הביקורת על "חושניה - סודות מלחמה" הייתה אמורה להתפרסם ב-11 באוקטובר 2023, יום למחרת בכורת סרטו התיעודי של אבי מאור מרזוק ב-HOT8. את הסיבות שבגללן הסרט רואה אור רק כעת - ומביא תחקיר דוקומנטרי על אחד האירועים הכי טרגיים של מלחמת יום הכיפורים - מיותר לפרט. במקור זה אמור היה להיות עוד פרויקט לציון 50 שנה למלחמה ההיא, בפועל עברו כבר 51 שנה פלוס זוועת אלוהים.
האירועים שבמוקד "חושניה - סודות מלחמה" התרחשו ב-48 השעות הראשונות למלחמה, בגזרת רמת הגולן. באותן שעות שלט הכאוס הצבאי שהכרנו מחדש רק לאחרונה, והשחזור של הרגעים שבהם אחת המרואיינות שאלה את עצמה "איפה ה'ציפורים'?" מסכם זאת באופן מוצלח. פרטים רבים על האירוע נחשפים רק כעת, בסרט, שחלק גדול מהעניין בו נובע מחוסר המודעות לרצח האכזרי וקורבנותיו. חיילי חוליות טכניות של השריון נחטפו ונרצחו, והמרואיינים שהיו שם מספרים על גופות שסודרו בשורה אחת עם הפנים למטה, ועוד תיאורים גרפיים שבלתי אפשרי להעלות על הכתב. אחד מאותם מרואיינים, חבר של אותם נרצחים, מספר שנשלח למיקום הקורבנות וזיהה רק ארבעה מתוכם.
בתחרות הלא קיימת של הפרויקטים הדוקומנטריים אודות המלחמה ההיא, ל"חושניה - סודות מלחמה" היו יומרות קטנות מאלה של "האחת", למשל. אבל לשניהם הייתה מטרה זהה: למסגר כמו שצריך סיפורים מסמרי שיער, תחת האשליה שאירועי אוקטובר 1973 יישארו מסמרי שיער לנצח. ולא, נניח, ירגישו כמעט שגרתיים בהשוואה לאירועי האוקטובר שבא 50 שנה אחריו. הקדמה הטכנולוגית והתפתחות התקשורת מעוררות תקווה שתקריות כאלה כבר לא ייקברו תחת הריסות - כשבהקשר הזה ראוי לציין לא רק את קשר השתיקה על האירוע, אלא גם את זה שהיה על מופעי הנקמה בעקבותיו - רק שההנחה הזאת מתבססת על אמון בסיסי ביותר בין האדם למוסדות. וזה אמון שאין הרבה ממנו עכשיו.