דקות ספורות לפני שאורן דוברונסקי ואני מסיימים את הריאיון שלנו, הגיע הרגע לו חיכיתי מהשנייה הראשונה שנפגשנו. כבר שנים שאני מבשלת בראשי רעיון לסטארט אפ חדשני שאני מאמינה בו, והנה, הגיעה ההזדמנות להציע אותו לאחד המשקיעים הישראלים הבולטים בעולם. להפתעתי, הוא אפילו התלהב. תשובתו התחילה במשהו כמו "האמת שזה לגמרי משהו שיכול לעבוד" והמשיכה במחשבות שלו על איך מתקדמים עם הרעיון הבתולי שלי. הוא נתן לי רשימה של דברים שנראו כמו ג'יבריש ואמר שאלו הצעדים הראשונים שאני צריכה לעשות כדי לפתח את הסטארט אפ. באותו הרגע התייאשתי, פיהקתי, ליטפתי כלב שעבר ליד השולחן שלנו וביקשתי חשבון.
דוברונסקי בן ה-47 מבין כמה דברים בסטארט אפים. את הסטארט אפ הראשון שלו "הוטבר" הוא הקים כשהיה בן 25, ובזכות סרגל הכלים הדיגיטלי שפיתח (toolbar), הוא שלשל לכיסו 50 מיליון דולר לאחר פחות מעשור. מאז הוא פתח שבעה סטארט אפים עצמאיים והשקיע בעוד עשרות אחרים והונו מוערך כיום בעשרות מיליוני דולרים. החל משני הקרוב דוברונסקי עתיד לשבת לצד זהר לבקוביץ, יסמין לוקץ', דובי פרנסס ואלדד תמיר בפאנל "הכרישים" בקשת 12 (מיד אחרי "צומת מילר") ולשקול כל הצעה ורעיון שיגיעו לידיו, ולהחליט על סמך שיקול דעתו אם להשקיע כסף במיזמים המוצעים לו, או לוותר. "כל יום ישראלים פונים אלי ומבקשים שאשקיע בהם, ההופעה ב'כרישים' היא הזדמנות בשבילי להסביר איך אני עובד ואיך אני חושב. חוץ מזה, זה נחמד להיות בטלוויזיה. נראה לי מגניב שאמא שלי תראה אותי ותתגאה בבן שלה".
סיליקון ואלי אסלי
בארץ לא הרבה אנשים מכירים את דוברונסקי, אבל אם במקרה תבקרו בסן פרנסיסקו תגלו שהישראלי בעל הזקן השופע והבגדים הצבעוניים הוא סלבריטאי של ממש. אבל לא בגלל מיליוני הדולרים השוכנים בחשבון הבנק שלו, אלא בגלל החומוסיה שפתח במרכז הרחוב הראשי של פאלו אלטו. "אורן'ס חומוס זה מוסד", הוא מסכם לי את סיפור ההצלחה של החומוסיה הפופולרית. "זה בערך כמו אבו חסן בישראל".
מכרת חברות ענק בשווי עשרות מיליוני דולרים, מה פתאום חומוס?
"זה היה סוג של משבר גיל ה-40. אמרתי לאשתי שצריך להחליט - או שאני קונה פרארי או שאני פותח חומוסיה. היא חשבה שהשתגעתי, אבל החלטתי ללכת על זה".
ההחלטה השתלמה. שבוע לאחר הפתיחה עמדו מחוץ לעסק עשרות אנשים שחיכו לקבל קצת מהטעם הישראלי האותנטי. בשנים האחרונות התווספו לרשת עוד שישה סניפים, המספקים חומוס ישראלי לאלפי אמריקאים מדי יום, ביניהם מארק צוקרברג, לארי פייג' ואשטון קוצ'ר.
מארק צוקרברג אוכל אורן'ס חומוס?
"כן. הוא בן אדם ממש נחמד, דיברנו קצת באיזו פעם שהוא אכל אצלי. זה היה מצחיק, הוא מכיר אותי בתור האיש של החומוס, אין לו מושג שאני הייטקיסט בכלל".
תן לי קצת רכילות.
"הוא בחור צנוע בצורה בלתי רגילה, כשהוא אכל אצלי ליוויתי אותו לאוטו שלו ולא האמנתי. באותה תקופה הוא נהג במכונית גולף מצ'וקמקת וישנה, זה היה נראה לי הזוי".
"אני הייתי המצפן של הטעם", הוא השיב כששאלתי את השאלה המתבקשת על קסם החומוס הסיליקוני. "פתחתי את החומוס בשנת 2011 והבאתי איתי שף ישראלי. כמה שנים לאחר מכן ביקרתי בארץ וטעמתי את החומוס הכי טעים שאכלתי בחיים. ביקשתי את המתכון מהחומוסיה והוספתי אותו לתפריט שלי".
סיקרנת. אתה חייב להגיד לי איזו חומוסיה זו.
"זה סוד".
אוקיי, וכמה משלם הייטקיסט עבור מתכון לחומוס ישראלי?
"האמת שלא שילמתי על זה. הם פשוט נתנו לי את המתכון בלי תמורה. תראי, זו לא תחרות חומוסיות, אני בקליפורניה והיא בתל אביב. מה לעשות – החומוס של החמוסיה הזאת הכי טעים".
את הטחינה וגרגירי החומוס הוא מביא מתל אביב לסן פרנסיסקו, ואת הבצק לפיתות הוא שולח ממאפיית אנג'ל שבירושלים. "את מבינה מה פיתה עם חומוס צריכה לעבור כדאי להגיע אלי"? הוא שואל ומתגאה.
לא יותר פשוט לייצר פיתה עם חומוס אצלך בעסק?
"זה לא אותו דבר. אין על הטעם הישראלי".
החנון הוא מלך
אבל הרבה לפני החומוס היה המחשב. את הראשון שלו קיבל אורן כשהיה בן שמונה ועל התוכנה הראשונה הוא התחיל לעבוד כבר באותו היום. "ילדים היו צוחקים עלי כי לא הייתי משחק בחוץ, הייתי כל היום מול המסך, כתבתי תוכנות ומשחקים במשך 5-6 שעות בכל ביום". כשהיה בן 18 התגייס למסלול התכניתנים של ממר"ם ושובץ בחיל האוויר, שם שירת שש שנים. כשהשתחרר העתיד היה ברור מבחינתו - הוא יהיה איש מחשבים.
"השתחררתי ב-96' ובאותה שנה אף אחד לא דיבר על אינטרנט. אני זוכר שהייתי הולך בתל אביב והרגשתי כמו חוזה עתידות, ידעתי שהכל עומד להשתנות והאינטרנט יעשה מהפכה". בגיל 24 הוא הקים את האתר הראשון שלו - לוח מודעות אינטרנטי. אבל לפני יותר משני עשורים אנשים כמעט ולא השתמשו באינטרנט ולכן לוח המודעות נותר יתום, והאתר נסגר. "זה שבר אותי, הפסדתי על האתר הזה יותר מ-70,000 דולר, זה היה נורא מבחינתי והחלטתי לשנות כיוון ונרשמתי ללימודי רפואה בתל אביב". כחצי שנה לפני פתיחת שנת הלימודים הוא החליט לתת לאינטרנט צ'אנס נוסף, ופתח את "הוטבר". לאחר מכן, יזם והקים אתר להשוואת מחירים "סמארטשופר", השקיע בו 250,000 דולר ומכר אותו בכ-10 מיליון דולר. מאז, הכל היסטוריה של השקעות והכנסות.
מתי נוסף לך הטייטל של משקיע?
"בדיוק לפני 10 שנים, הבנתי שאני יכול לקחת את כל הידע שלי בתור יזם ולהפנות אותו גם להשקעות".
זה שאתה גם יזם וגם משקיע מייחדת אותך בתעשיית המשקיעים?
"כמובן. אני הגעתי מהשטח, מהרחוב, יש לי הבנה גדולה יותר משאר המשקיעים בשוק שלמדו מנהל עסקים או כלכלה ותמיד היו בראש של להשקיע. אני לא כמוהם. אני בניתי, גייסתי, הזזתי, עשיתי הכל לבד. זה לא רגיל".
איך אתה בוחר במה להשקיע?
"זו שאלת המפתח. לצערי אין לזה נוסחה. זה קצת כמו אמנות, כמו התאהבות. בהשקעה יש משהו שנוגע לך ללב, אם זה עושה משהו ברגש – זה זה. יזמות זו מחלה, סוג של התמכרות. אי אפשר להפסיק".
בכל השקעה כזו יש גם סיכון להפסיד הכל, זה גם חלק מההתמכרות?
"היזמות היא ממכרת לא משנה מה. יזמים נהנים מהעשייה, מהבנייה, מהיצירה, וגם מהסיכונים שבהשקעה".
אז זה החלק הפחות זוהר של המקצוע.
"לא באמת. הרבה אנשים חושבים שיזמים עוסקים במקצוע שלהם כדי להתעשר, זה לא נכון. ברור שאם יש כסף זה תוסף, אבל רוב היזמים שאני מכיר נהנים מהיצירה עצמה".
יצא לך להפסיד?
"בוודאי. זה קורה כל הזמן. התעשייה הזו היא סוג של משחק סטטיסטיקה. זה קודם כל לנסות, ואם לא מצליחים אז מנסים עוד פעם ועוד פעם עד שזה מצליח".
הכישלון בטח נורא מתסכל, הרי בסופו של דבר מדובר בסכומים לא קטנים.
"זה שטויות. ברגע שאת עושה קצת כסף את לומדת להתייחס אליו נכון כחלק מהמקצוע. תביני, ההפסדים האלה הם לא משהו שישפיע עלי כל כך. יש לי בית, אני מסודר, אז חלק מהדברים מצליחים יותר וחלק מהדברים מצליחים פחות. זה כל העניין. יש לי דברים שכבר מצליחים והם שווים מיליארד".
מיליארד?
"יש לי ריטרנס (החזרי השקעה) לא סבירים מבחינת כמה שהם טובים. אני לא אוהב להשוויץ, אבל אם משווים אותי לקרן השקעות רגילה אז עשיתי פי 10 מהכסף שהשקעתי בעצמי".
יש גבול לכל העסק הזה?
"לא. אני מתכוון להשקיע לפחות עד גיל 85".
כשהיה בן 28 הוא ארז מזוודה ועלה על טיסה ישירה למנהטן כדי להפעיל את הסניף הראשי של "הוטבר", ובגיל 34 הוא עבר מערבה למקום שמאחד את כל כוכבי ההייטק המצליחים בעולם – עמק הסיליקון, שם גם הכיר את מי שלימים הפכה לאשתו. "הכרנו בשיעור טנגו. אני רקדן טנגו חצי מקצועי ויצא לנו לרקוד יחד כמה פעמים". היא התגיירה, הם התחתנו, הולידו שני ילדים והיום מפזזים בין גן הילדים של בן השש לבית הספר של בת השמונה.
ממוקם רק חמישה בלוקים מביתו של מארק צוקרברג ועשר דקות הליכה ממשרדי גוגל, דוברונסקי מוצא את עצמו מתניע את מכונית הטסלה שלו לכיוון בית הקפה השכונתי ואז ממשיך ללאנץ' בחומוסיה המפורסמת, מקנח בפגישות עסקיות וסוגר את היום בשיעור טנגו עם בת הזוג.
כמה חיי העושר מורגשים בעמק הסיליקון?
"את לא מבינה כמה הם לא. תקשיבי לי, אנשים ברחוב מסתובבים עם קפוצ'ון וטרנינג. זה מצחיק, אבל אם את נוסעת בעמק הסיליקון בפרארי כולם יסתכלו עלייך כאילו משהו לא בסדר בראש שלך. אנשים לא מראים שם את הכסף שלהם. להראות את הכסף זה נחשב מגעיל, רוב האנשים מצניעים את הכסף שלהם".
ואתה?
"אני לא משוויץ בכסף שלי, אבל אני גם לא מתבייש בו. כולם חנונים בעמק שלנו, החנון הוא המלך".
אתה באמת ממש חנון.
"מה? ממש רואים עלי?".
העבודה שלך, הריקודים, אתה יודע.
"חנונים זה דבר מאוד פופולרי בעמק הסיליקון, אז אקח את זה כמחמאה".
עד כמה מורגשת הקהילה היהודית בעמק בסיליקון?
"יותר מכל מקום אחר בעולם. כולנו עובדים בהייטק אז יש מן אחווה כזו. יש לנו הרבה מאוד אירועים, קבוצות חברתיות, פעילויות. לכולנו יש אהבה גדולה לישראל".
מה אתה חושב על "בריחת המוחות"? הרבה מהאנשים המשכילים והמצליחים במדינה עוזבים את ישראל לטובת קריירה בחו"ל.
"בריחת המוחות היא פיקציה, חוסר הבנה של המציאות. אנחנו כתעשיית האינטרנט בארץ מרוויחים מזה שאנשים נוסעים לחו"ל כי חלק גדול מהם חוזר, וכשהם חוזרים הם מביאים איתם את השיטות, הידע והקשרים העסקיים שלהם. אם הישראלים לא היו עובדים בחו"ל המצב בארץ היה הרבה יותר גרוע. האנשים האלו הם השגרירים שלנו".
אתה מרגיש שאתה שגריר?
"בוודאי. אני ושאר הישראלים בעמק מתברגים בחברות הכי מצליחות בעולם. אנחנו מייצגים את ישראל בעבודה שלנו".
מה מייחד את היזמים הישראלים שבאים ל"הכרישים" לדעתך? מהו הדנ"א של היזם הישראלי?
"היזם הישראלי חושב מראש לא רק על מוצר שטוב למדינה שלו, אלא מוצר שטוב לכל העולם. ההסתכלות שלו יותר גלובלית. אולי בגלל שישראל היא מדינה קטנה ואולי בגלל שלישראלים יש ראש גדול והם יותר מעזים".
כמישהו שחי בלב ליבה של חממת ההייטק העולמית, מה אתה חושב על הרוב הגברי בתחום?
"שזה אכן כך. סטטיסטית כמעט כל הבכירים בתחומי ההייטק הם גברים. ואם ההייטק הוא יותר גברי אז גם היזמות בהייטק היא יותר גברית".
אבל אתה לא מרגיש שיש איזשהו שינוי במספר הנשים שעוסקות בתחום?
"כן, היום אני רואה הרבה יותר נשים מעזות ומנסות. אני חושב שלנשים היום יש יותר מודעות ויותר מעגלים שמנסים לעזור להן ולתקן את המצב המוזר הזה של כמות הגברים בתחום".
יש איזו העדפה מתקנת?
"כן, יש משקיעים שמשקיעים רק בנשים. הפוך זה לא קורה, אין כאלה שיאמרו בקול 'אנחנו משקיעים רק בגברים', אז בהגדרה יש איזושהי העדפה מתקנת. אני משתדל לא להשקיע באישה רק כי היא אישה. אם הרעיון שלה לא מספיק טוב אז לא אשקיע בו".
דוברונסקי אקספרס
כבר למעלה מעשור שדוברונסקי חי על קו ישראל-סן פרנסיסקו. סליחה, על קו ישראל-ניו יורק-סן פרנסיסקו. אבל בשנת 2012 המצב נמאס עליו. "הטיסות מהארץ לסן פרנסיסקו היו מייגעות, מעל 24 שעות כדי להגיע ממקום למקום, זה היה סבל". אז הוא החליט לעשות מעשה. "פניתי לכל חברות התעופה מאות פעמים כדי שיפעילו קו ישיר בין תל אביב לסן פרנסיסקו וכולם סיננו אותי בטענה שאין ביקוש לקו כזה. אז פתחתי עצומה והחתמתי עליה 10,000 אנשים שהתחייבו לטוס 36,000 טיסות בשנה".
וזה עבד?
"זה לקח שנתיים. ישבתי ליונייטד איירליינס על הראש, ועם החוצפה הישראלית שלי אמרתי להם שהם טועים ובגלל שהם לא פותחים את הקו הזה הם מפסידים המון כסף. ואז הצעתי להם עסקה - אמרתי שיפתחו את הקו, ואם הוא לא יתמלא אני ומשקיעים אחרים נדאג לערבות ונשלם להם את הסכום שיפסידו".
אוקיי.
"והם עשו את זה. בכנס של חברת התעופה הם קראו לליין הטיסות 'דוברונסקי אקספרס' ושלושה חודשים אחרי שהם פתחו את הקו הם הפכו את הטיסות ליומיות, וזו הפכה להיות הטיסה מספר אחת שלהם".
כמה הרווחת מזה?
"האמת שלא עשיתי על זה משא ומתן, אבל הם נותנים לי ולכל המשפחה שלי שדרוג לטיסות ביזנס למשך חמש שנים".
בחודשיים האחרונים עובד דוברונסקי על פרויקט חדש שהקים בשם "ClearGiving" - ארגון צדקה אינטרנטי חדשני המקשר בין משפחות ישראליות מתחת לקו העוני לבין אנשים שמעוניינים לתרום מכל העולם. "בעמותות שקיימות היום יש פחות שקיפות לגבי איך משתמשים בכסף שאת תורמת ואנחנו משנים את העניין הזה. אצלנו אפשר ממש 'לפגוש את המשפחות' ולתרום למשפחה ספציפית. באתר יש מידע על כל משפחה, איפה הם גרים, כמה ילדים יש בבית ומה הגילאים שלהם. לכל כרטיס של משפחה באתר מצורפות מספר תמונות של הבית, ואם הסיפור והתמונות נוגעים ללב של התורמים, התורמים תורמים לאותה משפחה ישירות".
למה החלטת להקים את העסק הזה?
"אני הגעתי למצב בחיים שאני מסודר, עכשיו אני חושב על איך אני יכול לתת לאחרים".
איך אתה מסביר את העושר והמעמד שאתה נמצא בו היום? מדובר במזל או בעבודה קשה?
"עבודה קשה זה בטח לא, כי אני עוסק בתחום שאני הכי אוהב. אז מהבחינה הזו יש לי מזל. יש לי מזל לעבוד כל יום במקצוע שאני נהנה ממנו".
חלמת להיות מיליונר?
"היה לי חלום להיות איש מחשבים, לא לעשות מזה כסף. כמו שמישהו שאוהב מוזיקה אומר שהוא רוצה להיות מוזיקאי, אני רציתי לעסוק במחשבים".
אז בינינו, כמה שעות ביום צריך לעבוד כדי לעשות את המיליון הראשון?
"זה לא עניין של שעות, הרי על רעיון טוב אפשר לחשוב בשנייה אחת. אבל צריך להעז, לקפוץ למים ולנסות. המיליון לא מגיע מעבודה של שעות, הוא מגיע אם אתה מצליח לעשות משהו שאף אחד אחר לא עשה קודם".
מה עם לחזור לארץ? אתה בכיוון?
"זו שאלה טובה. זה לא משהו שאני לא חושב עליו בכלל, אבל מאוד טוב לי בעמק הסיליקון, החיים שלי רגועים, אני הולך לישון בשמונה בערב ורוב הזמן עם הילדים, אני עובד במה שאני אוהב וטוב לי, אבל הלב הוא בישראל. אני קרוע בין הארצות".
אתה חושב על זה הרבה?
"האמת שלא", הוא צוחק, "עכשיו כשיש לנו טיסה ישירה מהארץ לסן פרנסיסקו וחזרה, כל הבעיות שלנו נפתרו".
העונה החדשה של "הכרישים" תתחיל ביום שני ה-6.1 מיד אחרי "צומת מילר" בקשת 12
צילום: עופר חן | איפור: עינב שלום