מתחת לאינספור משחקי המילים על עיניים, ראייה, עיוורון ואור שנאמרו והוקרנו אתמול בפרק של "המתחזים", הסתתרה אמת אחת. ואנחנו לא מדברים פה על האמת האובייקטיבית אודות מצבה הרפואי של שיפרי שפירא / שושנה חן / יעל, שבמשך שנים יצרה, לטענתה, מצג שווא אודות ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית שלה. לא. ולא כי זה כשלעצמו לא מעניין, הרי בדיוק בשביל התכנסנו: בשביל להבין איך, וגם קצת למה, פעלה שפירא כמו שפעלה. מה גרם לה להסתובב בעולם במשך עשור ולהעמיד פנים - שוב, לכאורה, שכן היא עצמה דבקה בגרסתה עד הסוף המר - שהיא עיוורת, שהיא בעלת נכות של "105 אחוז", להגדרתה.

הסיפור של שפירא התפוצץ ברשתות החברתיות. הסרטונים בהשתתפותה זכו לאלפי תגובות; מגינויים נוראיים לניסיונות הבנה וחמלה. אבל 12 שעות לאחר השידור ברור שנוצרה פה איזו גיבורת תרבות חדשה, איזו שעירה לעזאזל שעומדת במרכזה של שערוריה ציבורית, אם כי לא ברור לגמרי למה. לא ברור למה העברות הזעירות למדי של שפירא טרדו את מנוחתם של כל כך הרבה גולשים. נכון, כאב לנו לראות את העדויות של ליסה, שסבה שילם לשפירא עשרות אלפי שקלים כדי לממן שירות שמעולם לא קיבל ממנה, אבל זו לא היתה התשובה המלאה. זה לא הדבר העמוק, האפל והמגרד שהפריע לנו כל כך בסיפור שלה.

דבר לא כאב לנו יותר מאשר המפגש של שפירא עם שופטי "מאסטר שף". באודישן שלה לתוכנית הבישולים, הסבירה שפירא שהיא מסדרת את מרכיבי המתכון עם כיוון השעון כדי שתוכל לאתר אותם בלי להיעזר בעיניה. כשהשופטים ניגשו לפגוש אותה ולטעום את מה שבישלה עבורם, היא שלחה את ידיה קדימה ומיששה את פניהם; "כמו שדמיינתי", אמרה בשמחה אחרי שליטפה את פרצופה של מיכל אנסקי, "חמוד", החמיאה לרושפלד:

_OBJ

האינטימיות הזאת צרבה לנו אתמול. הכפייה של המגע. אם שפירא אכן שיקרה בנוגע למצבה, האין המגע שלה בשופטים פולש למרחב הפרטי שלהם שלא לצורך? מי יודע, אולי זו בכלל תקיפה. אם אישה שאני לא מכיר הייתה ממששת את פניי ואחר כך אומרת לי "אה, לא, בעצם לא הייתי צריכה לעשות את זה אבל גילמתי תפקיד", הייתי נרתע ומתחלחל. הרי חלקתי איתך את הגוף שלי, נתתי לך לגעת בי משום שהנחתי שזו הדרך ההוגנת ליצור איתך קשר ראשוני. גם המחשבה על אוכל נעשתה מפחידה פתאום. הרי לא סתם פנתה שפירא ל"מאסטר שף", היא רק צייתה לסברה שגורסת שכשחוש אחד נפגע, חוש אחר מתחדד על חשבונו. כלומר, היא ידעה שהיא תיתפס כאיזו דודה קסומה וביתית שהתעלתה על המוסכמה של בישול "לפי העין". היא היתה שלב אחד מעבר - היא בישלה לפי הלב ולפי הזיכרון. בהתאם, גם המנות שהגישה לחיים כהן ואייל שני הפכו פולשניות ואלימות. השופטים בלעו את השקרים שלה, פשוטו כמשמעו.

לא סתם השתרשה בריאליטי הקלישאה "באתי עם האמת שלי". כצופים, אנחנו מצפים שהמתמודדים לא רק יבדרו אותנו או ירשימו אותנו בסט הכישורים המסוים שלהם - שירה, ריקוד, בישול - אלא גם שייצרו איתנו חיבור רגשי מיידי. שנוכל לסמוך עליהם, כי אנחנו הרי עתידים ללוות אותם במשך חודשים. זו הסיבה גם שאנחנו אובססיביים כל כך למהדורות חדשות: אנחנו רוצים לשמוע קודם כל את מה שיש למקור המהימן לספר לנו. אנחנו רוצים לראות על המסך אנשים שאנחנו בוטחים בהם, שלמילים שלהם יש גיבוי. שיפרי שפירא עברה על החוק הראשון של הריאליטי, והונתה אותנו. נוסף על הבת שלא פגשה את אביה החולה ונוסף על חברי להקת המחול שעל פי העדויות בתוכנית, חלק מהתקציב שלהם הועבר לכיסה הפרטי של שפירא, מה שהונה ורומה על ידה היו הצופים, ועל זה אין כבר מחילה.

הפרק המלא של "המתחזים" זמין לצפייה ב-makoTV