"הייתה לנו ילדות מטריפה, מדהימה, מושלמת", מספרת בר רפאלי בפתח "רפאליס", על רקע שלל סרטונים ביתיים מילדותה. כידוע, אם לאחר משפט כזה לא מופיעה מילת הקישור "ואז" - מדובר בסיפור הכי משעמם בעולם. כי לשמוע על ילדות מאושרת זה כמו לשמוע חוויות מחופשה מוצלחת. איש לא מעוניין. אם לא נשדדת בסאבוויי או נקלעת לכל מלכודות התיירים של החיים - הנח לנו.
הכלא, הריבים והסקס: משפחת רפאלי מדברת על הכל בראיון מיוחד
על אף הפתיחה הלא מבטיחה, הופנטתי ל-43 דקותיו של הפרק הראשון של "רפאליס" שעלה היום ל-HOT, בזכות התחושה שהמשפחה מפצה על ילדות מטריפה בעזרת הווה קודר. או יותר נכון: בזכות ציפי רפאלי, שהפרק הראשון עוקב אחר שחרורה מהכלא. כזכור, פרשיית המיסים המשפחתית הסתיימה בעבודות שירות לבר - שנקרעה ממשפחתה מדי יום לעבודה בחברת בעלי מוגבלויות - ציפי, לעומת זאת, נשלחה לנווה תרצה לשמונה חודשים.
לא קשה לנחש מי חזרה מהתופת עם סיפורים טובים יותר - זאת שחלקה תא עם מארי פיזם או זאת שעטפה חמסות שלוש שעות ביום. אבל מעבר לזה, יש בציפי רפאלי איזו מורכבות, אופל, אותנטיות וקשת רגשית שהופכים אותה לדמות עם פוטנציאל אפי. קצת כמו ג'ניפר קולידג' ב"הלוטוס הלבן". כלומר, די מדהים לראות את בר מסבירה לאמא שלה - באטימות קלה שחוזרת לאורך הפרק ולא ברור אם היא אישיותית או עריכתית - כמה קשה היה לאבא שלה לבד בכל החודשים האלו, אל מול הבעות הפנים של ציפי. אותה ציפי שבזמן שרפי היה לבד ומסכן הייתה, ובכן, בכלא.
אבל רגע, בואו נחזור קצת אחורה: ריאליטי של משפחת רפאלי ב-HOT. דבר שלא היה קורה ב-2008, אבל מכבש החיים עבר על כולנו. בר רפאלי היא כבר אמא לשלושה ילדים. הבן שלי לא מכיר אותה אבל את אחיה, און, הוא בטח יזהה מ"כפולה". היא כבר פחות כוכבת על ודוגמנית בין לאומית, לפי האינסטגרם שלה שתינו התמכרנו השנה לקרמיקה. ילדיה של בר, אגב, לא מופיעים ב"רפאליס", גם לא בעלה, עדי עזרא, יו"ר קבוצת נטו. אבל און כן, וגם דור (שכבר הופיע ב"מחוברים", או כמו שמכנים את זה ויום אחד נדבר על למה - "עשה 'מחוברים'"). ורפי וציפי, כמובן, שתי הדמויות המעניינות באמת בתוכנית.
ובכל זאת, למה הם צריכים את זה? כלומר, בכל השנים של בר תחת אור הזרקורים היה נדמה שהיא רק רוצה להימלט ממנו. היא מגנה על פרטיותה בקנאות, הילדים שלה תיכף מתגייסים ועדיין לא השתחלו לאף סטורי. וגם עם כל הכבוד למודל הקרדשיאני - ריאליטי משפחתי בארץ זה "קוקה בע"מ". זה ממותג נמוך. הרפאליס לא היו אמורים להיות שם, הם מליאנים מהוד השרון, בשביל מה להם?
הפרק הראשון של הריאליטי רק מעמיק את התהייה. כי יש משהו מתעתע ברפאליס. הם כולם בלונדינים ותכולי עיניים והכל שם ממש אמריקאי ויש בריכה ענקית בגינה ושיניים מאוד לבנות. אבל זה לא ריאליטי על עשירים ומפורסמים, יש דווקא תחושה קלה של ווייט-טראשיות, עם שרוולי הקעקועים וכלובי חיות בחצר ואיך שכולם נוסעים ביחד להביא את אמא מהכלא. רק חסר שעדי עזרא ירדוף בחצר אחרי אופוסומים עם שוטגאן. וכדי שלא נפספס את זה, גם שמו ברקע שיר של הדד סאות' - להקת קאנטרי בלוגראס - מסוג ההחלטות העריכתיות הקטנות שממקמות את הצופים במקום שבו הם אמורים להיות.
בר היא הכוכבת של הבית, אבל ציפי היא הכוכבת של התוכנית. בגדול, היה נחמד אם זה פשוט היה דוקו על השחרור של ציפי, וגם זה רק בגלל שדוקו על השהות שלה בכלא לא צולם. היא מדברת על הכלא כאילו הייתה במלכת המדבר, או לדבריה - "חופש מאוד ארוך עם בחורות נחמדות מאוד", אחת מהן, היא מספרת כעבור כמה דקות, קראה לה לתא והראתה לה תמונות של הבנות שלה, שאותן הטביעה. היא צוחקת מכל דאחקות הכלא שמריצים עליה, אבל הדיסוננס הזה בין אישה שבבוקר הייתה בנווה תרצה ובערב ומתארגנת למסיבת בריכה של בר ניכר. היא לא מרגישה בבית, היא לא מרגישה עצמה. ולמרות שכולם שם מאוד מוחזקים ושברור שהיא אישה חזקה לאללה, הקושי זולג מבעד לחרכים והוא זה שתופס בצפייה.
הפרק הראשון של "רפאליס" מהנה. לא בטוח כמה זה יחזיק, כי הכנות מלאכותיות למסיבות ובר שמספרת שהיא אוהבת לנקות לא באמת יעניינו אותנו, גם הדינמיקה הפסיבית אגרסיבית שלכולנו גם ככה יש בבית תאבד מקסמה. אבל אם ציפי תמשיך להיות הטופ דוג ויתר חברי הקאסט ישחררו מעט את השליטה בסוגרים (לא אתה רפי, הכל בסדר), יש פה פוטנציאל ליחסי האהבה-שנאה הכיפיים של האביב.