לא כל הגיבורים לובשים מדים: בזמן שמאות אלפי אזרחיות ואזרחים גויסו למילואים בצו 8 בעקבות המלחמה שפרצה לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, בני ובנות זוגם נותרו בעורף והיו צריכים לדאוג לבית. הערב (ג'), הגיבורות שנאלצות להתמודד עם דאגה ליקיריהן, תמיכה כלכלית וגידול הילדים, הגיעו ל"ארץ נהדרת" כדי להציף נושא שנראה לעיתים שקצת שכחנו.
"אולי די כבר עם הצהרת דובר צה"ל, הגיע הזמן שתקשיבו לדוברת של הנשים של אלה שבצה"ל. באתי לתת תדריך בנוגע למצב הכוחות שלנו, לפחות מה שנשאר מהם", זעקה אשת המילואים בכיכובה של שני כהן ופירטה על שלבי הלחימה, "אנחנו נכנסות לשלב השלישי של התמרון: בין העבודה, חיסון הקטנה בטיפת חלב והסעה של הילד לחוג. בשלב הזה של המערכה אנחנו נסמכים על סיוע אמריקאי וכבר שבוע שהילדים אוכלים רק מקדונלדס. בגזרת החיסולים, השבוע בוצע סיכול ממוקד של הקריירה שלי אחרי שאיחרתי בדד-ליין שלי ב-90 יום, אבל אני בטוחה שיהיה ביקוש גם במקצוע הנוכחי שלי כאמנית פיצה-פיתה".
לצד הצהרת הדוברת, נשות המילואים גללו את סיפורן של נשים רבות בעזרת השיר "גבעת התחמושת" שבמקור עסק בגבורת הלוחמים במלחמת ששת הימים. את המונולוג המפורסם בשיר החליפו דבריהן של הנשים שנאלצו להתמודד ברגע עם המציאות החדשה. "להם הייתה שיטה: קודם לקחת את בעלך למילואים ולהגיד לך 'כל הכבוד את לביאה', אחר כך לעשות פרצוף כי איחרת לעבודה, ואז להתקשר מהבית ספר ולהגיד 'למה הילד הגיע היום בלי סנדביץ', איזו אמא את?'". השיר נחתם בעייפות ובנחישות של הנשים, שמייחלות שהמלחמה תסתיים במהרה. "האמת אני לא רוצה צל"ש, אני אפילו לא רוצה את השיר הזה. אני רק רוצה לשים את הראש לאיזה שעתיים שלוש. אם בקרוב זה לא נגמר, וכל העסק עוד נגרר, מי שיביא את סינוואר זה נשות הצו 8".
מזה תקופה שנשות המילואים חשות שהמדינה לא משקיעה מספיק כדי לסייע. יותר מ-100 ימים של משבר כלכלי, נפשי ואישי עוברים על המשפחות, ו"נלחמות על הבית - פורום נשות המילואימניקים" כבר פנו למשרדי הממשלה בבקשה לעזרה. בשיחה על המצב המורכב של אלו שנותרו בעורף ברגע אחד בזמן שאהוביהן נשלחו לחזית, תיארה ניקול רנטר, שבעלה גויס כבר בלילה הראשון, את התחושות. "המדינה צריכה להבין שהמשפחות מאבדות המון. בעלי נלחם בשביל המדינה, ואני רוצה שגם המדינה תלחם בשבילנו. שלא נהיה שקופות", אמרה.