העשירים האיומים של "החוצפה" ממש עשירים וממש איומים

כשסדרה מחודשת מבעוד מועד לעונה שנייה, זה פרט שחשוב לציין כי הוא לרוב מעיד את על הרמה הגבוהה שלה - אור ירוק שמבטא את מידת האמון בה. גם "החוצפה" (The Audacity) חודשה מראש לעוד סיבוב, אבל אצלה חשוב לציין את זה ממניעים שונים לחלוטין: האפשרות שמישהו שם יקרא את הביקורות, יבין עד כמה היא מפוזרת ויתאפס היא בגדר אור עמום בקצה המנהרה. זו מניה שאפשר רק להמר עליה, כי כרגע קשה לשרוד בהנאה את כולה.

מוקד הדרמה הסאטירית החדשה של רשת AMC והיוצר ג'ונתן גלצר (שעבד בעבר ב"יורשים" ו"סמוך על סול"), שמשודרת בישראל ב-HOT ,yes וסלקום TV, הוא עמק הסיליקון - לב ליבם של תעשיית ההייטק, הכותרות החדשותיות וכל הסדרות הקודמות על עמק הסיליקון. בילי מגנוסן, בתפקיד שדי משחזר את מה שעשה ב"שבב של אהבה", הוא דאנקן פארק: מנכ"ל מפוקפק שאוחז בטכנולוגיה מתקדמת, הררי מידע פרטי וגם כמה תסביכים. מרוב שהוא רוצה להתגלות כבעל איזשהו גיוון נוירולוגי, כיאה לצו השעה, הוא ניגש לאבחון ומגלה שהוא דווקא "טיפוסי" למדי. "טיפוסי? זה נשמע כמו קללה", הוא מגיב. "אתה נורמלי", מסביר לו מי שמסביר. "לא, אתה נורמלי, אני יוצא דופן", הוא מזדעק, מתכחש לזה שהוא כנראה לא עילוי של פעם בחיים.

שרה גולדברג ("בארי") היא ג'ואן פלדר, הפסיכולוגית של דאנקן. די מהר הגבול בין המקצועי לאישי מיטשטש בין השניים האלה - אבל לא בקטע של "הם שוכבים" אלא בקטע של "היא מנצלת את השיחות איתו ועם עמיתיו כדי לסחור במידע פנים". בעודו מסתתר במרתף ביתם הצנוע-יחסית-לאזור, הבן של ג'ואן שומע את דאנקן מתוודה על ההונאה שלו, אותה נתפסת על חם בהונאה שלה, וגם את הגילוי שהיא ניסתה להתחמק ממשמורת עליו. "החוצפה" כולה היא למעשה הילד שמצותת מהמרתף על כמה עשירים איומים, ובמקרה שלה הם ממש עשירים וממש איומים. העניין הוא שבמקום להסתפק בסיפור האחד והמקורי הזה, גלצר מוסיף 30 טון קווי עלילה לא קשורים: זאק גאליפנאקיס הוא לקוח נוסף של ג'ואן, רוב קורדרי ("בית חולים לילדים") הוא לקוח מעומקי הבירוקרטיה הממשלתית, סיימון הלברג ("המפץ הגדול") שאוב לצ'אטבוט שלו ויש עוד מלא דמויות, רעיונות וסיפורים מיותרים. "החוצפה" ממש רוצה שנבין איך טיפשים נחשבים כאן לגאונים, כאילו זה לא היה מספיק ברור מהגיבור הספציפי שלה. או מהחיים האמיתיים.

"החוצפה" היא קצת כמו פרק פתיחה של "האח הגדול": המון אנשים מכל מיני קצוות של אותו מכנה משותף, כשרק בודדים מתוכם ראויים לזמן המסך. ולמרות שלאורך שמונת פרקי העונה - כולם נמסרו מראש לביקורת - הברירה הטבעית כן עושה את שלה, עונת הבכורה עדיין מסתיימת עם צורך ברור בהדחה. בהינתן הביקורות הצוננות שגלזר ושותפיו מקבלים מאז שהסדרה יצאה לדרך באמצע אפריל, לפידבקים האלה כנראה תהיה השפעה מרחיקת לכת על העונה הבאה. בינתיים הדרך אליה מייגעת, ולא באמת מצדיקה את עצמה.