"זה נכון שכיום אתה יכול להיות במצב שבו אתה עושה משהו טוב שלא זוכה לתשומת לב", מודה לבסוף דיוויד נווינס, מנכ"ל ונשיא רשת שואוטיים, כשאני שואל אותו על השפע חסר התקדים של התוכן הטלוויזיוני שעמו מתמודד כיום הענף. "כיום אנחנו עובדים יותר קשה כדי לוודא שהסדרות שלנו יעוררו עניין ולא ילכו לאיבוד. במצב הנוכחי אנחנו חייבים להיות הרבה יותר מתוחכמים בניסיונות שלנו להבין מהו פלח הקהל שמתאים לכל סדרה ולדאוג לעורר אצלו מודעות אליה".
עם זאת, לפחות כרגע, לנווינס, ויחד איתו לתעשייה כולה, באמת אין סיבות להתלונן. "יש יותר תחרות, אבל יש לנו גם יותר דרכים להגיע אל הצרכנים שלנו", הוא אומר. "אנחנו יכולים להגיע אליהם ישירות דרך האינטרנט וזה הגדיל את מספר המנויים שלנו. ומבחינת הצרכן המצב הנוכחי הוא בוודאי טוב, ובוודאי ובוודאי שעבור תעשיית הטלוויזיה. יש המון תעסוקה לשחקנים, כותבים, במאים, ואם לחזור אלינו, אנחנו מעלים יותר תוכניות וסדרות חדשות, יותר תוכן בכל שנה, גם אם אנחנו לא עושים את זה בכמויות שנטפליקס עושה".
נטפליקס היא כמובן המילה האחת שבאמצעותה אפשר לתמצת את הסיטואציה החדשה שעמה מתמודדות כיום חברות כמו שואוטיים - רשת ערוצי הפרימיום של CBS . אם בעבר התחרות העיקרית שלה הגיעה מחברות דומות, כמו HBO (של טיים וורנר) או FX של פוקס, נטפליקס, ובמידה מסוימת גם אמזון, שינו את המשחק גם טכנולוגית, כך שהיום כל החברות מציעות גישה אונליין לתכנים שלהן, מבלי צורך להתחבר לאחת מספקיות הכבלים, ובעיקר בכל הנוגע לכמות העצומה של תוכן.
נטפליקס, שכבר כעת משקיעה יותר מכל מתחרותיה בתוכן, הודיעה כי ב–2018 היא תקצה להפקות ולרכש סכום עתק של 8 מיליארד דולר וגם ממשיכה להחתים שמות גדולים בתעשייה - כך שהתחרות רק תגבר. בינתיים, כאמור, כל שוק התוכן נהנה מהפריחה הבאמת יוצאת דופן הזאת. כמו שציין נווינס, כמות המנויים באינטרנט של החברה גדלה בקצב ניכר ובדוחות 2017 של CBS קורפוריישן, הבעלים, שפורסמו לאחרונה, דיווחה החברה כי לשני שירותי האונליין שלה, שאחד מהם הוא שואוטיים OTT , יש יחד כבר 5 מיליון מנויים, כשהיעד הוא להגיע ל–8 מיליון מנויים ב–2020.
גם ברמה הפיננסית בעלי המניות של תאגיד התקשורת הענק, הרביעי בגודלו בארה"ב במונחים של הכנסות, יכולים להיות מרוצים כשההכנסות של שואוטיים גדלו ברבעון האחרון לכ-550 מיליון דולר, עלייה של 9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שנבעה הן מהגידול במנויי האונליין והן מהגידול בהכנסות ממכירת התוכן. "אני לא יודע אם רמה כזאת של השקעה (כמו של נטפליקס, י"כ) תוכל להימשך לנצח", מתייחס נווינס לאספקט הכלכלי של הפריחה בשוק התוכן. "אני יכול להגיד שרמת ההשקעה שלנו בתוכן היא בת קיימא והיא תגדל בצורה שפויה במהלך השנים הבאות. אנחנו לא עומדים להכפיל את תקציב התוכן שלנו, אבל הכלכלה היא כרגע טובה עבורנו, גם אם נטפליקס תמשיך ברמת ההשקעה הזאת. לגבי מה שאמזון עושה, אני חושב שזה יכול להשתנות במהירות. אבל באופן כללי אם יש לך מודל טוב, ואתה רושם ממנו רווחים אז אתה תמשיך להשקיע בתוכן".
ואתה לא מודאג שבאיזשהו שלב העניין יתפוצץ?
"אני מרגיש שאם אנחנו נמשיך לשחק את המשחק שלנו ונעלה תוכניות טובות העסק שלנו ימשיך לצמוח. אנחנו מרגישים בטוחים בתחזיות לגבי העסק שלנו. רשמנו ב–2017 את הגידול החד ביותר בהכנסות ממנויים, והשנה הגידול יהיה עוד יותר משמעתי, אז אני חושב שהביקוש מצד הקהל נמצא שם, ואם נמשיך לתת להם תוכן טוב על בסיס קבוע נמשיך למשוך עוד מנויים".
יש אנשים, גם בתוך התעשייה עצמה, שאומרים שיש היום יותר מדי תוכן בטלוויזיה. הצופים מרגישים שהם לא יכולים "להתחייב" לכל כך הרבה סדרות, וזה יוצר אצלם ניכור לכל המדיום.
"ברור שאף אחד לא יכול לצפות בהכול, או אפילו לצפות בכל הדברים שזוכים לביקורות טובות, אבל זאת לא באמת השאלה. טלוויזיה היא מדיום מאוד עשיר כרגע, הטעם שלך מן הסתם שונה משלי והטעם שלי שונה משל מישהו אחר, והגדולה היא שאתה תמצא משהו שמספק אותך ואני אמצא משהו שמספק אותי. האם יש כרגע עודף היצע מסוים? יכול להיות שעם הזמן תיעשה איזושהי התאמה, אבל באופן כללי, אתה יודע, אף אחד לא מתלונן על זה שיש יותר מדי ספרים בספריה".
מחפשים מצוינות ורלוונטיות
אחת הסוגיות שתמיד מעניין לברר עם אדם בתפקיד בכיר כמו זה של נווינס, וגם היא כמובן מתחדדת על רקע מצבו הייחודי של השוק, היא איך בוחרים על איזה תוכן ללכת ועל איזו סדרה להמר. "אחד הדברים שאני מנסה לבחון היום בסדרות הוא כל הנושא של הרלוונטיות לזמננו. כלומר, אנחנו שואלים את עצמנו למה הסדרה הזאת צריכה לעלות דווקא בימים האלה, איזו אמירה היא טומנת בחובה לגבי התרבות שלנו היום", הוא מספר.
"כמובן שהדבר הראשון שאתה מחפש הוא מצוינות. תוכן שיוכל להתפתח בסופו של דבר, ביום מן הימים, להיות מצוין ולזכות בהכרה ככזה, כי כיום מאוד קשה לזהור עם כל דבר שהוא פחות מזה. מקוריות זה גם נושא חשוב, וגם הוא משהו מרכזי שאנחנו מחפשים, ובימים אלה, כשיש כל כך הרבה תכני מדיה קשה להשיג אותו. והדבר האחרון הוא הערך הבידורי. יש היום סדרות שאין בהן מספיק את האלמנט של הכיפיות לצפייה, אני רוצה שהצופים שלנו ירגישו שהחומרים שהם מקבלים אצלנו הם מבדרים ומהנים לצפייה".
מה לגבי היוצר, מי שעומד מאחורי הסדרה?
"זאת עוד סוגיה שצריך להתייחס אליה. אנחנו צריכים לחשוב על מי אנחנו עומדים להמר כאן. באספקט הזה אתה שואל את עצמך מיהו הקול של הסדרה, האם יש כאן קול מקורי שיכול להצליח? האם אני במצב שבו האדם הנכון כותב את הסדרה הנכונה?"
תרגיש יותר בטוח ללכת עם מישהו שהצליח עם סדרות אחרות בעבר?
"לא בהכרח. אני דווקא לא אוהב להמר יותר מדי על אנשים שהצליחו בעבר. מבחינות רבות אני מעדיף דווקא את הסוג שאפשר לכנות 'צעיר ורעב'. נכון שלפעמים הצלחות מגיעות ממישהו מבוסס בתחום, שעשה את זה בעבר, אבל הדבר שבאמת מתגמל הוא עם מישהו שבשבילו זאת ההצלחה הגדולה הראשונה. כמובן שיש אצלנו גם דוגמאות להצלחות של יוצרים מנוסים כמו ג'ון וולס עם shameless (חסרי בושה') או דיוויד לינץ'".
היה לכם באמת פרויקט מעניין ב־2017 עם דיוויד לינץ', שחידש אצלכם את טווין פיקס, הסדרה הבולטת משנות ה־90. איך אתה מסכם את הניסיון הזה?
"אני חושב שזה היה באמת ניסיון קסום, לראות מה לינץ' השיג בבימוי של כל 17 השעות זה היה באמת יוצא דופן. אם הוא יחליט שהוא רוצה לעשות את זה שוב, אתה יודע, ננסה למצוא דרך לעשות את זה איתו".
אז זאת הייתה החלטה שלו לא להמשיך?
"קיבלנו אותה כמובן ביחד, אבל הייתי אומר שזאת הייתה בעיקר החלטה שלו".
סדרה בולטת אחרת שלכם היא הומלנד שלאחרונה עלתה העונה השביעית שלה ולפי פרסומים העונה הבאה, השמינית, תהיה האחרונה. אתה יכול לאשר את זה?
"אנחנו בהחלט לא מאשרים שהעונה הבאה תהיה האחרונה. זה נכון שההסכם הנוכחי שלנו עם יוצרי הסדרה הוא לעוד עונה אחת, אבל לא אישרנו שבזה זה ייגמר. אני חושב שהעונה השביעית התחילה מצוין, גם במונחי רייטינג. אני חושב שקורים שם הרבה דברים מעניינים. גם כל התהליך של יצירת הסדרה הוא מאוד מעניין. מצד אחד היוצרים עושים הרבה מאוד מחקר, מדברים עם הרבה מומחים שעוסקים בנושאי ביטחון לאומי, מצד שני הם לוקחים את זה לתוך העולם הבדיוני שלהם. והתוצאה משקפת איזושהי אמת על מה שחשים האנשים בארה"ב, מה הן החרדות שלהם במונחים של ביטחון האומה".
הומלנד, שמבוססת כידוע על "חטופים" של קשת, ושלושה ישראלים (אבי ניר, גידי רף ורן תלם) הם בעלי קרדיט של מפיקים בפועל בה, היא ללא ספק ציון דרך בתעשיית הטלוויזיה המקומית. נווינס, שיגיע החודש לישראל לכנס INTV השנתי שמארגנת קשת, לא חוסך במילים כשהוא מדבר על החשיבות של הסדרה עבור שואוטיים ועל התהליך שהפך אותה להצלחה גדולה: "התוכנית הזאת הייתה חשובה עבורנו בצורה יוצאת דופן. במובן מסוים היא למעשה המציאה את עצמה כל שנה מחדש. זה התחיל עם 'חטופים' (אומר בעברית) שזה היה סיפור ישראלי ייחודי על שבויי מלחמה, ומה קורה כשהבנים שלנו חוזרים הביתה אחרי שנות שבי ארוכות, ואני חושב שהייתה כאן דוגמה מאוד מעניינת של טרנספורמציה תרבותית שבה האדפטציה הצליחה לשמור לפחות על כמה מהשורשים של הסיפור המקורי, ועם זאת באמת לתת לו אופי אמריקאי אמיתי".
מה אתה יכול לומר בכלל על תעשיית הטלוויזיה הישראלית? מה היתרונות שלה מבחינתך כמנהל רשת אמריקאית גדולה?
"הטלוויזיה הישראלית היא יצירתית בצורה מופלאה. ישראל היא מקום יצירתי עם הרבה כותבים מאוד טובים, שיש להם ראש חדשני. אין לכם את גודל האוכלוסייה כדי להצדיק תקציבים גדולים, אבל יש יצירתיות נפלאה וזאת דוגמה לכך שבסופו של יום בטלוויזיה זה לא משנה כמה כסף אתה משקיע, זה מדיום של כותבים, והוא נשען על כמה אתה יצירתי. אז זאת הסיבה שתוכניות ישראליות ותוכן ישראלי עבדו כל כך טוב. אנשים מבינים שישראל הפכה למעבדה נהדרת של רעיונות, וזה דבר שיש לו פוטנציאל גדול כיצוא. יש לנו עוד סדרה, 'הרומן', שאחד משני היוצרים שלה הוא חגי לוי ככה שזה ממשיך".
אפשר לשאול אם כיהודי התוכן מישראל מעניין אותך באופן מיוחד?
נווינס מהסס. "האמת היא שאני לא יודע. הייתי אומר שמה שמדבר אלי הוא איכות הסיפור ועומק הדמויות. אנחנו צריכים סדרות מתוחכמות שימשכו מבוגרים, שמבוססות על איזושהי פסיכולוגיה מעניינת, והסיפורים שמגיעים מישראל אני חושב שבדרך כלל הם מורכבים, ולדמויות בהם יש עומק – וזה מה שחשוב. ברור שאם אני אתקל בסדרה עם מאפיינים כאלה שמגיעה נניח מסקנדינביה אז ארצה גם אותה".
ובאמת בשנים האחרונות יש פתיחות מאוד גדולה בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית כלפי תוכן זר. ממה לדעתך זה נובע?
"היום, בגלל פלטפורמות הסטרימינג (נטפליקס, אמזון) יש מקום לסדרות שיכולות לשבת על המדף והצופים נחשפים אליהן עם הזמן. יש מקום לסדרות כאלה גם אם אין להן באופן מיידי רייטינג גבוה במונחים של ברודקאסט. זה הוביל לכך שתכנים בינלאומיים הופכים למקובלים יותר ויותר בקרב הקהל האמריקני, וברגע שאנשים מתרגלים לנושא של מבטא או כתוביות, הדברים האלה מתפתחים. אז פעם הסדרות הזרות היחידות היו בריטיות והיום יש לנו סדרות סקנדינביות, וישראליות וגרמניות אני חושב שזה דומה במובן מסוים למה שקרה בארה"ב בשנות ה–50 וה–60 בקולנוע, כשהתחילו לגלות כאן את העושר של הקולנוע הבינלאומי. אז אני חושב שעכשיו הצופים האמריקאים מתחילים לגלות את העושר של הטלוויזיה הבינלאומית".
כנס intv יערך בירושלים, בתאריכים 12-13 במרץ. לרכישת כרטיסים >>