עכשיו אפשר כבר להגיד: בנטפליקס שמרו את התותחים הכבדים לפתיחת שנת 2019. כן, גם אם בשירות הסטרימינג מפיקים יותר מידי תכנים, ולא כולם מדהימים - הם עדיין יודעים איך להמם כשצריך. ולראיה: חינוך מיני היא כבר אחד הסדרות הטובות ביותר של השנה.
בחשבון האינסטגרם (המצוין) של נטפליקס, תיארו אותה באופן המבטיח הבא: "היי כולם, הסדרה החדשה הזאת, חינוך מיני, עולה השבוע ואני באובסס עליה. זה על שני חברים הכי טובים עם מערכת יחסים מחממת לב, מרגיש ונראה כמו 10 דברים שאני הכי שונאת אצלך אבל הרבה יותר בריטי, וג'יליאן אנדרסון משחקת גורו סקס/אמא אדירה שגונבת כל סצנה! הסדרה סקס-פוזיטיב, ואשכרה עונה על כל כך הרבה שאלות תוך שהיא מצליחה להיות גם רכה וגם מצחיקה. בכל אופן, תחשיבו את זה להודעה הרשמית על חינוך מיני, כי אני מתה עליה וכי נטפליקס ׳בוטחים׳ בי עם הסיסמה שלהם".
אז כן, לא יכולנו לתאר זאת טוב יותר מאשר הדמות המסתורית שמנהלת את החשבון של נטפליקס, למרות שהיינו מוסיפים עוד רפרנס רלוונטי - חינוך מיני היא הממשיכה הישירה של פה גדול, גם אם האסתטיקה שלה שונה מאוד.
אוטיס הוא נער בן 16, חכם ורגיש, לא מאוד פופולרי אבל גם לא מנודה לחלוטין, שמסתובב בעיקר עם חברו הטוב ביותר אריק. ג׳ין, אמא של אוטיס (ג'יליאן אנדרסון), היא פסיכולוגית שמתמחה בטיפול זוגי, מערכות יחסים, סקס ומיניות. בהשתלשלות אירועים שתואמת את כל הסרטים והסדרות שחינוך מיני עושה להם מחווה, אוטיס חובר לתלמידה אחרת - מייב. מייב היא לגמרי קאט מ-10 דברים. היא קשוחה וחזקה, אבל גם מבריקה ובקיאה בעיקר בעולם הספרות הפמיניסטית. היא מגלה את הכישרון של אוטיס לתת עצות על סקס ויחסים, מזהה את הצורך בכך - בכל זאת הם לומדים בתיכון - ומחליטה להפוך את הסיפור לעסק.
חינוך מיני מטפלת בכל הנושאים המתבקשים שאפשר לצפות מסדרה שעוסקת בסקס ומיניות של תיכוניסטים - סלאט שיימינג, הפלות, דימוי גוף, אורגזמות, אוננות, הסכמה, זהות מגדרית ונטייה מינית. היא מלאה במסרים שהם סקס-פוזיטיב ומקדמת ערכים מעולים כמו חשיבות של תקשורת ושיוויון בסקס וזוגיות, אבל היא עושה את זה בלי להיות דידקטית או סתם לא מגניבה. איך עושים את זה? עם דמויות ממש נהדרות של נערים ונערות שאפשר להזדהות איתם וגם לרצות להדמות להם.
היא מצד אחד כיפית וקלילה, ומצד שני ניכרת בסדרה ההקפדה על כל הפרטים. היא מרפררת להיסטוריה ארוכה של קומדיות נעורים רומנטיות ורוצה להתאים אותה להתקדמות המוסרית של ימינו. בשביל זה, היא צועדת בזהירות בין מחווה לאופנה המדהימה של שנות השמונים והתשעים וההומור הגופני שמתלווה לסקס בין טינאייג׳רים, לבין שבירת מיתוסים בעייתיים - כמו תפקידים מגדריים או מחוות רומנטיות ענקיות שאופייניים לסרטים קיטשיים מפעם.
במילים אחרות, חינוך מיני מצליחה להיות טלוויזיה חשובה, חיובית ומועילה, אבל מבלי שזה יוריד אפילו קצת מההנאה שבצפייה בה. מפתיע לגלות שמאחוריה עומדים אנשים עם ניסיון טלוויזיוני דל ביותר, אבל גם מעודד - תור הזהב הטלוויזיוני הזה, שאנחנו כל הזמן מפחדים שיסתיים, עדיין איתנו, ואפשר רק לקוות שהגל הקטן הזה ימשיך לשטוף אותנו.
כמה: הביקורת נכתבה על סמך צפייה ב-8 פרקים
איפה: החל מהיום בנטפליקס
החלטת tvbee: לראות!