ל"האנטומיה של גריי" לא היו חסרים קווי עלילה מופרעים, אבל את הטירוף האמיתי היא שמרה לאחורי הקלעים. לפני קצת פחות משלוש שנים נחשף הסוד שהסתירה אליזבת פינץ': תסריטאית שעבדה ב"דם אמיתי" ו"יומני הערפד", התראיינה להיות העוזרת האישית של בוסית "האנטומיה" שונדה ריימס וניסתה שוב ושוב להתקבל לחדר הכותבים של סדרת הלהיט - עד שלבסוף הצליחה. רק שבדרך לשם היא חלתה בסרטן קטלני, סרטן שבדיעבד מעולם לא היה לה.
הסיפור של פינץ' נחשף בזמנו במגזין ואניטי פייר - שם גם עומדים כעת מאחורי "אנטומיה של שקרים" ("Anatomy of Lies"), הסדרה התיעודית בשלושה חלקים של שירות הסטרימינג פיקוק שעוררה הייפ לא קטן מעבר לים ומעכשיו זמינה בישראל ב-yes דוקו. "אנטומיה של שקרים" מגוללת את השקרים וההתחזויות שגדולים אפילו על פרק "המתחזים" הממוצע, תוך ראיונות עם אנשים שפגשו את פינץ' ובמקרה אחד אף נישאו לה. אבל רשת השקרים שהיא טוותה הגיעה למחוזות רחוקים יותר מזה של מסך הטלוויזיה, ולכן חלק לא מבוטל מהסדרה מתמקד דווקא בחייה האישיים של השקרנית הזאת ולא בחיי העבודה שלה.
"אנטומיה של שקרים" הוא דוקו נטפליקסי לגמרי, וזה נאמר במובן הטוב והקצבי והממכר של המילה. כל הפרטים הנחוצים מוצגים שם באופן הנגיש ביותר - כולל כמה חידודים טלוויזיוניים מהותיים, למשל כמויות הכסף שפינץ' הייתה מרוויחה על פרק ממוצע של "האנטומיה" בתור תסריטאית בכירה, או ממדי ההצלחה שזכתה לה עם פרק MeToo שבו אף הופיעה לרגע בעצמה. כן, היה לה גם סיפור MeToo, והיא גנבה אותו מאחת מעמיתותיה. את סיפורי הסרטן שלה (כולל לוקים ואקססוריז תואמים) היא בדתה בשיחות החולין בחדר הכותבים, ודאגה שיהיו כמה פרקים שיעסקו בסוג הסרטן הספציפי הזה, כי היא בכל זאת מומחית לאירוע. היא גם המציאה סיפור על הפלות, ועל הפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג, ובגדול כל סיפור שיסדר לה כותרת על ההוט-טופיק של התקופה. עכשיו, עם הסדרה עליה, היא למעשה מקבלת את תשומת הלב שכל כך חלמה עליה.
כמובן שקשה לפקשש עם סיפור כזה - שהשקרים הנ"ל הם רק חלק ממנו - ולכן "אנטומיה של שקרים" היא סדרה מצוינת בלי שום קשר לעשייה שלה בפועל. זה קורה בזכות מעשיית הנוכלות הבלתי נגמרת, בזכות הרפרנסים הרבים לאחת מהסדרות הכי פופולריות בטלוויזיה, ובעיקר בזכות המרואיינת המרכזית. הרי אין פרק של "המתחזים" ודומותיה בלי איזשהו אקס או אקסית שפספסו את כל אחד ממיליון תמרורי האזהרה, וכאן אף מתווספים עמיתים לעבודה שדווקא התרשמו בזמן אמת מהיכולת של פינץ' להמשיך לעבוד ככל שהמחלה הסתבכה. סיפור אפל, אין מה לומר, אבל גם קאמפי, משעשע ומצחיק בדיוק במידה הנכונה.