שלושה שבועות חלפו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, ולצד ההלם, האבל הקולקטיבי וההירתמות למילואים ולהתנדבות - היו מי שבחרו לעסוק ביחסים, העדינים ממילא, שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים. כך, לפני כשבוע פרסמה המגישה לוסי איוב כי היא מקבלת מאות הודעות נאצה, אלימות וגזעניות מדי יום מאז אירועי הטבח.
אמש (ו') איוב הגישה לצד איל קיציס את משדר "יחד ננצח" בקשת 12, והתייחסה בשידור לתחושות שמלוות אותה בשבועות האחרונים כשנאלצה להישאר לבד עם ביתה התינוקת בת השלושה חודשים לאחר שבן זוגה גויס למילואים, וברקע התגובות הקשות שספגה ברשתות החברתיות. "כולנו עוברים ימים מאוד קשים. אחת המטרות של טרור זה לפורר את המרקם הרגיש והשברירי גם ככה ביומיום. בכל פעם שיש מלחמה זה מתפורר עוד קצת, היחסים שבין ערבים ויהודים בתוך ישראל", אמרה. "יש לא מעט הסתה ברשת, אפילו תחושה של ציד מכשפות. אני חושבת שהרבה אנשים יזדהו איתי בעניין הזה. גם אני חטפתי, הרבה חוטפים. הרבה תגובות, הודעות נאצה, ואיומים".
"הדיבור היה שאני לא מעלה מספיק, שתדירות התוכן שאני מעלה היא לא מספיק גבוהה. אני לא העניין כאן, יש פה עניין גדול יותר בהרבה. אנחנו רואים את העניין הזה בכל פעם שיש הסלמה, ובטח מלחמה. ערבים אזרחי ישראל, שרואים עצמם חלק מהחברה ועד לפני רגע היו הרופאים והשותפים שלנו, נדרשים באופן אקטיבי להוכיח את הנאמנות שלהם למדינה, זה מוביל למקומות קשים", התייחסה איוב.
לוסי שיתפה גם בפחדים האישיים והחברתיים שמלווים אותה. "אזרחי ישראל היהודים והערבים צריכים להיות מאוחדים גם בזמנים כאלה, ולא לתת לזה לחלחל כי זה באמת יכול להיות מסוכן. אין דבר יותר מסוכן משילוב בין פחד והסתה, זה עלול להוביל אותנו למקומות אפלים. אני מרגישה פחד באופן אישי וגם באנשים שסביבי. אנשים פוחדים להתבטא, והם בבעיה אם ידברו או לא, הרבה אנשים מרגישים בין הפטיש לסדן. אני מפחדת מהדה-לגיטימציה שיש כאן לעם שלם שחי פה, היום שאחרי המלחמה מטריד אותי", הוסיפה. "הדבר שהכי מטריד אותי כרגע זה איך אנחנו כחברה ישראלית מצליחים להתאושש מהדבר הזה. הטבח הנורא בשבעה באוקטובר העמיק פה פצע מדמם שאנחנו רק מתחילים אולי להבין עד כמה עמוק הוא נפער, ואיך שנקום אחרי יכתיב איך החברה תיראה".
גם הזמרת ואלרי חמאתי ישבה באולפן ושיתפה מה קרה כשהופיעה בפני פצועים מהתופת בערבית. "קצת חששתי ותהיתי אם זה נכון לשיר בערבית עכשיו בגלל הקונוטציה לשפה בקרב אלו שחוו את התופת. נוכחתי לגלות שדווקא בקטעים בערבית חיבקו אותי הכי חזק, התרסקו בקטעים האלו, אמרו לי שאני התקווה של המדינה", אמרה.