אחרי 11 עונות של "אימה אמריקאית" ("American Horror Story"), ניכר שליוצרים ריאן מרפי ובראד פלצ'וק מתחילים להיגמר הגימיקים כדי להביא קהל צופים חדש. הסדרה נהנית מקהל המעריצים של מרפי שהולכים אחריו באש ובמים ובפלופים, ולא מזיקים גם השמות הענקיים שהופיעו בה לאורך השנים, החל מאנג'לה באסט, דרך קאת'י בייטס ועד ליידי גאגא. העונה ה-12 היא הראשונה שבה מרפי לא מתפקד כשואוראנר, ורשימת השחקניות הפעם לא מרשימה כתמיד. אמה רוברטס חוזרת בתפקיד הראשי, אבל השמות הגדולים שעיטרו את העונות הקודמות בולטים בהיעדרם. מה עושים במקרה כזה? מביאים את קים קרדשיאן.
נדמה שהליהוק של קרדשיאן הסיט את הפוקוס לחלוטין מכל אלמנט רלוונטי אחר שקשור לעונה. שאר שחקנים המשנה? לא מעניינים. העלילה? כן, יש אחת כזאת. אבל השאלה היחידה שמעניינת את העולם כרגע היא - האם קרדשיאן מסוגלת להחזיק תפקיד משחק משמעותי בלי ניסיון?
לפני שנענה על השאלה, הנה קצת פרטים על העלילה של "אימה אמריקאית: רגישות גבוהה" (במקור "Delicate"), שזמינה מעכשיו ב-yes - הסיפור מבוסס על הרומן החדש של דניאל ולנטיין שיצא רק באוגוסט האחרון, ועוקב אחר דמותה של אנה (רוברטס), שחקנית שמקדמת סרט חדש ובמקביל עוברת טיפולי פוריות מתסכלים. במהלך טיפולי הפוריות, אנה מתחילה לחשוד במתרחש מסביבה. בעלה דקסטר (מאט זוקרי הנפלא מ"בנות גילמור" ו"האישה הטובה") מתנהג מוזר ומתלחשש עם הרופאים, דמות מסתורית (בגילומה של קארה דלווין) עוקבת אחריה, ומקור הנחמה והיציבות היחיד בחייה הוא שיבון, היח"צנית והחברה הקרובה, שמגלמת קרדשיאן.
למרות שקצת קשה להעיד מפרק אחד בלבד, הנושא של העונה - היריון משולב במסתורין על טבעי - כבר הביא איתו השוואות ל"תינוקה של רוזמרי". הסרט האייקוני הוא אילן גבוה מאוד להיתלות בו, אבל ממש כמו "אימה אמריקאית", גם הוא מזגזג בין אימה לקאמפ, ויותר עוכר שלווה מאשר מפחיד.
הפרק הראשון לא מביא איתו הפתעות משמעותיות לכאן או לכאן. העלילה היא בדיוק כפי שמתואר, רוברטס מספקת הופעה אפקטיבית למרות שכולנו כבר יודעים שהיא אדם בלתי נסבל במציאות, וזוקרי עושה את מה שצריך, אבל עדיין לא מפגין את היכולות האמיתיות שלו. ההפתעה היחידה היא קרדשיאן: הדמות של שיבון, לפחות בינתיים, היא לא משמעותית ולא דורשת מכוכבת הריאליטי מנעד רגשות רחב במיוחד (זה בוודאי ישתנה בהמשך העונה), אבל קרדשיאן עושה את מה שנדרש משחקנית משנה - היא תומכת בשחקנית הראשית. ברור שקרדשיאן מכירה מקרוב את היח"צניות של עולם הבידור ההוליוודי, וזה נותן לה יתרון משמעותי בכניסה לתפקיד המאיים הזה. האם מדובר במשחק זוכה פרסים? לא. אבל ניכר שכמו בתחומים אחרים בחייה, קרדשיאן החליטה להשקיע מאמצים ועבודה קשה בתפקיד, וסביר מאוד להניח שגם שכרה לעצמה מאמנ/ת שחקנים. זה השתלם. אף אחד לא יכול להגיד שמדובר בתפקיד חייה, אבל בתור כוכבת ריאליטי עם ניסיון קלוש מאוד במשחק, קים קרדשיאן מצליחה להיות אמינה וכלל לא קרינג'ית - שזה הרבה יותר ממה שציפינו ממנה.