התובע המחוזי של לוס אנג'לס, נתן הוכמן, המליץ בסוף השבוע לבית המשפט לדחות את בקשתם של האחים אריק ולייל מננדז למשפט חוזר, וטען כי הראיות החדשות שהוצגו אינן מספקות על מנת לפתוח את התיק מחדש. כזכור, התובע הקודם, ג'ורג' גאסקון, דווקא כן קרא לקיים משפט חוזר לאחים שהורשעו ברצח הוריהם - אלא שלאחר שהוא הפסיד בבחירות לתפקיד התובע, הורה השופט להמתין עם התיק עד לתחילת עבודתו של הוכמן.

הבקשה של השניים למשפט חוזר הייתה מבוססת על ראיות חדשות שהועלו בדבר הטרדה מינית מצד אביהם, חוזה, כמו למשל מכתב שכתב אריק לבן דודו בשנת 1988, תשעה חודשים לפני הרצח, המפרט את ההתעללות בו. ואולם, הוכמן לא השתכנע וטען כאמור כי הראיות חלשות מדי - בין השאר משום שלטענתו, לא סביר שאריק לא היה מזכיר את המכתב הזה במהלך המשפט הראשון שהתקיים עוד בשנות התשעים.

"ביקשנו את העותק המקורי של המכתב", הסביר הוכמן במסיבת עיתונאים שכינס בסוף השבוע, "אבל הוא לא הוצג בפנינו". התובע ציין כי אריק ובן דודו אכן העידו על ההתעללות במשפט - אך שניהם אמרו כי הפעם האחרונה שהם דיברו על כך הייתה שש שנים לפני הרצח, כך שזה "בלתי מתקבל על הדעת" להאמין כי השניים לא דיברו על המכתב במהלך המשפט. "אם היו ראיות לכך שההתעללות דוברה תשעה חודשים לפני הרצח ולא שש שנים - זה היה בהחלט עולה בעדות של מי מהם". בן הדוד לא יכול היה לאשר את אמיתות המכתב משום שהוא מת ב-2003. 

הוכמן הוסיף עוד כי הגרסה לפיה הרצח הוא תולדה של הגנה עצמית, הייתה הגרסה הרביעית שהובאה במהלך המשפט המקורי - מה שפוגע באמינות של הטענה הזו. "הם לא יצאו ואמרו, 'הרגנו את ההורים שלנו כי אבא התעלל בנו מינית'. זו הייתה הגרסה הרביעית שלהם", אמר. יש לציין כי גם אם בית המשפט יחליט שלא לפתוח במשפט חוזר - התקווה לא אבדה עבור אריק ולייל, שכן הם גם ביקשו חנינה מהמושל על בסיס התנהגות טובה בכלא.

בני המשפחה של אריק ולייל, שעומדים לצידם ותומכים בקיום משפט חוזר, גינו את החלטתו של התובע המחוזי ומסרו לתקשורת כי "הוכמן החזיר אותנו ישר לשנת 1996. הוא פתח את הפצעים שניסינו לרפא במשך שנים. הוא לא הקשיב לנו, אנחנו מאוכזבים מאוד. למעשה, הוא הכפיש את הטראומה שהאחים חוו... מערכת המשפט הכשילה את אריק ולייל אז והיא ממשיכה להכשיל אותם גם עכשיו. חבר המושבעים אז מעולם לא שמע את האמת המלאה - ועכשיו הוכמן מנסה למחוק את האמת".

נתן הוכמן (צילום:  Araya Doheny, getty images)
מתנגד. נתן הוכמן|צילום: Araya Doheny, getty images

כזכור, הרצח אירע ב-20 באוגוסט, בשנת 1989. לייל, שהיה אז בן 21, ואחיו הצעיר אריק - בן 18 בזמנו - ירו בהוריהם חוזה וקיטי 14 כדורים מרובה ציד בעת שישנו על ספת הסלון באחוזתם שבבוורלי הילס - ואז התקשרו למשטרה בהיסטריה ודיווחו כי מישהו ירה למוות בהוריהם. זירת הרצח המחרידה העלתה את החשד כי מי שעומדים מאחורי החיסול הם עבריינים מהמאפיה או אנשים שחוזה הסתכסך איתם לאורך שנותיו בתעשיית הבידור האמריקאית. אלא שכמה חודשים לאחר מכן, כשהחקירה הגיעה למבוי סתום, החוקרים הבחינו כי אריק ולייל אינם מתנהגים כמו שני ילדים אבלים: חצי שנה מאז הרצח, השניים בזבזו יותר מ-700 אלף דולר מההון של אביהם חוזה, אשר הוערך ב-14 מיליון דולר.

אריק ולייל לא הכחישו כי ירו בהוריהם, אך לאורך כל המשפט טענו כי עשו זאת משום שחששו לחייהם. השניים חשפו כי אביהם התעלל בהם מינית לכאורה במשך שנים - עדות שהתחזקה לאחר שאחד מחברי להקת "מנודו", שניהל אביהם חוזה, חשף שהאב אנס אותו כשהיה בן 14. הסיפור זכה לעניין ציבורי מחדש בעקבות "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז", סדרת האנתולוגיה שיצר ראיין מרפי עבור נטפליקס, שעלתה באוקטובר וזכתה להצלחה רבה ולקריאות מצד רבים לשחרר את האחים או לכל הפחות לערוך להם משפט חוזר.