אזהרת FOMO

"חוליגן אמריקאי" (נטפליקס)

היוצרים של הפארודיה החמודה הזאת הגיעו מעולם הומור הרשת - האחד מ-"College Humor" והשני מ-"Honest Trailers", והם מבינים בדיוק את סוג ההומור המעודן והמרומז שהקהל המילניאלי אוהב. זו פארודיה מדויקת, מצחיקה ומתוחכמת על סדרות הפשע האמיתי התיעודיות שהפכו לטרנד עולמי בשנים האחרונות. החשוד כאן הוא דמות טיפוסית של תיכוניסט בריון שמואשם בכך שצייר איברי מין גבריים על מכוניות של מורי בית הספר, ומי שמנסים להוכיח את חפותו הם שני חנונים ממגמת הקולנוע. "חוליגן אמריקאי" היא הפתעה אמיתית ומהנה שמצליחה לתפוס באופן מדויק ביותר לא רק את התחבולות הקלישאתיות של הז׳אנר, אלא גם את החוויה התיכונית, עם ליהוק מוצלח ומשחק מרשים של כל המעורבים.

"הצמד" (HOT ו-yes)

ג׳יימס פרנקו בתפקיד כפול נשמע כמו נדנוד מתמשך, אבל "הצמד" עשויה כל כך טוב שאפילו פעמיים פרנקו עובד בה. גם מגי ג׳ילנהול הנהדרת משחקת ומפיקה והיוצרים מגיעים עם "טרמיי" ו"הסמויה" ברזומה. "הצמד" אינה מקורית במיוחד. היא מתרחשת במקום ובתקופה שלא סובלות מתת ייצוג - ניו יורק של שנות השבעים - ומציגה שלל טיפוסים צבעוניים בתקופה של פריחה בתעשיית הזנות והפורנו, אבל היא מרגישה כמו טלוויזיה שמתאמצת כדי לבדר את הצופים, תחושה שאין לזלזל בה בימינו. זו דרמה מהסוג הישן והטוב של HBO עם סטיילינג ריאליסטי ואווירת כובד ראש. מה שנקרא - לאוהבי הז׳אנר.

"הטובות לקרב" (yes)

כדי שספין אוף יעבוד ללא הדמות הראשית של הסדרה המקורית, כדאי שדמויות המשנה שפרסו כנפיים יהיו חזקות מספיק לסחוב סדרה חדשה על הכתפיים. מישל ורוברט קינג, הזוג שיצר את "האישה הטובה", יודעים לכתוב דמויות משנה כל כך עגולות ומורכבות, שהן עשו את המהלך הזה בקלילות מפתיעה. דיאן לוקהארט ולוקה קווין הן דמויות שהצופים למדו להכיר היטב ולאהוב בסדרת המקור, והן לגמרי ראויות לסדרה חדשה משלהן ומעניינות מספיק כדי שנצטרף למסע החדש שלהן. לצמד הזה הצטרפה דמות שלישית - מאיה רינדל, וביחד הן מרכיבות ליינאפ שלא רואים הרבה בטלוויזיה - אישה מבוגרת, אישה שחורה ואישה לסבית בלי אף גבר לצדן כדמות ראשית. גם מריסה גולד הנהדרת ממשיכה לסדרה הזאת ועם הופעות אורח של שופטים, לקוחות ופושעים שלמדנו לאהוב ב"אישה הטובה", מדובר בעוד הצלחה מבית היוצר של הקינגים.

"אנשים לבנים יקרים" (נטפליקס)

גם בלי טסה תומפסון המדהימה שכיכבה בסרט עליו מבוססת הסדרה, "אנשים לבנים יקרים" מצליחה להיות מקסימה כמו המקור הקולנועי, בעיקר מכיוון שג׳סטין סימיאן, יוצר הסרט, קיבל את המושכות גם לסדרה. מדובר במבט שנון במיוחד על המתחים המורכבים בין האוכלוסיה הלבנה לשחורה בארה"ב, דווקא בתקופה נאורה יותר מאי פעם ובתוך קולג׳ נחשב. זו סדרה שכל כולה אפרו אמריקאים צעירים ומשכילים - אוכלוסיה סופר מעניינת שהפרספקטיבה שלה לא מיוצגת מספיק בתרבות המיינסטרים.

"המקום הטוב" (נטפליקס)

יש לנו ארבע מילים עבורכם - טד דנסון וקריסטן בל. הם גילמו שניים מהתפקידים הכי מושלמים בהיסטוריה של הטלוויזיה (דנסון ב"משועמם" ובל ב"ורוניקה מארס") והשילוב ביניהם הוא פשוט קסם. "המקום הטוב" היא קומדיה די מיינסטרימית והעובדה הזאת הופכת אותה באופן מפתיע לדי מרעננת, מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופה של שלטון הקומדיה המחוספסת, המוזרה או האפלה. היוצר שלה הוא מייקל שור, שכתב ל"משרד" האמריקאית ויצר את "ברוקלין 99" ו"מחלקת גנים ונוף", שאוהביה ישימו לב ללא מעט קווי דמיון בינה לבין "המקום הטוב". זו סדרת פיל גוד שתתן לכם קצת אוויר לנשימה בין כל הדיכאון היקומי שמציף את המסך.

"חדר 104" (HOT)

האחים דופלס (ג׳יי ומארק - הראשון מוכר לכם כג׳וש מ"טרנספרנט" ושניהם מופיעים גם ב"מינדי") ממשיכים להפיק תכנים בקצב מסחרר והשנה מדובר בסדרה שיצרו עבור HBO. "חדר 104" היא למעשה סדרה של סרטים קצרים. כל פרק מתמקד בסיפור אחר שמתרחש כולו בתוך חדר מספר 104 במוטל אמריקאי, כשהחוט המקשר בין כל הסיפורים הוא ביזאר. חלקם מפחידים, חלקם מצחיקים וחלקם פשוט ממש מוזרים, אבל כל פרק ישאב אתכם לכמעט חצי שעה של חוסר מנוחה מהסוג המענג ביותר.

עונה 12 של "פילדלפיה זורחת" (yes)

אוקיי אוקיי, אנחנו יודעים, לא מדובר בסדרה חדשה. אבל "פילדלפיה זורחת" ממשיכה להיות הסדרה הכי מדהימה שאתם לא רואים, וזו שמכופפת הכי הרבה חוקים, כך שרק ראוי לכופף חוק עבורה. בנוסף, השנה היא ציינה את אחת העונות המעולות שלה, אם לא הטובה שבהן. מדובר בחדר הכותבים עם הכי הרבה אומץ בטלוויזיה האמריקאית, שלא מפחדים להתעמת עם נושאים כמו גזע או תקיפות מיניות בדרכים הכי לא פוליטיקלי קורקט שאפשר, למרות שמאחורי הסדרה עומדים שלושה גברים לבנים וסטרייטים. הפרק הפותח של העונה, שהיה מחזמר שטיפל בנושא האלימות המשטרתית נגד שחורים בארה"ב, הוא יצירת מופת קטנה שחובה לראות גם אם אין לכם סבלנות להשלים עונות אחורה. כך או כך, ממש לא מאוחר לעלות על הרכבת של "פילדלפיה זורחת", להידהם מהדברים שמאפשרים ליוצרים שלה לעשות ברשת שידור אמריקאית ולהרגיש שאתם חלק מהסוד הכי שמור בטלוויזיה.