בעבר היה דיבור על שני אירועים שיגרמו להפקת "האח הגדול" לשבור את הבידוד המוחלט שבו נתונים הדיירים, ולעדכן אותם בהתפתחות מבחוץ: פרוץ מלחמה, או שחרור מהשבי של גלעד שליט. בניכוי מבצעים צבאיים שנראים מינוריים במבט לאחור, וגם קורונה אחת שלא היה איך לחזות מראש, ברור שעונה 18 של הריאליטי של רשת 13 נמצאת במצב שספר החוקים לא העלה על דעתו. במקום חטוף אחד יש 124 כאלה, שנכנסו להסגר בלי לגשת לאודישן, והמלחמה שפרצה מתרחשת במה שמרגיש כמו 124 חזיתות. האם למישהו אכפת מריבים על סיגריות במצב כזה?
כן, לגמרי. זה לא פוליטיקלי קורקט לומר את זה, אבל מלכתחילה הרגילו אותנו שהצפייה ב"האח הגדול" היא לא בדיוק דבר להשוויץ בו - והאסקפיזם שהיא מציעה, בטח בתקופה כזאת, הוא הטמטום הממכר שישראלים רבים זקוקים לו ומסרבים להודות בזה. זה לא בא על חשבון הקמפיינים השונים שנעשו נגד עליית העונה, כי המצב הזה מסריח לכולם ותם עידן הקונצנזוסים, אלא רק אמור להדגיש להפקה עד כמה הכל צריך להיעשות ברגישות מצדה. הפורמט הגולמי של "האח הגדול" הוא אבי כל הטריגרים בשמונת החודשים האחרונים, וככזה יצטרכו לעטוף אותו בזהירות הרבה יותר גדולה מאלה של תחרויות השירה, הריקודים, הבישול, ההיכרויות והאקסטרים. ואם מצאו להן את המקום הנכון, אז גם היא לגיטימית.
עוד לפני עליית העונה התברר שננקטו ברשת 13 כמה צעדים אלמנטריים: זה לא הזמן לקיר עם תמונות הדיירים, וזה ממש בסדר אם העונה יהיו "יום רביעי" ו"יום שבת" במקום שהאח הגדול יספור לנו את מניין הימים. השלב הבא הפך גם הוא לחלק בלתי נפרד מנוף הריאליטי של אחרי 7 באוקטובר, עם סשן הלבנות, נימוקים וקריאות יצירתיות לשחרור החטופים - אבל כיאה למדינה שבה כל אחד מכיר מישהו שאיננו, השבירה החריגה של גיא זו-ארץ שסיפר על אחיינו שנרצח בנובה סיפקה פורקן נחוץ רגע לפני רכבת ההרים השנתית. כשמדובר במישהו כמו זו-ארץ, מנחה שב-20 השנה האחרונות הפך לאבטיפוס של הרובוטים בז'אנר, השבירה הזאת היא עוצמתית.
השלב הבא, והמטריד מכולם בעונה שכזו, הוא הליהוק. אי אפשר להתעלם ממה שקורה בחוץ, זה ברור, אבל גם רצוי מאוד להימנע מעונה שכל הקאסט שלה הוא לוחמים, אלמנות נובה ורחל מאופקים. מזלה של "האח הגדול", וצערה של ישראל כולה, הוא שאין באמת מישהו שהמלחמה לא נגעה בו באיזשהו מובן. פה מילואימניק, שם מפונה מהצפון, זה אמור להיות מספיק רלוונטי מחד ולא מאולץ מאידך. ובכל זאת, אי אפשר להתכחש לאכזבה: כשהדייר הכי מבוגר בערב הכניסה הראשון הוא רק בן 35, וכמובן שעדיין רווק, מדובר בבעיה. "האח הגדול" ממש לא הייתה צריכה להתחפש לתוכנית שהיא לא, בטח אחרי שתי עונות הצעירים האחרונות שהביאו הישגים מתחת לחופה (וצרחות של בר כהן על הפורמט של גשם). היא פשוט הייתה צריכה להביא איזושהי בגרות, איזשהו עומק, ולא להרגיש כמו פאנג'ויה אחת גדולה.
ומילא הפאנג'ויה, אם לפחות היו בה דמויות עסיסיות כמו דיאן שוורץ או אינטליגנטיות כמו ספיר ואברהם. על סמך תעודות הזהות - שזה תמיד בערבון מוגבל - לקאסט העונה ה-18 של "האח" יש את האופי והמורכבות של בקבוק מיונז. ובמסגרת טוויסט כל כך מיותר וכל כך מיושן, למרות שכל העניין בו הוא ה"חדשנות", לבית הכניסו דיירת שנכתבה על ידי בינה מלאכותית וגולמה על ידי שחקנית. לאורך הערב גיא ולירון ויצמן שאלו שוב ושוב את הצופים הם כבר זיהו מי הדייר שנוצר באמצעות מחשב, והתחשק לענות להם "כולם". המשימה הסודית לפתיחת העונה היא שלב מאוד מוקדם לעשות בו את הטעות הראשונה שלה.
דווקא עם הסיפתח של הערב, חיים נמוך הקומה, היו ניצנים ראשונים של עניין. כנ"ל לגבי עידן, מילואימניק מגבעתי שלא רוצה להכיר בבית בת זוג שבאה להתפרסם - ואמר את זה בעודו מתפרסם בשידור חי. גם קורלי, בת להורים ממאוריציוס וגאנה מדרום-דרום תל אביב ומי שצופי הטלוויזיה המופרעים יזהו מ"טיול לחמישה", עשתה רושם לא רע. היא אפילו ממשיכה מסורת של דיירות שמבקשות שנקרא להן "קוקו", שזה נחמד. אבל פה בערך נעצר העניין.
פרידה - גם היא יוצאת ריאליטי, הפעם "הכוכב הבא" בשתי עונות נפרדות - המשיכה לרפרר לפרידה קאלו ולמבנה אישיותי שיתקשה לסחוב אותה מעבר לתקרת הזכוכית על שם יובל לוי. ברק ונועם הם תאומים, שניהם מאבטחים ושניהם נראים כמו דמויות של תמיר בר, והדר עדיין גרה עם ההורים ועם האופר שמגיעה איתם. דני הוא דוגמן, בן הוא שחקן שהיה ב"גאליס", אור הוא הדרבוקיסט של איתי לוי והמעריץ של עופר ניסים, ואמילי היא מסוג הדיירים שאין שום דרך לזכור מי הם או מה הם רוצים ברגע שמסתיימת התוכנית. מה שכן, אמילי היא דוגמה מי-יודע-כמה לאופן שבו מלהקי "האח" ניזונים ממלהקי התאגיד, אחרי שהשתתפה עם משפחתה בדוקו-ריאליטי "מתחילים מאפס" החביב.
וזהו, כנראה. אמורים להיות דיירים נוספים (כולל אמא ובת שעשו צרות בבידוד שלפני הכניסה), אבל ברור שאם היה לה ליהוק ברמות של סתיו קצין - ההפקה הייתה שולפת אותו כבר בפעימה הראשונה. אפשר להסתדר גם בלי אחד כזה, אילו רק היו דיירים מספיק מסעירים שיפצו על החוסר, כי הפקת "האח הגדול" אמורה לדעת יותר טוב מזה. ואולי כולנו עדיין מפספסים מוקדי עניין כלשהם, שרק התחילו על אש קטנה. אם כן, זו בעיה של ההפקה שהשיקה עונה בלי למכור אותה כהלכה. עד שהתגייסתם, עד שהלבנתם, עד שהצלחתם למצוא מתווה אחראי, בסוף תיפלו בגלל קאסט של צעירים לא כריזמטיים בעליל?