המוות קרב: "האקס" שמרה את הכי מרגש לסוף שלה

אחרי שיקום, פריצה, התרסקות, קירוב וריחוק, העונה החמישית של "האקס" (Hacks) היא עונת הנקמה. ובמי דברה ואנס נוקמת? במציאות, כמובן: העונה הקודמת נחתמה עם בהלה אמיתית בנוגע לגורל הקומיקאית המזדקנת - בטח כשעוד לא היה ברור אם הסדרה חודשה לסיבוב נוסף - אך הדמויות והצופים גילו יחד שהדיווח על מותה ב-TMZ היה אזעקת שווא, ושדברה עדיין חיה. אדרבא, עכשיו היא נכחה לרגע בהלוויה של עצמה, ראתה מה כתבו עליה, והחליטה לדאוג למורשת שלה. בדיוק כמו "האקס" עצמה, שהודיעה מראש שהעונה הזאת שלה תהיה גם האחרונה.

אפשר להתפייט על צעדיה האחרונים של "האקס", הקומדיה המופתית שהתחילה כפנינה נסתרת ומזמן הפכה לשחקנית הכי חזקה בטקס פרסי האמי, אבל אין בעונה הזאת הרבה דברים פיוטיים. לפחות לא בהתחלה: עונת הסיום של הסדרה מבית HBO מקס, שמטעמי זכויות עדיין משודרת בישראל דווקא ב-yes ו-HOT, מופצת על בסיס כמעט-שבועי (יהיו שבועות עם שני פרקים) ומבקרי הטלוויזיה קיבלו מראש את כל עשרת הפרקים שלה. היא ממשיכה ממש מהנקודה שבה הקודמת נעצרה, ואת הזמן שבדרך כלל נועד להרהורים על סוף הדרך היא ממירה בדהירה של דברה ואנס להישג אחד נוסף.

בפרק הראשון דברה מחליטה שהיעד הבא שלה הוא ארבע אותיות: EGOT. המועדון המצומצם והכי נחשב של אנשי התרבות באמריקה, אלו שזכו גם באמי (E), גם בגראמי (G), גם באוסקר (O) וגם בטוני (T). אממה, החוזה שעליו היא עדיין חתומה ושאותו הפרה מגביל אותה בכל אספקט אפשרי. היא למעשה מושתקת, נטולת כל יכולת להופיע בפומבי. לא שהגחמה הזאת הייתה ריאלית מלכתחילה - כל הקטע של דברה ואנס, מהדמויות המקוריות החשובות ביותר של המילניום ותפקיד חייה של ג'ין סמארט, הוא שזו אישה שבחיים לא תזכה באוסקר. וממילא הפסלונים שיש לה בקושי נחשבים, כי האמי שזכתה בו הוא על שידור בשעות היום והטוני הוא על הפקה. הניסיון שלה לנקום במציאות באמצעות פרסים, כולל טוני קושנר בהופעת אורח (ויהיו עוד הרבה הפתעות בהמשך), לא באמת ממלא עונה שלמה.

אז מה "האקס" כן עושה בסיבוב ההופעות האחרון שלה? אסור לומר, אבל אפשר לנחש. "כשאת רחוקה מאור הזרקורים יש לך זמן לחשוב על מה שחשוב באמת: אור הזרקורים", דברה מצהירה במהלך הופעת סטנדאפ מחתרתית, והיא משיגה פתחון פה נוסף דרך התייצבות בבית המשפט. שם, למרות כל מה שעברה, צלמי הפפראצי עדיין רודפים אחריה. ובזמן שגיבורת "האקס" מתמודדת עם התדמית שנהרסה והמורשת שנמחקה במובן הכי מילולי שיש, הקומדיה שיצרו לוצ'יה אניילו, פול וו. דאונס וג'ן סטצקי מקדישה תשומת לב לכל שחקני המשנה האחרים בקו לאס וגאס-ניו יורק-לוס אנג'לס. הבכירה מכולם היא כמובן העזר כנגדה אווה (האנה איינבינדר, שנאום הזכייה שלה באמי גם הפך אותה לאויבת הישראלים וגם הוכיח שהיא בדיוק כמו הדמות שלה), והיא לא היחידה. מי שבעיקר מרוויחה הפעם זו העוזרת רנדי (הקומיקאית היהודייה והעולה רובי הופמן), שהצטרפה בעונה הקודמת ועושה קיילה לא פחות טוב מקיילה, בשעה שקיילה (מג סטלטר) ממשיכה לעשות קיילה בעצמה.

נקודות האור האלה והאחרות (רק חכו לפרק החמישי) מעלות את התהייה אם הפוסטר התורן של "האקס" דובר אמת, והיא אכן "שמרה את הכי טוב לסוף". התשובה שלילית, לפחות לאורך רובה: זו לא העונה הכי טובה של הסדרה, יש בה פרקי פילר ומחסור קטן בבדיחות, ויותר מכל משפיעה העובדה שאין משבר גדול בין דברה לאווה - מה שפוגע במאזן העדין הזה, של הצעד אחורה ושניים קדימה, ש"האקס" בנתה לאורך כל שנותיה. אבל זו עדיין אחת הקומדיות הכי מקוריות בטלוויזיה, אפילו כשקווי עלילה מסוימים מתכתבים במפורש עם הקאמבק של "הקאמבק". וזו עדיין אחת הקומדיות הכי מרגשות בטלוויזיה, בטח כשפקיעת התוקף של הדמויות מתקרבת. אז כן, "האקס" שמרה את הכי מרגש לסוף שלה, ובדיוק כמו דברה ואנס מיטב המוחות נערכו מראש למוות הקרב הזה. החלק של "הטוב" ימתין לפרק האחרון בהחלט.