זהו, אין תירוצים: חודשיים אחרי שכתבנו כאן עליה לראשונה, "Hacks" סוף-סוף הגיעה לישראל, ומשודרת החל מאתמול גם ב-HOT וב-yes. בזמן שעבר מאז, הסדרה חודשה לעונה שנייה ואף הפכה לאחת המועמדות הבולטות בטקס פרסי האמי הקרוב, עם נציגות ברוב הקטגוריות החשובות: הסדרה הקומית הטובה ביותר, השחקנית הקומית הטובה ביותר (ג'ין סמארט), שחקנית משנה (האנה איינבינדר), שחקן משנה (קארל קלמנס-הופקינס), בימוי, תסריט ומה לא. אז עד שתטרחו לצפות באחת הסדרות הטובות של השנה, החלטנו לחזור לביקורת עליה - ולו רק בשביל להשוויץ שזיהינו אותה עוד מההתחלה.


אחרי 12 חודשים באוויר ולא מעט תהפוכות, שירות הסטרימינג HBO מקס סוגר שנה ראשונה באוויר, וקברניטי רשת הפרימיום יכולים להיות מרוצים. בנוסף לספריה העשירה ממילא, HBO מקס התהדר בכמה תכנים שהפכו לאירועים עולמיים (כמו בכורת "וונדר וומן 1984" ואיחוד "חברים"), רשם מספר אדיר של מנויים (44.2 מיליון בארה"ב בלבד, זינוק של 35 מכמות מנויי HBO ה"מסורתיים"), ובעיקר סיפק סדרות מקוריות שהוכיחו היטב: מדובר בשירות הסטרימינג הכי שווה שלא זמין לישראלים.

בזמן ש-HBO הגדולה קרטעה עם "נשות הלעולם לא" ו"התעשייה", HBO מקס כמעט ולא נפל. "הדיילת" עם קיילי קווקו ("המפץ הגדול") הייתה ממתק ממכר ומפתיע, "בנויה לאהבה" חיקתה את "מראה שחורה" והתעלתה עליה, ואפילו גרסת 2021 של "אחת שיודעת" נראית כמו הבטחה. בין לבין, באמצע חודש מאי עלתה שם גם "Hacks", קומדיה מבריקה ויפהפייה שנישאת ברובה על כתפיה של השחקנית ג'ין סמארט. סמארט, יש להניח, בטח ציפתה שבגיל 69 השם שלה כבר יספיק בשביל שתבינו במי מדובר. זה לא המצב. אבל אם לסמוך על HBO, ועליה, השינוי נמצא מעבר לפינה.

בין הסיטקום האייטיזי "Designing Women" לעונה השנייה של "פארגו", סמארט היא מסוג האנשים שתמיד היו שם, ופשוט לא זכו למספיק הכרה. הכישרון שלה רק חיכה לפרוץ החוצה, וכש-HBO אימצו אותה לחיקם, זה קרה. סמארט הייתה חלק מאנסמבל "השומרים", גנבה את ההצגה ב"הסודות של איסטאון" שהסתיימה השבוע, וממשיכה להוכיח את התזמון הקומי של ב"Hacks", שבשקט-שקט הופכת לאחת מסדרות השנה. מספיק להסתכל על שלושת התפקידים האלו בשביל להבין עד כמה היא שחקנית אדירה, כזו שמסתגלת לכל משימה. סוכנת FBI עם עבר מורכב, סבתא נרגנת מהפרברים או קומיקאית מאיימת שהפכה לאימפריה - סמארט תעשה הכל, ותמיד תוסיף לזה את הטאץ' האישי ומלא החן שלה.

במקרה של "Hacks", סמארט משתפת פעולה עם מייק שור, יוצר "המקום הטוב" ו"מחלקת גנים ונוף" שמשמש כאן כמפיק בפועל, והיא נוצרה על ידי פול וו. דאונס (שגם משחק בה), לוצ'יה אניילו וג'ן סטצקי, כולם אנשי "ברוד סיטי". על פניו, מתכון להצלחה - אבל כבר ידענו אכזבות בעבר. סמארט היא דברה ואנס, קומיקאית ותיקה שסללה את הדרך לאלה שבאו אחריה, וכיום מתמקדת בהופעות בלאס וגאס ובשנים אחרונות של תהילה. כדי לפרנס את האחוזה שהיא חיה בה, ואנס גם משלימה הכנסה כגורו לייף סטייל עם תוכנית משלה בערוץ הקניות, ותשים את שמה ופניה כמעט על כל מותג שירצה בכך. החיים שלה שופעים יוקרה וזכרונות על מסיבות עם ליברצ'ה, אבל הבדיחות שהיא מספרת זקוקות בדחיפות לעדכון גרסה.

מי שאמורה להביא את דברה לעשור הנוכחי - ובכנות, למאה ה-21 - היא אווה, אותה מגלמת הקומיקאית הצעירה האנה איינבינדר. הקריירה של איינבינדר הפוכה כמעט לחלוטין מזו של סמארט: היא בת 26, מעולם לא שיחקה בפרויקט משמעותי, ואף עשויה להיחשד בנפוטיזם קל (אמה, לוריין ניומן, היא אחת מחברי הקאסט המקוריים של "סאטרדיי נייט לייב"). אווה היא הקומיקאית המילניאלית הקלאסית, זו שבנתה את הקריירה שלה בטוויטר, וכמו מילניאלים רבים אחרים, היא "בוטלה". בדיחה חסרת טעם אחת שרפה אותה בתעשייה, ומבחינתה זה או להסכים לעבוד עבור דברה, או למכור את הדירה שהרגע קנתה. רק שגם אם אווה עוד הייתה מוכנה לחיות עם זה, והיא לא, דברה בעיקר מעוניינת לשתות לה את הדם. 

האנה אינבינדר,
אם יש נפוטיזם, הוא מוצדק. האנה איינבינדר ב"Hacks"|צילום: HBO מקס, יחסי ציבור

מעבר להקנטות אישיות ומרהיבות - המפגש הראשון של דברה ואווה הוא סצינה לפנתיאון - החיכוך בין הקולגות החדשות הוא בעיקר בין שני דורות שונים של קומדיה. אחת לא מאמינה במבנה המסורתי של בדיחות כי הוא "גברי" מדי, והשנייה לא מבינה איפה לעזאזל הפאנץ' ליין. אחת מתמודדת עם הצרות שלה באמצעות שליחת ניודז לאקסית, והשנייה, כך מספרים, שרפה את הבית של בעלה לשעבר לאחר שבגד בה עם אחותה. נכון, לא מדובר בסדרה הראשונה שמפגישה בין שני קטבים, אבל "Hacks" עושה זאת באופן שנון, מתגמל, מלא בקרינג' ובעיקר נשי במיוחד. 

למרות השוויון המדומה בין סמארט לאיינבינדר (המצוינת), ברור מי מחזיקה במו ידיה את הסדרה. לצד דמויות משנה מעולות - מהמזכירה הסתומה קיילה עד לדי ג'יי, בתה של דברה, אותה מגלמת קייטלין אולסון מ"פילדלפיה זורחת" - זה בראש ובראשונה המגרש הביתי של סמארט, שלוקחת תסריט מצוין והופכת אותו לטור דה פורס. בפרק השישי, כשסמארט מגלמת את *בובת השעווה* של עצמה, כבר ברור: היא אחת מהשחקניות הכי טובות וגמישות של הדור שלה, לא משנה באיזה תפקיד מדובר. לא פלא שב-HBO זיהו אותה, גם אם באיחור ניכר, והפכו אותה לנשק הסודי שלהם, זה שמספק את הסחורה סדרה אחר סדרה. בניגוד לדמות שהיא מגלמת, סמארט ממש לא זקוקה לסייעת חיצונית שתעלה לה את הרמה.