ב-12 באוקטובר 1972 יצאה טיסת צ'ארטר מאורוגוואי לצ'ילה. על המטוס הייתה קבוצת רוגבי חובבנית בדרכה למשחק בעיר סנטיאגו, רובה סטודנטים צעירים, שלא ידעו שהטיסה הקצרה תהפוך בקרוב לסיוט הכי גדול שלהם. המטוס התרסק בהרי האנדים המושלגים בארגנטינה, בגובה של 3,570 מטרים. אלו ששרדו את ההתרסקות נאלצו להתמודד עם סביבה אכזרית ובלתי אפשרית. בשל הקושי לזהות את שרידי המטוס הלבן על גבי השלג, משלחת החיפוש התייאשה אחרי שמונה ימים - והשורדים נותרו מאחור בקור בלתי נתפס, שלג ומחסור במזון. לאחר 72 יום, השורדים הצליחו להזעיק עזרה ולהיחלץ. כששוחררו, סיפרו שהצליחו לשרוד בתחילה בזכות מזון שהיה על המטוס ולאחר מכן בעזרת צמחים ועשבים שליקטו. אלא שמהר מאוד התפשטה השמועה והשורדים נאלצו להודות באמת הקשה - כדי לשרוד הם נאלצו לאכול את חבריהם, אלו שמצאו את מותם בהתרסקות או לאחר מכן מפצעיהם, וגופותיהם נקברו בשלג. סיפור זה היווה בסיס ל"לחיות", סרט הוליוודי שיצא ב-1993 בכיכובו של אית'ן הוק, וכעת הוא מהווה השראה לדרמת מתח חדשה שעלתה ב-yes - "הצהובות".

הסדרה עוקבת אחרי קבוצת חברות שבעבר הרכיבו את נבחרת כדורגל הבנות של תיכון בניו ג'רזי והיא נעה בין שני צירי זמן מרכזיים: 1996 ו-2021. בשנת 1996 הנבחרת עולה על מטוס בדרך לאליפות המדינה, אך המטוס מתרסק באזור נידח בקנדה, שם חלקן יצליחו לשרוד במשך לא פחות מ-19 חודשים עד שהחילוץ יגיע. מאז חלפו 25 שנה, והשורדות נאלצות להתמודד עם העבר שרודף אותן ועם האמת לגבי האופן שבו הן נאלצו לשרוד, אמת שנשמרה במשך שנים בסודיות מוחלטת ועלולה בכל רגע לצאת לאור. השורדות נשבעו לא לספר לאף אחד, גם לא למשפחותיהם, על מה שהן באמת נאלצו לעשות כדי לשרוד - ובדומה לשורדים מאורוגוואי, הן שמרו על נרטיב קבוע לפיו הן שרדו מליקוטים, אך נראה שזה רחוק מהאמת.

לאט לאט מתחילים להיחשף עוד ועוד פרטים לגבי מה שקרה לאחר ההתרסקות, אך מהר מאוד נרמז באופן שלא משתמע לשתי פנים שקניבליזם בהחלט היה מעורב שם. נוסף על כך, נראה כי התנהלה מערכת היררכית מסוימת, בדומה למה שמתחולל בספר "בעל זבוב". העובדה שאחת השורדות מתמודדת לתפקיד של סנאטורית בהחלט לא עוזרת לשמירה על הסוד של החבורה, שכן קיים חשש ממשי שיריביה הפוליטיים יצליחו לחפור עמוק מספיק ולחשוף את מה שאירע ב-1996. השורדות גם מתחילות לקבל גלויות שרומזות על כך שמישהו יודע מה קרה, והן עלולות להיחשף בכל רגע.

בין שני הצירים המרכזיים אנחנו מתוודעים לדינמיקה הקבוצתית, כמו גם לקשרים החברתיים המורכבים שבין השורדות ולחייהן הפרטיים. יש להן לא מעט סודות חבויים, הן בשנת 1996 והן ב-2021, שככל הנראה עתידים להתגלות בהמשך ולהעמיד במבחן את החברויות בקבוצה. ככל שהסדרה מתקדמת אנחנו לא רק לומדים פרטים נוספים על מה שקרה לאחר ההתרסקות, אלא גם נכנסים עמוק יותר ויותר לאופיין של השורדות. הסדרה מנצלת היטב את שני צירי העלילה המרכזיים כדי לדבר על נושאים כמו משפחה, חברים, סודות, התמכרויות, טראומה וכיצד העבר יכול להשפיע עלינו ועל הסובבים אותנו. מאחר שהסיפור מתפצל לדמויות שונות וזמנים שונים, העלילה מתקדמת באיטיות זהירה, אבל היא נשארת מותחת, מסקרנת, מלאת טוויסטים ולא משעממת לרגע. 

כריסטינה ריצ'י,
נכנסת לתפקיד בטבעיות מדהימה. כריסטינה ריצ'י ב"הצהובות"|צילום: Paul Sarkis/SHOWTIME באדיבות yes, יח"צ

את "הצהובות" הבוגרות מגלם צוות שחקניות מכובד במיוחד: כריסטינה ריצ'י ("משפחת אדמס"), מלאני לינסקי ("שני גברים וחצי"), טוני סייפרס ("בית הקלפים") וג'ולייט לואיס ("רוצחים מלידה"). ריצ'י, כהרגלה, נכנסת בטבעיות מדהימה לדמות ביזארית וקריפית במיוחד; לואיס באופן הולם למדי מגלמת את האאוטסיידרית שבחבורה, סייפרס נכנסת לנעליה של דמות שנויה במחלוקת ולינסקי מצליחה לגלם דמות מורכבת של אישה שמנסה למצוא את עצמה. בשל העובדה שהסדרה מתרחשת בין 1996 ל-2021 והגרסאות הצעירות של החבורה מקבלות לא מעט זמן מסך - חשוב לציין שגם שם הליהוק מצוין. סאמי הנראטי, סופי נליס ("גנבת הספרים"), ג'זמין סבוי-בראון ("הנותרים") וסופי תאצ'ר ("איש המחר"), מגלמות בהתאמה את הגרסאות התיכוניסטיות של החבורה. כל אחת מהן נכנסת לנעליים הגדולות של השחקניות הבוגרות בצורה מושלמת ואף מוכיחות שהן לחלוטין יכולות להוביל סדרה גם לבדן. הקאסט שרובו נשי, מציע מבט מעמיק על דמויות נשיות שונות ומגוונות, כל אחת מורכבת בדרכה שלה, לכל אחת צדדים יפים יותר ויפים פחות. הסדרה גם נכנסת פנימה לתוך המורכבויות של חברויות נשיות - שני דברים שלמרבה הצער עדיין לא רואים מספיק על המסך בימינו. 

הסדרה מבוימת וערוכה היטב, עם איזון טוב בין העבר להווה ומעברים מעניינים בין השניים. מעניין לציין שאת פרק הפיילוט ביימה קארין קוסמה, במאית שמנוסה בנושאים אפלים וביימה בין היתר את "הגוף של ג'ניפר", קומדיית אימה שהפכה לקאלט בשנים האחרונות. ובין כל המתח, הדרמה והאיברים הפנימיים בולט גם פסקול ניינטיזי משובח במיוחד שחובבי העשור בהחלט ייהנו ממנו. עד כה שודרו בארה"ב ארבעה פרקים (מתוך עשרה) ואין ספק שהם משאירים חשק לעוד. ב"הצהובות" הדברים הם אף פעם לא כמו שהם נראים, תמיד יש הפתעות וזה כנראה רומז על גילויים מפתיעים נוספים שצפויים להגיע בהמשך. אם הסדרה תמשיך באותו קו, יש לה פוטנציאל להיות אחת הדרמות המותחות והמפתיעות שיצאו לאחרונה, עם לא מעט רגעים דרמטיים טובים ודמויות מעניינות ומורכבות.