בגיל 17 עם המון תושייה וכוח רצון, ענבר לביא ארזה תיק וטסה להגשים את חלומה בניו יורק. אחרי שכיכבה בהפקות ענק (לוציפר, מתחזים ועוד), היא חוזרת למסך הביתי עם תפקיד בעונה הרביעית של "פאודה". היום (שישי) היא התארחה אצל "גלית ואילנית" וסיפרה שלמרות הדרך שעברה בהוליווד, חשוב לה שידעו שהיא ישראלית, "זה מה שאני, נראה לי חשוב לדעת מי אתה".
את זוכרת את עצמך אי שם בגיל 17? איך זה היה?
"אני זוכרת. זה קטע בדיוק דיברתי על זה עם חברה טובה שגם עזבה עכשיו לרילוקיישן ובזמנו זה היה נראה לי הדבר הכי טבעי לעשות. זאת אומרת לא ראיתי אלטרנטיבה. בגדול אני לא בדיוק בן אדם שעושה דברים לפי מה שנורמלי או רגיל. אני אוהבת לסלול לעצמי את הדרך שלי. בתור ילדה מאוד התחברתי לקולנוע אמריקאי וטלוויזיה אמריקאית. הייתי מדברת הרבה אנגלית בבית".
מה ההורים שלך חשבו על זה?
"לא הייתה להם כל כך ברירה. אם הייתי נשארת אז הייתי אומללה ומתלוננת. הם עזרו לי המון ונתנו לי ביטחון. הם לא עפו על זה, אבל צריך לתת לילד לעוף אין ברירה".
בואו לא נתבלבל, לא כל אחד שמחליט להיות כוכב קולנוע ישר מצליח, וגם ללביא הדרך לתהילה לא הייתה קצרה. "האמת היא שבדמיון שלי זה מה שחשבתי שיקרה. אני אגיע, אנחת וסרוקסזה יראה אותי ויגיד לי 'זהו הכל הולך להשתנות'. אבל זה לא בדיוק קרה, היו המון שנים של עבודה קשה. אולי חמש שנים טובות מלצרתי תוך כדי עבודות מזדמנות כאלה".
איך אחרי שקיבלת כל כך הרבה 'לא' הצלחת להרים את עצמך?
"התעקשות, משמעת עצמית מאוד גבוהה, לא לוותר על נחישות. יש בדידות וגעגוע למדינה, למנטליות ולאנשים. יש המון הבדלים משמעותיים ותהומיים כמעט, זה משהו שאני חיה איתו עד היום. אני מאוד מתגעגעת לבית, למשפחה ולחום הישראלי. באיזשהו מקום השלמתי עם זה והבנתי שבחו"ל אני מרגישה שאני חיה סוג של חלום וכשאני פה אני חיה מציאות. זה טוב להיות על הבאלאנס הזה".
ללביא יש רזומה מרשים של תפקידים נחשקים בסדרות ובקולנוע האמריקאי ובגיל 35 היא קטפה לראשונה תפקיד בסדרה ישראלית, וזכתה להכרה מהבית. "זה מטורף, אני לא ממש ידעתי איך לאכול את זה. ההפקה הישראלית מאוד שונה מהאמריקאית אבל גם שונה מבחינת ההווי על הסט והצחוקים, כולם נהיים אחים באמת. אין לך ברירה הכל מאוד מקרוב, אבל האמת שזה ממש כיף".
View this post on Instagram
"זה היה מאוד מרגש לבשר למשפחה את הבשורה, לא ידעתי איך להגיד את המילים. 'פאודה' זאת סדרה שהמון אנשים בישראל ובעולם רואים. בהתחלה זה היה ממש מרגש ואז התחילה הפאניקה - אומיגאד אני הולכת לדבר בערבית מול כל עם ישראל ויש לי במשפחה חבר'ה שזה מה שהם עושים בחיים ובצבא. לא מתאים עכשיו פדיחות. אז קצת נכנסתי לפאניקה אבל זה השתחרר. יש את הצוות המדהים של האחים שלי בדם שאני שרופה עליהם והם באמת נתנו לי חיזוקים והרימו אותי. שתי כאפות ונכנסתי לעניינים".
לפני כשנה השחקנית נישאה לדן בר שירה תחת חופה בישראל, ולמרות שהשניים חיים יחד בלוס אנג'לס הם חושבים לעשות רילוקיישן הפוך ולחזור לארץ. "האמת היא שזה משהו שאני תמיד חושבת עליו. קודם כל בעלי ישראלי והמשפחה של שנינו מאוד ישראלים. החתונה הייתה אחרי הקורונה ורציתי להרים מסיבה, לחגוג אהבה ולעוף באוויר. באמת היה לי חשוב לעשות את זה פה. מעבר לזה, יש פה סבא וסבתא, אבא ואמא והאחים. הכל פה, הלב פה. אני מאמינה שהחלום הוא שיהיה לנו את הפינה שלנו שם ואת הפינה שלנו פה. איפה נסיים, מי יודע? אללה יסטור לא חושבים כזה רחוק".
View this post on Instagram