עשרה קבין של שטחיות ירדו לעולם, ו"חם לוהט, רותח!" נטלה את כולם. ריאליטי הרווקים של נטפליקס היה אחד הרגעים הטלוויזיונים החשובים של עידן הקורונה, כזה שאפשר לגמוע מתחילתו עד סופו תוך יום בידוד אחד. שנה חלפה, הארי ופרנצ'סקה חזרו לאנונימיות, ומגע בין בני אדם - לא רק מיני, בכלל - עוד לא חזר להיות דבר מקובל. ריאליטי מהזן הכי נחות שיש, לעומת זאת, נחוץ כמו שהיה מאז ומעולם. ואין מועמדת טובה יותר לתואר מאשר תוכנית בה ההכרזה "אני אוהבת הפלקות בישבן" היא צורה לגיטימית לפתוח בה עונה.
הלוקיישן אולי השתנה לאיי טורקס וקייקוס, אבל חוץ ממנו - נשארנו עם כל הטוב והרדוד שבפורמט: חבורה (לא מבריקה בכלל) של רווקים מתייצבת באתר נופש פוטוגני שנראה כמו הזירה המושלמת להתמזמזויות, הימרחויות ומשולשי אהבה. רק שאז מגיעה לאנה, עוזרת קולית בצורת באט פלאג (שהיא גם אנגרמה למילה "Anal", אין בעד מה), ומודיעה להם שכל מגע מסוג נשיקות וצפונה הוא מחוץ לתחום. ההפרות כמובן מגיעות, רק שיש להן תג מחיר נכבד, והוא נגרע מסכום הזכייה המשותף שמחולק בסיום העונה.
אז איזה רווק צמא יירשם מרצונו לתוכנית כזו? זה בדיוק העניין. בניגוד לסיבוב הראשון, משתתפי העונה החדשה של "חם, לוהט, רותח!" לא יודעים לאן הם מגיעים, ולמעשה בטוחים שלוהקו לתוכנית רווקים מומצאת בשם "מסיבות בגן עדן", בה לא מוטלת עליהם איזושהי מגבלה. הרגע בו הם מבינים לאן נקלעו הוא כמעט פורנוגרפי באכזריות שלו, ובזמן שקשה להזדהות עם מישהו מהרווקים - הלב יוצא אליהם מרוב חמלה. בכלל, העונה החדשה, עוד יותר מקודמתה, היא השילוב המושלם בין רחמנות לחרמנות. רחמנות על הקיץ החלומי שהשתבש להם, וחרמנות מהסיבה הברורה. יחד עם עריכה קצבית ובניית מתח נבונה, מדובר בשיפור משמעותי (ולא מובן מאליו) מעונת הבכורה. טראש מזוקק, נטול פאסון ומושלם.
בגזרת הליהוקים, ניכר שבנטפליקס העדיפו ללכת על בטוח - קרי, שחזור כמעט מדויק של המשתתפים שכבר הכרנו - ולא נרשמת בחירה ששוברת איזושהי מוסכמה. אמילי קלת הדעת וחסרת הביטחון נשלפה הישר מהוראות ההפעלה לריאליטי המתחיל. מרווין מביא איתו כריזמה צרפתית ולא הרבה מעבר אליה. לריסה היא עורכת דין ש"צריכה להגיד שהנכס הכי טוב שלי זה המוח, אבל אלה הציצים", בעוד קיילה מתעקשת לעמוד על זכותה לא להימשך לאף אחד. חלקם חכמים יותר (מלינדה), חלקם פחות (קם), אבל כולם מספקים את הסחורה.
ואל תטעו, זה שכמה מתמודדים מצליחים להוכיח שיש להם ראש על הכתפיים, ממש לא אומר שהם לא נופלים לפחים שנטמנים להם בזה אחר זה על ידי ההפקה. אם מישהי מאוהבת במישהו, ואז הוא ינהל שיחה עם רווקה אחרת, היא תמהר למצוא ריבאונד גם במחיר שבירת הכלים. ואם זוג אחד עובר על חוקי הפורמט (זה קורה השנה הרבה יותר מבפעם שעברה), הוא תמיד יבחר במסלול הקבוע: הפרה, הסתרה, הכחשה, הבנה שעלו עליהם, ושוב להפרה הבאה. כרוניקה ידועה מראש, ועדיין מהנה.
למרות כל המרכיבים המוכרים, בנטפליקס כן בחרו לדייק את המינון של "חם, לוהט, רותח!", ולצד הוויתור החלקי (והמבורך) על הסדנאות חסרות התועלת שמועברות לחבורה, העונה החדשה מופצת בשתי פעימות: ארבעה פרקים על ההתחלה, ושישה נוספים כעבור שבוע. אפשר רק לקוות שזה יעזור לתוכנית לזכות לתהודה נרחבת, כי היא בהחלט ראויה לה. "חם, לוהט, רותח!" פונה למכנה המשותף הכי נמוך שיש, אך ניכר שהיא נעשתה על ידי אנשים שטובים בעבודה שלהם, ויודעים איך ליצור טלוויזיה ממכרת ונטולת מחויבויות מבלי לגרום לה להרגיש עלובה. בגדי הים גבוהים יותר, השרירים מסותתים יותר, הפירסינגים אינטימיים יותר, אבל הקסם נשמר.