"בחיים לא ראיתי הפקה כזאת": היום (ד') עלתה בנטפליקס אחת מתוכניות הריאליטי הגדולות והמדוברות ביותר בכל הזמנים - "אתגר הדיונון" ("Squid Game: The Challenge"), גרסת המציאות ללהיט הקוריאני "משחק הדיונון". ובין 456 המשתתפים בתחרות, מספר שיא בתולדות הטלוויזיה, ישנה גם נציגות ישראלית אחת: נטע ברסלר מהוד השרון, שהגיע לתוכנית בכוחות עצמו.
ברסלר, מאורס ובן 29, מגדיר את עצמו בחשבון האינסטגרם הפעיל שלו כ"אמן מחשבות". בימים שבשגרה הוא עוסק בהופעות, הרצאות וייעוץ לחברות הייטק ופיתוח התנהגות על ידי טכניקות מעולם המנטליזם. "זה לא סיפור מאוד מיוחד, ראיתי איזושהי מודעה באינטרנט וניגשתי", הוא מספר בריאיון ל-mako על הדרך לריאליטי, "בהתחלה לא כל כך עפתי על זה, אמרתי 'בוא נגיש ונראה מה יהיה', ודרשו ממני להגיש סרטון שלי מדבר על עצמי. התמהמהתי עם זה קצת. אחר כך הם פנו אליי ביוזמתם, ואמרו לי שהשאלון שמילאתי מאוד מסקרן אותם ושהם ישמחו לעשות שיחת זום במקום שאשלח להם את הסרטון שלי. הם מאוד התלהבו".
"אחרי כמה שבועות קיבלתי תשובה שאני עובר הלאה", הוא מסביר, "היה לי עוד ריאיון ואחרי כמה שבועות קיבלתי תשובה שאני בפנים. זה היה סוריאליסטי לגמרי, לא האמנתי שמההחלטה החפוזה להגיש מועמדות לאיזה תוכנית אתה הולך להשתתף בריאליטי הגדול ביותר בהיסטוריה. לא אמרו לי את זה, אבל בדיעבד הבנתי שאני הייתי הישראלי היחיד בקאסט".
איך הבנת את זה שאתה הישראלי היחיד?
"עברתי אחד אחד. היה שם בערך 80 אחוז מארצות הברית ואנגליה, ועוד 20 אחוז מעורבים, מאסיה ומאירופה. היה איתי בברית מישהו אחד מטורקיה, אבל אנחנו כבר לא מדברים".
"ההפקה דאגה לזה שאף אחד לא יוכל להגניב פנימה שום דבר. חוץ מאנשים כמוני, שהם קוסמים והם יכולים לדאוג לכל מיני דרכים שיעקפו את המערכת. הצלחתי לעשות כל מיני מהלכים שם"
כמו להיכנס לעולם אחר
למעט הטוויסט הרצחני של המקור המתוסרט, "אתגר הדיונון" מציגה תחרות כמעט זהה לזו של המקור המתוסרט: 456 המתמודדים מנסים לזכות ב-4.56 מיליון דולר - שיא נוסף בתולדות הריאליטי - באמצעות משחקי ילדות שונים, כשרבים מהם אף הופיעו ב"משחק הדיונון". ומטבע הדברים, מתוך מאות המשתתפים רק מעטים זוכים לזמן מסך נרחב. אבל למרות הסיכוי הנמוך שלו להיות אחד מאלה שמגיעים לשלבים מתקדמים במשחק, ברסלר (שחקן מס' 193) דווקא זכה להופיע לכמה שניות, בשולי המסך, בטריילר לתוכנית החדשה.
"אנשים שמו לב ושלחו לי כל הזמן צילומי מסך", הוא מספר, "נחמד לראות ששמים לב. וגם נחמד לראות שיודעים לזהות אותי, גם אם זה רק בחמישה פריימים".
מה קרה אחרי שקיבלת אור ירוק והתקבלת?
"הצילומים מתקיימים בלונדון, והיה לי כבר כרטיס ללונדון לתחילת פברואר, יש שם את כנס הקוסמים הגדול ביותר בעולם שמתרחש בכל שנה. אני ועוד חבר נסענו לשם לראות כמה הופעות, המשכנו לכנס, ואמרתי שאולי כבר אחבר את כל הדבר הזה. הכנתי תיק מלא בגדים, גם לשהות ארוכה, בלי לדעת כמה זמן אני הולך להישאר בלונדון. היו לנו כמה ימי הכנה מאוד מעניינים ומשם נלקחנו לאתגר הראשון. אבל לא כמו בסדרה, פשוט נכנסו לאוטובוס ונסענו".
וואו, ועוד פעם וואו: מעולם לא שודרה תחרות כל כך אכזרית | לביקורת על "אתגר הדיונון"
האתגר הראשון במשחק, בדיוק כמו בסדרה המקורית, הוא גרסת הענק של "דג מלוח". "הדבר הזה היה מאוד מאוד מאוד נאמן למקור", מסביר ברסלר, "מרמת הלבוש והתפאורה, והחללים והמשחקים, זה היה כמעט זהה. הגענו להאנגר ענק, שונה מזה של סט הצילומים, בחיים לא ראיתי האנגר כזה. באופן כללי בחיים לא ראיתי הפקה כזאת, זאת באמת הפקת הריאליטי הכי גדולה בהיסטוריה. גם מבחינת כמות משתתפים, גם מבחינת גובה הפרס, גם מבחינת עלות ההפקה. הרגשתי כאילו אני נכנס לעולם אחר. בהאנגר היה קור קיצוני, באמת קיצוני. היה צריך לעמוד במקום במשך הרבה זמן, זה היה מאתגר. אני יכול להגיד שיש לי ניסיון מהצבא בעמידה ארוכה בפוזיציה סטטית, מהימים שלי כלוחם, וזה מאוד עזר לי שם. דמיינתי את עצמי בטירונות עומד ושומר".
מה עשית בצבא?
"הייתי לוחם ביהל"ם. לא התחלתי בתור לוחם אלא בתור מ"כ טירונים, מ"כ טירונים של 02, סבלתי שם מאוד. היה לי מאוד רע. אחרי שנה כבר פיקדתי על שישה מחזורים, והחלטתי שמספיק רע לי שם בשביל לעבור להיות חייל בהנדסה קרבית. התחלתי שם אחרי שכבר הייתי בת"ש של מפקד, התרגלתי לחיות כמו שחי מפקד בפלוגת טירונים, שזה יחסית סבבה. באופן מודע בחרתי לרדת לתנאים של טירונות יחידה בשביל להיות שם".
בחזרה למשימה הראשונה. "היה קפוא שם ברמות שאנחנו לא מכירים בארץ, זה קור אחר", הוא מספר, "גם אסור ללכת, אסור לזוז בין לבין, אז אתה חייב להיות מאוד מאוד מודע לאיך שנראה הגוף שלך ובאיזו פוזיציה אתה עוצר בין כל ספרינט לספרינט. עשיתי על זה אימונים עם מאמן הכושר האישי שלי. סיימתי את הדבר הזה בסיטואציה שאני לא מרגיש את כפות הרגליים שלי, האצבעות שלי כבר היו כחולות, זה היה אירוע. אפילו ברמה שחלק מהחבר'ה שם לא עמדו בזה, זה היה מאוד מאוד מורכב".
"בהאנגר היה קור קיצוני, אני יכול להגיד שיש לי ניסיון מהצבא בעמידה ארוכה בפוזיציה סטטית, מהימים שלי כלוחם, וזה מאוד עזר לי שם. דמיינתי את עצמי בטירונות עומד ושומר"
מי יקרא לחובש
ברסלר הוא ממש לא היחיד שמעיד על תנאים פיזיים קשים במהלך צילומי "אתגר הדיונון", ובעבר כבר פורסמו תלונות של משתתפים על פציעות, מקרי היפותרמיה והזדקקות לטיפול רפואי. "אני חייב להרגיע את הרוחות האלה, ישנו בתנאים מעולים", הוא מבהיר, "מיטות קומותיים, לא היו הקפצות בלילה, האוכל היה אומנם בסיסי אבל מזין. הוא לא היה טעים, אבל לא נרשמנו לריאליטי של בישול - ויותר מזה, הרגילו אותנו לתפריט הזה כמה ימים מראש. דאגו לזה שנהיה מוכנים לזה ושזה לא יגיע אלינו בשוק. אני גם חייב להגיד מילה טובה על ההפקה, כל פנייה שלנו נענתה באדיבות ובחיוך. הם ממש ממש דאגו לנו, בדקו שאנחנו במצב רפואי ונפשי טוב. הייתה שם ממש דאגה לפרט, כי בסוף אין מה לעשות, אנחנו עושים את התוכנית".
ועדיין, משימת הפתיחה לא עברה חלק לכולם. "היו אנשים שהיו צריכים טיפול רפואי, והיו שם אנשים שצעקו 'חובש, חובש' כי אנשים שהתעלפו", הוא נזכר, "הייתה שם סיטואציה מורכבת, אם מישהו מתעלף לידי ואני צועק 'חובש' זה פוסל אותי. אני מבחינתי אמרתי שכל המשחק הזה לא מעניין אותי, אם מישהו צריך חובש אני צועק. יותר מזה, אחר כך ההפקה אמרה שכל מי שקרא לחובש לא נפסל על עצם הקריאה, אז זה בסדר".
"כמובן שלא ירו בנו שם בהדחה, אבל הם מצאו פתרון מגניב שיפתור את זה, אפשר לראות את זה גם בטריילר", הוא ממשיך, "היו לנו מעין וסטים שלבשנו מתחת לחולצות, והווסטים האלה כללו סוג של מיכל דיו קטן עם לחץ אוויר שמופעל בשלט רחוק. מי שנפסל - זה נראה כאילו הוא נורה, אבל בפועל מתפוצצת לו קפסולת דיו שחורה מתחת לחולצה".
לקחו לכם את הטלפונים בכניסה?
"כן, עוד לפני הכניסה. ההפקה דאגה לזה שאף אחד לא יוכל להגניב פנימה שום דבר. חוץ מאנשים כמוני, שהם קוסמים והם יכולים לדאוג לכל מיני דרכים שיעקפו את המערכת. לא יודע כמה הם היו שמחים שאני אומר את זה, אבל ידעו לוודא שאף אחד לא מביא איתו שום דבר אחר. המקצוע שלי זה לדעת איך לשחק בתפיסה של אנשים, ואיך לייצר להם מציאות שונה מהמציאות האמיתית. הצלחתי לעשות כל מיני מהלכים שם. לא צילמתי, אבל בחרתי להכניס כל מיני דברים מהעולם שלי להמשך".
המקצוע מהבית, מסביר ברסלר, היה כרטיס הביקור שלו במעונות המתמודדים - ששוחזרו גם הם באופן זהה למקור. "הייתי שם הרבה יותר קוסם משהייתי ישראלי", הוא מסביר, "היה לנו הרבה זמן במעונות, גם לאינטראקציה בינינו, לשירים, למשחקים, לשיחות. זה חלק מהעניין. האינטראקציה שלי הייתה טובה, הייתה לי הברית שלי, חבר'ה חמודים מאוד. אבל בוא נגיד שברגע שהתחלתי להראות לאנשים קסמים, הם מאוד מאוד חששו. לא ידעתי אם זה שאני מראה את היכולות שלי יותר עוזר לי או פוגע בי".
בין בני הברית שלו, כאמור, ברסלר התחבר גם לאותו משתתף טורקי. הוא מספר שהקשר איתו נותק על רקע האירועים האקטואליים. "עשיתי איזה אירוע הסברה לכל המשתתפים של התוכנית, זום למי שרוצה לבוא וללמוד טיפה על הסיטואציה, לנסות לנפץ קצת פייק ניוז, לתת להם הבנה מעמיקה יותר לסיטואציה פה", הוא מסביר, "הוא אמר, 'בואו לא נשכח גם את כל הפלסטינים'. אני עשיתי כמיטב יכולתי להסביר לכולם את הסיטואציה, את הזוועות שנעשו לנו. הוא כמובן לא הגיע לזום. אני חושב שעשיתי עבודה די טובה, הרבה מאוד הודו לי. אמרו לי שהבינו עד כמה המציאות הזאת מורכבת".
"התחלתי להפעיל את המוח היצירתי שלי, בלבלתי קצת את הסאונדמן והשגתי סוללה ספייר, מצאתי על הרצפה חוטי חשמל פשוטים. עשיתי מקגייוור. זה היה סנסציה בתוך המעונות"
חוזה דרקוני (בתנאים מסוימים)
מבלי לחשוף ספוילר משמעותי יותר על המשך דרכו במשחק, אפשר לפחות לספר שברסלר הגיע גם למשחק השני בתחרות: אתגר ה"דלגונה", שבו המתמודדים צריכים לחרוט צורה מסוימת על ממתק קוריאני בעזרת מחט. "יש שם ג'וס מעניין שאני יודע שלא הולך להיכנס לתוכנית", הוא חושף, "ידעתי שהאתגר השני גם יהיה נאמן לסדרה ושהוא הולך להיות משחק העוגיות. זכרתי שבסדרה המקורית הייתה שם דמות שהביאה איתה מצית וחיממה את המחט, ושבעזרת זה היה לה יותר קל לחרוט ולהוציא את הצורה הנכונה מתוך העוגייה. אז התחלתי להפעיל את המוח היצירתי שלי כדי להבין איך אני יכול לשכפל את האפקט הזה כשאין לי מצית".
ברסלר ממשיך ומשחזר: "בלבלתי קצת את הסאונדמן והשגתי סוללה ספייר, מצאתי על הרצפה חוטי חשמל פשוטים כאלה, סתם חוטים, כי זה בכל זאת זה היה אתר צילומים. לקחתי את הסוללה, חיברתי כמה חוטים, עשיתי מקגייוור וחיברתי את החוטים לשני הקצוות של הסוללה. בעזרת איזולירבנד שמצאתי שם סגרתי את הקצוות של הסוללה, וידעתי שככה אוכל להלהיט את המחט ויהיה לי יותר קל. הדבר הזה היה סנסציה בתוך המעונות, שיתפתי בזה רק את הברית שלי, ועוד מישהו דאג לעצמו למערכת כזאת בעזרתי, אני נתתי לו סוללה. ברגע שהגענו למשימה השנייה אמרו לנו שאסור לנו להשתמש בשום אביזר חיצוני, חוץ ממה שמקבלים מההפקה. לכן אני יודע שאני יכול לחשוף את זה, כי זה סיפור שלא היה בתוכנית".
לא החתימו אתכם על חוזה דרקוני?
"דרקוני בתנאים מסוימים. החוזה אומנם נראה דרקוני, אבל בפועל הוא היה בסדר. הם בסך הכל הם רוצים שאנשים ישתתפו בתוכנית, והם יודעים שהם פונים לאנשים שהם שחקנים, משפיענים, אנשי במה. היו כל מיני סעיפים על כסף, הפרות, הדלפות. אני לא מדליף שום דבר שהוא קיצוני, אני עדיין עומד במה שצריך".
מה עשית עם המדים שלך?
"מזדכים עליהם, האמת. אתה ממש לא יכול לעזוב את אתר הצילומים אם אתה לא מזדכה על הציוד שקיבלת - אבל גם פה, הכישורים שלי בתור אומן חושים עזרו לי לטשטש את האנשים. בוא נגיד שנוסף לי בגד חדש למלתחה".
"עשיתי אירוע הסברה לכל המשתתפים של התוכנית, זום למי שרוצה לבוא וללמוד טיפה על הסיטואציה, לנסות לנפץ קצת פייק ניוז. עשיתי כמיטב יכולתי להסביר לכולם את הסיטואציה, את הזוועות שנעשו לנו"
כל הכבוד לנטפליקס
"סט הצילומים מאוד מאוד מוזר, אתה לגמרי בתוך הדבר הזה. זה נהיה הבית שלך, אתה אוכל שם, מתקלח, ישן, חי את כל חייך בתוך הדבר הזה", הוא מסביר. "היה איזה רגע אחד שכבר התחיל לכאוב לי הגרון, אז ביקשתי לצאת לחובש שיביא לי סטרפסילס. יצאתי החוצה ואני קולט את כל הפנסים והסט מבחוץ, ואני אומר לעצמי 'בואנה, אני בתוכנית'".
מבלי לחשוף את גורלו בתחרות, ברסלר מספר שכל תהליך הצילומים "היה משהו כמו שלושה או ארבעה שבועות. אחרי שסיימנו הם התייחסו אלינו מאוד יפה. היה לנו יום בבית מלון, יום החלמה כזה. גם הייתה לנו פגישה עם פסיכולוגית לראות מה מצבנו. כל הכבוד לנטפליקס, הם אפילו דאגו לנו לטיסה חזרה הביתה ואפילו למונית עד הבית".
מה השלב הבא אחרי הריאליטי הזה?
"השלב הבא הוא למצוא עוד ועוד מקומות ובמות להפיץ בהם את התשוקה הזאת שיש לי לתפיסה האנושית, לפלא הזה שיש לכולנו בין האוזניים שנקרא המוח שלנו. לעזור לאנשים להפיץ את החוכמה הזאת שיש בתוך עולם הקסמים, שבעיניי היא חכמה מדהימה. היא עוזרת לנו להבין את הפערים שיש בתפיסה שלנו, והיא עושה את זה בהמון חן ובאלגנטיות. קסמים הם כלי מדהים לראות כמה אנחנו לא רואים. אני חושב שזאת בסך הכל המשימה שלי, זאת התשוקה שלי. במקביל אני כותב להרבה אומנים מפורסמים בארץ ובעולם שאתה מכיר את השם שלהם, אני המוח מאחורי הרבה אנשים שראית בטלוויזיה".
מי למשל?
"הסכם הסודיות איתם חשוב לא פחות מההסכם עם נטפליקס".
מאז המלחמה, הוא מספר, כמעט ולא היו לו הופעות. "אני ועוד שותף בשם נדב כץ בנינו מערך הסברה שמתעסק בהפצה, בהסברה, בתכנים מהרשת. אנחנו לא עושים את היצירה של התוכן, אלא רק דואגים להפיץ אותו הלאה. בנינו פלטפורמה טכנולוגית, אפשר לחזק את הפוסטים שיש להם נרטיב פרו-ישראלי או לעזור לדווח על פוסטים שהם בנרטיב אנטי-ישראלי. אנחנו גם מחוברים עם משרד הביטחון ומערך ההסברה, ועם זאב אלקין שנפגשנו איתו בכנסת לפני שבועיים וחצי. הדבר הזה תפס תאוצה בצורה מפתיעה. לפחות אם אין לי מה לעשות לביתי, יש לי מה לעשות לבית של כולנו".