זה כבר הופך למסורת: שנה בדיוק לאחר עליית "הטעות כולה שלך", עוד ספר של הרלן קובן מקבל עיבוד טלוויזיוני בנטפליקס ועולה ביום השנה האזרחית החדשה - רק בשביל להישכח, במקרה הטוב, ארבעה ימים אחר כך. הפעם מדובר ב"הנעדרים" ("Missing You"), שיצא לאור לפני למעלה מעשור וכעת הופך גם הוא למותחן עם אותם שחקנים, אותו קונספט מופרע ומבטיח, אותו סיכוי להיות להיט ואותה ודאות שהמסע הזה יהיה מופרך ונמרח בדיוק כמו כל אלה שבאו לפניו.
הבלשית קאט דונובן (רוזלינד אלעזר, "סוסים איטיים") פותחת אפליקציית היכרויות אקראית ומגלה בה את הארוס שלה לשעבר שנעדר מזה 11 שנה. כמו תמיד אצל קובן - המשפט האחד הזה מספיק בשביל ללפות ולסקרן את כל מנויי נטפליקס באשר הם. וכמו תמיד אצל קובן - הוא לא משכיל לעצור כאן. במקביל לתעלומה הפרטית קאט צריכה לטפל בתיקי נעדרים נוספים, וגם ברצח אביה שמתברר כלא סגור כפי שחשבו שהוא, וכמובן שבמהלך חמשת הפרקים של "הנעדרים" כל התעלומות האלה ישתלבו אחת בתוך השנייה עד ההתרה שתמצא דרך לענות על כל השאלות ובכל זאת לא לספק את הסחורה.
ונחשו מה? קאט נכנסת חזק לחקירה למרות הקרבה האישית שלה, נבעטת מהמשימה בדיוק בגלל זה - ואז ממשיכה לנצל את קשריה כדי לעבוד עליה מרחוק בדיוק בגלל מי שהיא. קובן לעולם לא יגוון בעלילות שלו, בדיוק כשם שהוא לעולם לא ירכיב קאסט בלי לצרף אליו את ריצ'רד ארמיטאג' החביב. אבל הליהוק המשמעותי יותר של "הנעדרים" נוגע דווקא לאלעזר: "סוסים איטיים" הפכה אותה לשחקנית מוערכת יחסית, וזה לא בהכרח דבר טוב עבור הפרויקט הנוכחי שלה. כי היעדר היומרה הוא מה שתמיד הופך את הסדרות של קובן למהנות כל כך, ופה ברור שיש קצת ממנה. אפילו ההחלטה לצלם חלקים רבים מ"הנעדרים" בחושך, ולא בבהירות השיא של עוד עיירה בריטית גנרית, מוסיפה לה נופך של דרמה חמורת סבר שאין לה שום סיכוי להתקרב אליו בימי חייה הקצרים. לא עם כמות כזאת של קלישאות תסריטאיות פר דקה.