את עצמך לשם, זה כואב וקשה. ברור שאתה מת לשנות את זה ואז בסוף חטיבה, תחילת תיכון, פתאום צומחים בבום, נמתחתי לגובה, הייתי חזק, הייתי גבוה, שחקן כדורסל, פתאום התחילה קצת יותר התעניינות מבנות מסביב, אז זה כדור שלג כזה. הוולידציה מהסביבה התחילה להגיע בשלב יותר מאוחר, אבל זה מלווה אותי עד היום. מבחינתי עד היום להוריד חולצה בפומבי זה אירוע קשוח".
באמת?
"כן, שריטה מאוד קשה. זה לא שאני נכנס לבריכה עם חולצה, אני אוריד כשאני אכנס למים, אבל זה ילווה בהרבה מחשבות".
קארין ניתחה את החברותיות שלך, אמרה שזאת תכונה של מארח ושזה לדעתה נובע מהילדות שעברת. אתה מסכים עם זה?
"אני קודם כל בן אדם של אנשים, ואני חברותי וסקרן, זה לא קשור לתכונה של מארח. אבל אחת התכונות שלי שאני הכי לא אוהב בעצמי, זה שאני חסר ביטחון ואני מנסה לפצות על זה ולהציג את עצמי ולהראות שיש לי מלא ביטחון. לאו דווקא בדברים שאני אומר 'אני ואני ואני', אלא פשוט בלא להראות את החוסר, את הפגיעות. בפרק הראשון שלי, יש רגע שאני אומר לאיש תוכן 'תגיד לי אני אם אני יוצא יהיר'. זה כי אני מרגיש מאוד חסר ביטחון ומאוד מאוים ואני יודע שאני נוטה לפצות על זה. ראיתי שאומרים שזה נרקיסיזם. זה רחוק מזה מאוד. אני בן אדם עם ביקורת עצמית מאוד קשה, שזאת גם הסיבה שהתחלתי ללכת לטיפול מלכתחילה".
בשנים האחרונות הוא שותף בבר התל אביבי "דיזי פרישדון" (לאחרונה מכר את חלקו והחליט גם לא לפתוח את בית הקפה עליו דיבר בתחילת התוכנית), ב-4 שנים מתוכן היה בזוגיות ארוכה ורצינית. "הכרנו דרך חברים משותפים, זה נבנה בהדרגה אבל מהתחלה היה ברור שהיה קליק, היינו חברים מאוד מאוד טובים, היא הייתה החברה הכי טובה שלי. צמחה שם אהבה מאוד גדולה והתארסנו, תכננו חתונה".
וחודשיים לפני החתונה החלטתם לבטל. מה קרה שם?
"חצי שנה לפני המועד, התחלתי טיפול פסיכולוגי בעקבות התקפי חרדה ודברים שעברתי. בתוך הטיפול, פתאום פתחתי את העיניים לראות איפה אנחנו, הרגשתי שבדינמיקה שנוצרה בינינו, בחוסר יכולת שלנו לבנות ולתקשר, אנחנו פשוט לא נהיה מאושרים. אני לא סתם הצעתי נישואים, אהבתי אותה והצעתי בלב שלם, אבל זה מה שהיה נכון לאותו זמן. הייתה פרידה קשה מאוד. חצי שנה שהייתי מרוסק לחלוטין. לא יצאתי עם אף אחת, לא התקרבתי לאף אחת, ובעיקר התרחקתי מעצמי".
יש סטיגמה על גברים תל אביביים שרק רוצים לבלות ולחיות את חיי הנהנתנות, ועוד יותר על אנשי חיי הלילה. אתה מפריך אותה ברגע זה?
"קודם כל, את כל התקופה שלי בחיי הלילה, העברתי בזוגיות. את כל הפסטיבלים, את כל המסיבות עשיתי כשהייתי בזוגיות. אני לא יכול להגיד לך מה קורה עכשיו, אבל אני יכול להגיד לך שאני מאוד מכוון לזוגיות, למשפחה. אני כבר במיינדסט של השלב הבא. כשבאתי לתכנית, באתי לטפל בדברים שמפריעים לי להגיע ולעבור לשלב הבא. אני גם מוכן להיות אבא עכשיו, אני אומר את זה בלי למצמץ בכלל".
אדם צריך בית
השלב הבא מבחינתו, הוא כמו שהוא מגדיר בתוכנית "בית". גם המילה הזו יצרה מטען בינו לבין קארין, כשלכל אחד מהם פרשנות אחרת. "אנשים חושבים ש'בית' אומר שאני רוצה אישה שעושה ספונג'ה, וממש לא. גם רואים בתכנית שכל פעם שהיא באה היה סיר על האש. אני מבשל. היא באה הביתה, היה מבריק, כי אני מנקה. אני עושה את עבודות הבית. אני לא צריך שמישהי תעשה לי את זה. בית, מבחינתי זה להיות אמיתי וחשוף בלי מסכות. זה הוויז׳ן שלי לזוגיות טובה, אני יודע איך אני רוצה שהחיים שלי עם המשפחה שלי יראו, ואני יודע לבוא ולהגיד את זה. ראיתם מי המשפחה שלי ומאיפה אני מגיע. בית תמיד היה המקום שיכולתי להיות אמיתי. קיבלו אותי כמו שאני".
כשאתה מדבר על להוריד מסכות ולהיות הכי אמיתי, האיפור והעקבים של קארין יכולים להתפרש כמסכות.
"צריך להבין, אין לי שום דבר נגד איפור. נכון, אני יותר אוהב בנות שפחות מתאפרות, כמו שאני יותר אוהב מישהי שתבוא עם סניקרס וג'ינס מאשר עם עקבים ושמלה צמודה. אני אוהב פשטות, זה הטעם שלי וזה בסדר. לא ניסיתי לכפות את זה עליה. לא כיוונתי ללשנות אותה, כיוונתי ללראות אותה, באמת אותה. לא מאחורי מסכות, לא מאחורי הסטייליסטית ששולחת לה הודעות של מה ללבוש. הרגשתי שאני לא מצליח לראות אותה".
איפור ועקבים נשמעים לאנשים כדבר שטחי, אבל זה יכול להיות ביטוי חיצוני לחוסר שחרור ההגנות הפנימיות.
"היה לי מאוד קשה להבין שאלה מנגנוני הגנה אחד על השני, באמת לא הצלחתי להבין המון דברים. האיפור והעקבים זה כמו המחוות הגדולות. ברור שהיא גם יפה ומהממת בכל מה שהיא תשים, אבל אלו היו דברים ממסכים. המחוות האלה זה כיף, זה אדיר, זה מחמיא, אבל בסוף באתי כדי למצוא זוגיות. אני תמיד אמרתי שהזוגיות אצלי מתחילה בחברות אמת, שבת הזוג שלי תהיה החברה הכי טובה שלי. חיפשתי את החיבור הכי אמיתי וכן ופשוט, חיפשתי לייצר קשר אמיתי".
אמרת לה שחשוב לך בית, אבל כשהיא אמרה שהיא 'לא יודעת מה זה בית', התעלמת.
"אני לא כאן כדי לסנגר על עצמי ועל העריכה, אבל אני יכול לספר לך שזו הייתה שיחה של ארבע שעות שנפתחנו מאוד, דיברנו על הבית שלה, על הילדות, על הגרוש שלה, למדנו מה זה אומר בית לכל אחד. בטח שנגע בי כשהיא אמרה 'אני לא יודעת מה זה בית'. ואני באמת רציתי לנסות עם קארין. באמת עפתי עליה ואז היה הולד, אבל יש עוד מלא דברים לראות ולגלות".
היו דרכים בהן גילית מי זו קארין שלא ראינו?
"בטח. נסענו להורים שלה לארוחת בוקר שאכיר אותם, הם לא רצו להיחשף, אז הביקור היה ללא מצלמות, אבל היה מקסים והייתי בא אליה לעבודה עם האופנוע ואוכלים ביחד ארוחת צהריים בלי מצלמות, כדי שיהיה בינינו את החיבור הזה והאינטימיות הזו".
ובכל זאת, נראה שלמרות הניסיונות כרגע אתם נמצאים בשני קווים מקבילים, שלא נפגשים.
"בכל קשר, גם אם הוא מתחיל חזק וגם אם עפים, יש משברים. גם אם פתאום יש ירידה ואם פתאום צריך רגע להאט, זה עדיין חלק מהתהליך, חלק מהבנייה. בסוף אנחנו עוברים שני תהליכים. אנחנו עוברים תהליך כזוג, כשידוך, כ'מתאים לא מתאים', ויש את התהליכים האישיים שלנו. כל אחד בא להתמודד עם השיט שלו".
למה אתה הגעת?
"אני באתי כי הייתי תקוע, אחרי ביטול החתונה. זה ערער לי את שיקול הדעת ולא סמכתי על עצמי. הייתי יוצא עם בנות מדהימות שבאמת היו יכולות להיות פרטנריות מעולות ופשוט אחרי שבועיים-שלושה, הייתי לוקח צעד אחורה ומפחד וזה סכינים בבטן".
אז במקום להיכנס ולהתמודד, היית חותך?
"כן, כי אני פשוט לא סומך על עצמי שאני בוחר נכון, אם אני לא יודע אז זה הופך ל'לא'. יש בתכנית קטע שרואים אותי יושב באוטו ואומר לקארין 'תדעי לך שעכשיו הייתי הולך'. מעבר לזה שהוספתי שלמרות שאני מרגיש את הרגש הזה שאני מכיר, אני בוחר להתמודד ולא לברוח, זה בכלל לא היה למולה. זה היה להסביר לה את ההתנהלות שהייתה לי ולמה באתי לתוכנית, בשיחה שקדמה לזה. היא מאוד פחדה שישדכו לה מישהו שרק מחפש להתפרסם והיא שאלה אותי 'למה באת? אתה מכיר אנשים, ואתה בחיי הלילה..."
כן, לא חסרות בחורות שיתחילו איתך, שאתה תתחיל איתן.
"כן, אבל נמאס לי מהדפוסים שלי. להשתתף ב'חתונמי' זה כמו טיפול על סטרואידים. אתה כל יום מדבר ונובר במה היה לך קשה ומה היה לך טוב ומה קורה, אתה הולך לפסיכולוג שלוש שעות בשבוע. גם אם לא מראים את זה, גם פה אני שומע ביקורת. 'איתמר לא מחויב לתהליך' כי לא רואים אותי אצל הפסיכולוגים. אני אשם שבעריכה לא מראים את זה? אני שם כמו כולם. אתה מתמודד, זה מפתח אותך, זה עובד, זה עושה טיפול מדהים".
אז לא באת כדי להתפרסם?
"לא, זה לא 'האח הגדול'. אם מישהו היה בא כדי להתפרסם, הם היו עולים על זה. אתה מטופל אצל דני ויעל כמה חודשים לפני זה. יש הרבה מבחנים בדרך לקבלה לתוכנית, בודקים מי אתה, מאיפה אתה מגיע, מה המניעים. באתי כי האמנתי בתהליך, נוצר לי אחלה קשר עם יעל וסמכתי עליה. אין לי שאיפה להיות מפורסם. אני במקום שאני קצת מחכה שהגל הזה יעבור. לאו דווקא בגלל האש שאני חוטף. יש את הרשת והטוקבקים שקוטלים אותי, יש את האהבה שאני מקבל ברחוב, אבל מבחינתי שניהם מזויפים. אני מחכה שזה יגמר ולהתחיל את החיים האמיתיים".
אז לא נראה אותך עוד רגע עושה שת"פ לשואב אבק או קפה? או אולי מגלה לנו סוף סוף מניין האנגלית שלך?
הוא צוחק. "כל מי שבהייטק מספיק זמן, האנגלית נכנסת לו לראש. אבל יש לי קריירה, ואני עובד ברוך השם, אני לא בונה על שת"פים, להיפך. אני ממש מחכה לחזור לחיים האנונימיים והרגילים. לא מעניין אותי הפרסום והמיתוג. אני לא בן אדם של חיים וירטואליים, קשה לי לשתף את החיים האישיים שלי ואין לי צורך להעלות תמונות".
ומה עם תמונה שלך ושל קארין? האם יום אחד נקבל תמונה זוגית שכזאת?
"כמו שאמרתי אנחנו בתהליך, ואני באתי לעבוד על הדפוסים שלי. אתם תצטרכו להמשיך ולצפות".
צילום: אור דנון | סטיילינג: זוהר מאירי | איפור ושיער: אסף מלמד | ע' צלם: שחר ענתבי | הפקה: רותם פנחס