המאבק וההאשמות נגד היוצרת הפלסטינית: חודש ספטמבר יצא לדרך, ואיתו גם שורת טקסי האמי שתקיים האקדמיה האמריקאית לטלוויזיה בשבועות הקרובים. אמש (שבת) נערך הלילה הראשון של פרסי ה-Creative Arts המוקדשים לקטגוריות טכניות ואומנותיות, בשבוע הבא ייערך הטקס המרכזי לסדרות הפריים טיים - ולמרות שייערך רק ב-25 בספטמבר, תשומת לב לא קטנה מופנית בימים אלה דווקא לאחת הזרועות המשניות יותר של מפעל הפרסים, זו של פרסי החדשות והדוקו. הסיבה: מועמדותה של ביסאן עודה, עיתונאית ואקטיביסטית פלסטינית שנאלצה לעזוב את ביתה שבבית חאנון בשבועות הראשונים למלחמה.

עודה בת ה-25, שעברה להתגורר עם משפחתה סמוך לבית החולים שיפא, מועמדת לפרס האמי בתחומי החדשות והדוקו על "כאן ביסאן מעזה, ואני עדיין בחיים" - כתבה ששודרה ברשת האינטרנטית +AJ מבית אל-ג'זירה המורכבת מסרטונים שהעלתה בחודש הראשון למלחמה. היצירה התיעודית של עודה, שנקראה על שם המשפט שאיתו היא נוהגת לפתוח את סרטוניה, כבר זיכתה אותה בפרס פיבודי הנחשב מוקדם יותר השנה. אך למרות ההכרה המקצועית בעבודתה, המועמדות של עודה באחת מקטגוריות הסיפור החדשותי הקצר מעוררת מחלוקת לא קטנה. 

ביסאן עודה (צילום: pflp.ps)
עודה בעצרת של החזית העממית לשחרור פלסטין, 2015|צילום: pflp.ps

אתמול פורסמה בצהובון הדיילי מייל הבריטי כתבה ובה תיעודים ישנים של עודה שאספו פעילים פרו-ישראלים - תוך טענה לקשרים לכאורה בינה לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, שבין היתר היה חלק ממתקפת 7 באוקטובר. התיעודים שאספו הפעילים כוללים סרטונים ותמונות של עודה מארבע עצרות שונות שקיימו בארגון, לרבות אירוע שבו צולמו ילדים מניפים חרבות ובקהל התנוססו דגלי ארגון הטרור. את המאבק נגד מועמדותה של עודה מוביל ארגון Creative Community for Peace, שבו חברים נציגים מתעשיית הבידור האמריקאית המתנגדים לאנטישמיות ולחרם תרבותי על ישראל.

המחאה נגד עודה העלתה הילוך עוד בחודש שעבר, עם פרסום עצומה הקוראת לביטול מועמדותה לפרס האמי - כשבין 150 החתומים עליה נמנים גם איש העסקים הישראלי-אמריקאי חיים סבן והשחקניות היהודיות-אמריקאיות סלמה בלייר ודברה מסינג. במכתב הציגו הפעילים הפרו-ישראלים מקרים שבהם עודה הפיצה לטענתם מסרים אנטישמיים וגילתה סלחנות למעשי אלימות, אך באקדמיה האמריקאית לטלוויזיה הדגישו כי כל המועמדים נבחרים על ידי ועדת עיתונאים מנוסים והותירו את המועמדות על כנה. בנוסף, הסבירו באקדמיה כי לא נמצאו עדויות לכך שעודה חברה בחזית העממית לשחרור פלסטין.

כעת, עם פרסום הכתבה בדיילי מייל, הטענות על קשריה לכאורה של עודה לפעילות טרור צפות פעם נוספת. האחראים על ריכוז החומרים שפורסמו בצהובון הם מכון ממרי הישראלי (המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון), המתמקד באיסוף ובתרגום של מודיעין גלוי. בנוסף לצילומים של עודה מעצרות שקיים ארגון הטרור, במכון הציגו בפני הדיילי מייל פוסט משנת 2018 של החזית ובו עודה מוצגת כחברה בזרוע הצעירה שלו. ברשת מבית אל-ג'זירה המשיכו לצאת להגנתה של העיתונאית והאקטיביסטית, תוך הסבר כי הטענות לקשריה לטרור הן "האשמות חסרות בסיס", ועודה עצמה טרם התייחסה לפניית הדיילי מייל לתגובה.