שנה וחצי ארוכות, ארוכות מאוד, שעדי אשכנזי לא עשתה את הדבר שהיא הכי אוהבת לעשות בעולם: סטנדאפ. בגלל מגבלות הקורונה והעבודה המאומצת על העונה החדשה של "שיטת אשכנזי" (פרק הבכורה בשלישי הקרוב בקשת 12), הקומיקאית לקחה פסק זמן ארוך מהבמה, אבל בימים האחרונים חזרה סוף סוף להופיע - לא לפני שהתמודדה עם התקף חרדה קטן והתרגשות שלא חוותה כמוה כבר הרבה מאוד זמן.
בעונה החדשה אשכנזי תפגוש ישראלים מכל הגילאים ותצלול יחד איתם לבעיות שבאמת מטרידות אותנו, מילדות ועד זקנה. בהסתכלות אחורה לחיים שלה עצמה, היא מסמנת כמה מהאירועים שעיצבו אותה. מהפאדיחה בבית הספר, דרך הפעם הראשונה על הבמות וההצעה המפתיעה שהגיעה אחריה ועד העבודה במסעדה ההודית שממש הייתה מעדיפה לשכוח - אלה הרגעים המרגשים, המביכים ובעיקר המצחיקים שהפכו את עדי אשכנזי לקומיקאית המצליחה בישראל.
- מתי הבנת שתהיי קומיקאית?
"בכיתה ב' או ג', כשעשיתי הצגות ומערכונים לכיתה בשיעורי חברה. הרגשתי את זה כבר אז". - ספרי על הרגע המביך ביותר בחייך.
"בכיתה ט' עברתי לבית ספר חדש אחרי שאיחדו אותנו עם עוד בית ספר תיכון. זאת הייתה כיתה חדשה, תלמידים חדשים. באחד השיעורים הראשונים יצאתי לשירותים לעשות פיפי, ומתוך ייאוש ובושה ניסיתי לסדר את הפוני שלי שלא הסתדר אז בשום צורה. כשחזרתי, המורה הצביעה עליי ואמרה 'מה קורה בכיתה הזאת? כל אחד עושה מה שהוא רוצה. זאת הלכה והרטיבה לעצמה את הפוני'. ישבתי שם עם שני התלתלים הרטובים שלי על המצח וכולם הסתכלו עליי, זה היה הכי משפיל בעולם. סיפרתי על זה לאחרונה לבעלי והוא אמר לי שאם זה הסיפור הכי כואב שלי, זה מעיד על היסטוריה מאוד בעייתית". - מה הזיכרון הראשון שלך?
"אני בת שלוש והולכת לבד ברחוב לקרוא לאבא שלי שנמצא בבית ליד". - מתי ואיפה היית הכי מאושרת?
"עכשיו, כי כרגע הכל טוב לי - אין טוב יותר מעכשיו".
עדי אשכנזי|צילום: שי פרנקו - את כותבת טיוטה לפני שאת שולחת הודעה בוואטסאפ או מתאמנת לפני שיחת טלפון?
"יוצא לי לחזור אחורה ולתקן, בהחלט. כשאני מקליטה הודעה קולית, קורה שאני מוחקת אותה ישר ומקליטה אחרת. אני זורקת איזה שתי הודעות לפח עד שאני שולחת את ההקלטה. בהודעות טקסט אני תמיד חוזרת אחורה ומנסחת מחדש, מקצרת 80% מהטקסט". - איך ייראה היום המושלם שלך? מני לפחות שלושה דברים שתעשי בו.
"ביום המושלם אעשה יוגה, אהיה בים ואלך למסעדה עם המשפחה שלי". - מתי שרת בפעם האחרונה לעצמך?
"כל הזמן. הייתי עכשיו באילת, וכשנכנסתי לים מיד שרתי. רק חיה חירשת יכולה להתמודד עם השירה שלי. לשיר ליד אנשים? חס וחלילה. זה קורה לי לפעמים והילדים מבקשים ממני שאפסיק, ולא כבדיחה. זה באמת נורא". - לו יכולת, מה היית משנה בדרך שבה גדלת?
"שלא אצטרך ללמוד במערכת החינוך. הלכתי לבית הספר והייתי הכי שקדנית ופראיירית, אבל זה שיעמם אותי ברמות. לא היה עניין בשבילי להיות שם". - אם יכולת לחזור אחורה בזמן, מה היית אומרת לעדי אשכנזי בת ה-16?
"תעשי ניתוחים, ודחוף. וברצינות? הייתי אומרת לה, 'זה משתפר'". - יש לך אופציה לחיות עד גיל 90. מה תשמרי, את הגוף או הנפש של גיל 30?
"בוודאי שאת הגוף. הנפש של גיל 30 זה אללה-יוסטור, של גיל 90 הרבה יותר טובה. הנפש משתפרת כל הזמן". - אילו שלושה דברים משותפים לך ולאנשים הכי קרובים אלייך?
"חום, הומור ואהבה לאוכל". - מה בחייך מעורר בך הכרת תודה עמוקה במיוחד?
"המשפחה שלי - הילדים ואיתן".
עדי אשכנזי|צילום: שי פרנקו - מתי הייתה הפעם הראשונה שלך על הבמה ומה את הכי זוכרת משם?
"הפעם הראשונה הייתה כשהייתי בת 10 בפסטיגל 85', הייתי רקדנית בלהקת הרקדניות של בני הרוש. הופעתי בכל מיני שירים עם ריקי גל, קורין אלאל, יגאל בשן ואילנה אביטל. 'בוא אל החגיגה', 'הדרך אל הכפר', היו שירים אייקונים ומטורפים. הכי בלטתי בשיר עם ריקי גל שבו הייתי הרקדנית הצמודה שלה. רקדתי די גרוע, אבל נראיתי ממש חמודה". - אם היית יכולה להתעורר בבוקר עם יכולת או תכונה כלשהי, מה היא הייתה?
"היכולת להיות בים כל היום". - אם הייתה לך אפשרות לגלות את האמת על העתיד שלך, מה היית רוצה לדעת?
"הייתי רוצה לדעת האם אמות בשיבה טובה". - יש משהו שאת חולמת לעשות זמן רב ועדיין לא עשית?
"אני חולמת לעשות טיול אחרי צבא - לחיות בקהילה בקוסטה ריקה, או לטייל שנתיים בקרוואן. זה מאוד מתאים לי ולא מבינה למה לא עשיתי את זה עד עכשיו". - מהו הזיכרון היקר ביותר לליבך מהקריירה שלך?
"בגיל 17 הייתי בערב קריוקי-סטנדאפ במועדון של וילוז'ני. סיפרתי כמה בדיחות וסיפורים, ואחר כך לקחו אותי הצידה והציעו לי מיד חוזה לכמה שנים. זה היה רגע מטורף. לא חתמתי על החוזה ולא יצא מזה שום דבר, אבל זאת הייתה הבעת אמון ראשונית. ההתלהבות שלהם ממני הייתה אז סימן דרך". - מה הקול או הצליל האהוב עלייך?
"פתיחה של בקבוק בירה". - האם יש משהו שאסור להתבדח עליו איתך?
"מלא דברים. בגדול - מותר לצחוק עליי רק על מה שהסכמתי שיצחקו עליי, ולא על כל שאר הדברים". - למה את הכי מתגעגעת בחיי הרווקות?
"להיות ערה עד ארבע לפנות בוקר". - מתי בכית בפעם האחרונה?
"ממש בימים האחרונים. חזרתי להופיע אחרי שנה וחצי של קורונה והרגשתי שזה לא מתאים. הייתי נורא בלחץ מההופעות האלה, התמוטטתי בבכי כמה פעמים ואמרתי, 'זה לא יכול להיות, צריך לבטל את זה, בואו נרד מזה'. זאת חרדה מטורפת. לא התמודדתי עם דבר כזה אף פעם, כי לא קרה שהפסקתי להופיע לכל כך הרבה זמן. זאת הייתה התמודדות חד פעמית. במהלך ההופעה הראשונה החרדה כבר עברה". - מה הדבר שעשית בשנות ה-20 לחייך ואת הכי מתחרטת עליו?
"העבודה במסעדת טנדורי. לא נראיתי כל כך טוב עם תלבושת הסארי". - במה האימהות שינתה אותך?
"היא מילאה אותי בחמלה, בהבנה וברכות". - מה המילה או הביטוי שאת משתמשת בו הכי הרבה?
"אווווח". - מהי קבוצת הוואטסאפ הכי מעניינת שאת חברה בה?
"הקבוצה של ההפקה בפועל של המופע שלי. היא נקראת 'תמרים, רמי ובמבה'. תמיד לפני הופעות יש לי בפק"ל תמרים, במבה ואת רמי הסאונדמן". - מתי התעצבנת בפעם האחרונה ובגלל מה?
"בכל פעם שאני רואה בתל אביב רוכב אופניים שנוסע במרכז הכביש במקום על שביל אופניים, אני האישה שצועקת עליו".
עדי אשכנזי|צילום: יריב פיין וגיא כושי - חושבת שבעתיד תרוצי לפוליטיקה?
"אני חושבת שלא, יש לי יותר מדי שלדים בארון שיוציאו בשעת הקמפיין". - מה הדבר שאת חייבת להספיק לעשות בשנה הקרובה?
"יוגה. כבר שנה ושמונה חודשים שלא עשיתי יוגה, מאז שאני עובדת על העונה החדשה. הקדשתי את כל הזמן הפנוי שלי לזה ולמשפחה. אני מאוד אוהבת יוגה, הייתי עושה המון יוגה בשבוע ואני רוצה לחזור לזה. זה התחום שהכי מעניין אותי מבחינה מקצועית". - חלום שאת שומרת לפנסיה?
"לחיות בקהילה בפורטוגל או לעבור לגור באי ביוון. אני מאוד אוהבת את המדינה הזאת".