התכנית הכי טובה בתולדות הטלוויזיה חוזרת לחיינו - ערוץ "כאן" התחיל בשידורים חוזרים של תכנית הקאלט המושלמת "בואו לאכול איתי". המעריצים השרופים, שהתאמצו לקושש ברחבי הרשת את הפרקים הקלאסיים, יוכלו לצפות בהם מתי שיתחשק להם, כי ערוץ "כאן" מעלה ליוטיוב את כל הפרקים לאחר השידור.
למי שלא נחשף ליצירת המופת - "בואו לאכול איתי" זה פורמט בריטי של תחרות בישול, כאשר בכל שבוע חמישה מתמודדים מארחים אחד את השני בביתם ומכינים כל אחד ארוחה לחברים. בסוף כל ערב, המתמודדים מדרגים את המתחרים שלהם ובסוף השבוע המנצח זוכה בחופשה באיטליה. הפורמט מבוסס על תכנית בריטית, ובפני עצמו הוא קצת מקרטע.
העובדה שהמתחרים מדרגים אחד את השני הופך את אלמנט התחרותיות לקצת ריק מתוכן. אבל התחרות אינה מרכז התכנית, היתרון המרכזי של "בואו לאכול איתי" היא הפורמט הלא מחייב, שדורש מהמשתתפים להקדיש רק כמה ערבים לתכנית. החופש הזה אפשר ליוצרי התכנית ללהק את האנשים הכי מטורללים והזויים שנראו בנוף הטלוויזיה בארץ.
כל שבוע, אסופת תמהוניים חדשה מתארחת ומארחת לסעודות עמוסות אלכוהול, והמפגשים הללו יצרו כמה מהרגעים הזכורים, המצחיקים והמטרידים ביותר שראינו. לכבוד החזרה המשמחת של התכנית, אספנו את לקט הדמויות האהובות עלינו. כידוע, חבר הכנסת אורן חזן השתתף בתכנית, אך למרות כל הכריזמה והטרלול שהפיל עלינו מאז שנבחר למשרה ציבורית, הוא אפילו לא מתקרב לפסגות הטירוף של המשתתפים המוצלחים ביותר. אז ללא הקדמות מיותרות, קבלו אותם, הנבחרת האולטימטיבית של "בואו לאכול איתי":
בנימין המשורר האקטיביסט
בנימין המתוק, משורר מתוסכל שחזר לשורשיו המזרחיים ולא מפסיק לחפור על זה, מסרב להקריא את פרטי התפריטים כמו שצריך (טארטרלטטים?!), ומפיל על כולם באלימות את רגשי הנחיתות שלו. עם מבט מזוגג וחיוך אוטיסטי מלא התנשאות ובוז, בנימין הצליח להשניא עליו את כל חברי השבוע הירושלמי בו השתתף.
האירוח האוריינטליסטי ההזוי (תקע נגן קאנון בחדר מדרגות, שינגן לאורחים שמגיעים) והציורים המזעזעים שתלה והחליף עם כל מנה, היו רק ההתחלה. כשהגיע לביתה המפואר של רינת אשת הנדל"ן בעלת הקול התינוקי, בנימין הפך באחת לדפני ליף והשתלח בבעלת ההון התמימה, קרא לה מזויפת והאשים אותה בכל תחלואי העולם. בנימין התעקש להעניק לרינת את הציון 0 (שלא נהוג בתכנית), רק בגלל שהיא לא באה לו בטוב, ועשה היסטוריה כשהפך למתחרה הראשון אי פעם שהציונים שלו נפסלו. את השבוע הוא לא ניצח, וכל המירמור לא התקבל יפה אצל שאר החבורה. כמו שאמר עליו דניאל קוץ: "תמשיך להפסיד בחיים".
משה אלמקייס המטרוסקסואל המשתלח
הגרסה הנשית של מירי פסקל, האיש שיש לו בארון יותר ורוד מאל וודס ב"לא רק בלונדינית". משה הוא לא ערס, הוא בחיים שלו לא שמע את המילה אפילו, אבל הוא קקה של בנאדם ("מה עשיתי? כלום, כלום"), שהתלבש על מיכל המסכנה והפך את השבוע שלה לסיוט. משה לא בא להעליב ("ריח טוב, רק פשוט שרוף, ריח של שרוף"), הוא רק מנסה להעביר נקודה, היפותטית. כמו שאמר למיכל כשהגישה את המנה העיקרית: "סתם דוגמה, אני מסתכל על המנה, בא לי להקיא, לא יכול ליגוע בה. בא לי להקיא".
משה לא הסתפק בהעלבות וניסה להחמיא למיכל על ההשקעה: "אני מסתכל על החתיכת בשר שהיא כל כך שחורה וקשה ויבשה, היא עברה שעות של עבודה. אני יודע כמה האישה הזאת התאמצה רק על זה. אני יודע להעריך מנה גם אם היא לא אכילה בעיני. לא אכילה מיכל". יום אחרי זה הוא שכח את השם שלה כמובן. ואז כשהיא נעלבה הוא פרץ בבכי ויצא למרפסת. מיכל התנצלה כמובן. וזה עוד לפני שהזכרנו את הפלירט המצמרר עם גיטה, את המטרוסקסואליות התוקפנית, שיער דמוי הפאה ושלל הצעיפים הוורודים. בקיצור, קלאסיקה של בנאדם.
אדוארד מאגודת הבשר
בין ים היצורים שהציפו את "בואו לאכול איתי", אדוארד מתבלט כווירדו וחנון ממעלה ראשונה. החנון שכותב בלוג על בשר, דחף קבנוסים בתוך הצלי שלו באחת המנות הדוחות שראינו, והתרברב בחיוך שקט בידענות המופלגת שלו. אדוארד רצה לחנך את הציבור הישראלי על בשר, אבל לא הבין למה הוא נכנס כשהעיר לבת אל שהבשר שהגישה הוא לא אסאדו (אסאדו זה צורת בישול ולא שם של נתח).
בת אל יודעת טוב מאוד שאם היא הולכת לקצב הכי יוקרתי ומבקשת אסאדו, היא מקבלת אסאדו, והחוצפה של אדוארד שמנסה לקרוא לה קמצנית, לא באה לה בטוב. אדוארד ניסה להסביר באריכות על מקור המילה אסאדו, אבל רק השאיר את כולם מבולבלים. בסוף הוא התכווץ בתוך עצמו כמו בולבול באנטרקטיקה, והתנצל בפני בת אל על כך שפיקפק באסאדו היקר שלה. סוף טוב, הכל טוב.
בן אבנון ההומופוב החיובי
בניגוד לאחרים ברשימה הזאת, בן אבנון לא רוצה לעשות רע לאף אחד, הוא פשוט כנראה לא פגש הומו עד שהגיע ל"בואו לאכול איתי". דמיינו את ההלם שלו כשהוא לא רק צריך לחלוק שולחן עם אחד "כזה", הוא גם צריך להתמודד עם מופע דראג קטן של אחד החברים ("הבנתי שזה גבר שמתחפש לאשה"). בן התחיל את השבוע מאוד תחרותי, אבל כשהבין שהוא לא יודע לבשל בשום מידה (פרגיות מבחילות שוחות בשמן), הוא שיחרר והפך לבחור הכי חיובי בשבוע קשוח ומלא תחרותיות אלימה.
לא נשאל למה אדם שלא הכין בחייו טחינה החליט להירשם לתחרות בישול, ורק נודה לאלוהים בהנחית את היצור הטהור הזה בחבורת הבשלנים התחרותיים, שהעדיפו לתקוע סכין בגב חבריהם ולא בפרגיות של בן. בסוף השבוע, כשחן העניקה מתנות מוגזמות לכל האורחים ועוררה את זעמו מומחה הבישול רותם ("תביני, אהובה!!!"), רק בנימין פירגן לשוחד המושקע (צנצנת עוגיות ובקבוק יין). כשחן ורותם פרצו שניהם בדמעות והשלימו בחיבוק, בן העיר שהעוגיות מאוד טעימות לדעתו. נשמה טהורה, כבר אמרנו?
איציק כרסנטי האחד והיחיד
לפני שכבש את ליבנו באח הגדול, מעצב השיער וכליל השלמות כיכב בשבוע הכי טוב של "בואו לאכול איתי". במוקד הפרקים עמד הסכסוך האדיר עם "דאנסי גדי" (בדרן הילדים הנעלבי, שראוי גם הוא להיכנס לרשימה) וכרסנטי שלף את כל השטיקים הקלאסיים שלו - כתב לגדי מכתב ברכה מלא עלבונות, ריכל וסכסך בין החברים, עף על עצמו בלי שום קשר למציאות - אותן שטויות שהפכו אותו לאחת הדמויות האהובות (או שנואות) בתכנית הכי נצפית בטלוויזיה ("קסניה, בשבילי תמיד היית כמו טפט").
גם מעבר לריב הבלתי נשכח עם דאנסי גדי, כרסנטי כובש את המסך בכריזמה חד פעמית. כבידור לאורחים הוא הזמין מומחה בוטוקס שיגיד לכל אחד איפה יש לו קמטים (ולאיציק כמובן הוא אמר שהוא מושלם ולא צריך כלום), התרברב במנות שלו, גם כשהיו כמעט בלתי אכילות (חמין מקרוני, מה ולמה), והציק לגדי שלא הסכים לחשוף את עיסוקו הנוצץ ("בואו נגיד שאיפה שיש במה, אני שם"). כשהתארח אצל החברים, איציק הקפיד להשתכר לחלוטין, להרים את האווירה, להצחיק את אילדיקו המתוקה, ולהמשיך לחמם את גדי המסכן. מעבר להכל, שווה לראות את איציק רק בשביל לראות את הפוני השטוח שהיה לו אז, לפני שהרים את הבלורית האפורה לגבהים מוגזמים בפריזורה המוכרת.
mako תרבות בפייסבוק