סרטי פנטזיה מומלצים לצפייה בנטפליקס

שר הטבעות - The Lord Of The Rings
558 דקות, 2001-2003
עבור מי שאיכשהו לא נחשף לעלילה, המבוססת בקנאות על ספריו של טולקין, נתקצר: בעקבות התעוררותו של כוח אפל ביבשת פנטסטית בשם "הארץ התיכונה", חבורת לוחמים וגם כמה לא-לוחמים מובהקים מתאחדת ויוצאת למסע ארוך אל הר האבדון, שם ישמידו טבעת שמעניקה למי שעונד אותה כוחות על טבעיים. יחד ולחוד הם יגייסו את יצורי האור, בהם בני תמותה, מכשפים, אלפים והוביטים ויביסו את כוחות השחור, הכוללים קאדר מפואר של מפלצות אימתניות.

ולמי שחושב שקצת מיותר להמליץ כיום על סדרת "שר הטבעות", נגיד שהאלמנט המרשים ביותר של הסרטים הוא כמה טוב הם שרדו, למרות שעברו 20 שנים מאז שהופקו ומספר לא רחוק של שנים מאז שיצאו לבתי הקולנוע. האפקטים עדיין מחזיקים (ברובם), הקרבות מרובי המשתתפים עדיין מרשימים, וכל הפאר וההדר שנראו בשעתו כמו חידוש מסעיר - בכל זאת, אנחנו מדברים על סרטים שהקדימו את "משחקי הכס" בעשור - נראים היום כמו רצף סרטי הרפתקאות טובים ומלאים בקלאסה. פיטר ג'קסון ביים במיומנות רבה, הקאסט מסור עד מעל הראש וניכר שהשחקנים נהנו מכל רגע, והעולם המתואר של "שר הטבעות" - שצולם על רקע נופיה האמיתיים של ניו זילנד - הוא ממלכה רחבת ידיים שכיף לסייר בה.
סיפורי דגים
125 דקות, 2003
אדוארד בלום הוא שקרן מארץ השקרנים, ובנו - שכל חייו שמע את סיפוריו המופלאים של אדוארד - מנסה להבין מה מהדברים שסיפר לו אביו אכן התרחש במציאות. התשובה לא כל כך רלוונטית כי מה שחשוב ב"סיפורי דגים" הוא המסע הוויזואלי שטים ברטון מעביר את צופיו. אדוארד (שמגולם בצעירותו על ידי יואן מקגרגור ובבגרותו על ידי אלברט פיני) הוא מספּר סוחף ומוכשר, והאירועים שפוקדים אותו בצעירותו, אמיתיים ומומצאים כאחד, מצולמים בהמון אהבה, והם אוויליים ומופרכים אבל גם מרגשים. בשונה מהסרטים שברטון לאורך שנות ה-90, "סיפורי דגים" הוא אגדה מוארת, אופטימית וסנטימנטלית על אהבה ואובדן, שאיננה דומה לסרטים אפלים של ברטון כמו "באטמן חוזר" או "סליפי הולו". ובשונה מהסרטים של ברטון אחרי 2003, "סיפורי דגים" איננו מחורבן - שזה כבר פלוס נחמד.
מצפן הזהב
113 דקות, 2007
נערה צעירה בשם ליירה, החיה בעולם מקביל לשלנו בו כל אדם מלווה בחיה קסומה ומדברת שמהווה חלק מנשמתו, מקבלת לרשותה מתנה: מצפן מוזהב שיכול לחזות את העתיד. אחרי שחברהּ הטוב של ליירה נחטף על ידי ארגון צללים מרושע, שמנסה לרתום את האנרגיה הקסומה שקושרת בין אנשים לחיותיהם הקסומות (הקרויות דמונים), ולפתוח בעזרתה שער לעולם מקביל שהוא… נכון מאוד, כדור הארץ שלנו.

>>11 קומדיות רומנטיות מומלצות לצפייה בנטפליקס

קשה אולי להסביר בכתב את העולם שברא פיליפ פולמן בספרי "חומריו האפלים" (שהפכו השנה לסדרה לא מאוד מוצלחת ב-HBO), אבל הסרט - שהיה אמור להוליד סרטי המשך שיתבססו על הספרים הבאים בסדרה - מתייחס לכל הפלא הזה במספיק אגביות וביטחון, שגורמים גם למי שלא קראו את הספר להבין מיד את כל הנעשה. כבונוס, דמויות המשנה - שכוללות פיראטים, צוענים ומכשפות - צבעוניות ועליזות, העיצוב מקסים והאפקטים הממוחשבים גורמים גם לדובי קוטב, נמיות וקופים להיראות כמו גיבורים בשר ודם.
קונסטנטין
121 דקות, 2005
הרבה לפני "ג'ון וויק", חובבי האקשן המסוגנן נחשפו לכישוריו של קיאנו ריבס ב"קונסטנטין", סיפורו של חוקר פרטי עם יכולות מסוימות בתחום ראיית הנסתר, שמשרד החקירות שלו מתמחה בפתירת תעלומות ופשעים שבוצעו על ידי שדים. התאבדות מסתורית של חולה בבית חולים פסיכאטרי מובילה את אחותה (רייצ'ל וייז) אל קונסטנטין, שבתמורה חושף בפניה את העובדה שהעולם כולו הוא מעין מגרש משחקים של אלוהים והשטן, שנאבקים ביניהם על נשמותיהם של בני האדם.

בשונה מסרטי פנטזיה אחרים, "קונסטנטין" לא מתרחש בממלכה רחוקה עמוסת טירות ופיות, אלא בשכונות הכי מטונפות ומיוזעות בלוס אנג'לס. זהו סרט וקשוח יותר, שעוסק אמנם בנושאים הרי גורל כמו מוות ואמונה, אבל מתווך את כל הפאתוס הזה בהמון סטייל, קוליות ואלימות מרהיבה. כמו כן, טילדה סווינטון מעולם לא הייתה מפחידה יותר, ואם העיצוב והעלילה לא שכנעו אתכם - היא מצדיקה בעצמה את השעתיים כולן.
גרמלינס
106 דקות, 1984
"גרמלינס" הוא חתיכת קלאסיקה, ולא תמיד הוא מקבל את המקום הראוי לו בפנתיאון סרטי ההרפתקאות המושלמים מהאייטיז, אבל הנה, בשביל זה אנחנו כאן. זה סיפורו של בילי, גיבור לא זכיר בעליל, שמקבל חיית מחמד יוצאת דופן: מוגוואי, יצור פרוותי בעל עיני ענק ואופי כלבלבי, שיהיה חברו הטוב לנצח אם בילי רק ישמור על שלושה כללים פשוטים. כמובן שבילי כושל במילוי הכללים והיצור החמוד, שזוכה לשם גיזמו, מתרבה בטעות ומוליד מאות צאצאים נבזיים ודמויי לטאה שמתחילים לזרוע הרס בעולם בני האדם. והבעיה היא שכצופה, אתה אוטומטית בעדם. בני האדם אמנם בסדר גמור בסרט הזה, אבל הרוח הפרועה של הגרמלינס היא סוד קסמו של הסרט, והסיבה ש-106 הדקות שלו עוברות בטיל.
המומיה
125 דקות, 1999
כמה כיף סרט אחד יכול להיות לפני שזה נהיה לא חוקי? כי "המומיה" - הגרסה משנות ה-90 וממש לא השיקוץ הקולנועי של טום קרוז מ-2017 - קרוב מאוד לחציית הקו הזה. כפי שהשם רומז, זה סיפורה של משלחת הרפתקנים שיוצאים בשנות ה-20 לבזוז ולחקור את הפירמידות המסתוריות בגיזה. בפנים הם מגלים אוצרות אדירים אבל גם קללה שמחזירה לחיים מומיה רבת עוצמה, ואיתה חוזרות גם כל עשר המכות מסיפור יציאת מצרים, ואלה מהוות סכנה מיידית לחייהם - ולחיי העולם כולו.

ברשימת המעלות של "המומיה" הייתי מונה כמעט את הכל. ברנדן פרייז'ר ורייצ'ל וייז נהדרים בתפקידים הראשיים - הוא אינדיאנה ג'ונס לעניים שמתמודד לראשונה עם אתגר מיסטי והיא ספרנית קפוצה שמגלה בעצמה כוחות שלא הכירה; הבדיחות מעולות (כן, גם השורה המצחיקה שְבּני הנרפה ממלמל בעברית); האויב מפחיד ומסוכן, אבל לא ברמה שהופכת את הצפייה בסרט למעיקה או מותחת, וסצנות המרדף אפּיוֹת אפילו שהאפקטים בהן קצת התיישנו.
הלבוי 2: צבא הזהב
120 דקות, 2008
אני יודע, אני יודע, להמליץ רק על הסרט השני בלי הסרט הראשון זה לא פייר, אבל "הלבוי 2" שייך למועדון המצומצם על שם "שליחות קטלנית", בו הסרט השני בסדרה טוב בהרבה מהראשון. כמו כן, נטפליקס לא העלו את "הלבוי" הראשון אז תלונות - אליהם.

במרכז "הלבוי 2" עומדת יחידה מיוחדת של לוחמים על טבעיים, ובראשה הלבוי - שד מהגיהנום שאומץ על ידי בני אדם והפך ללוחם צדק. החבורה מגלה כי אגדה עתיקה על כתר שמעניק למי שחובש אותו כוח עילאי, איננה אגדה בכלל, והכתר קרוב מאוד ליפול שוב לידיו של האיש (ובמקרה הזה, היצור האגדי) הלא נכון. אה, ושכחתי לציין שמי שביים את "הלבוי" הוא גיירמו דל טורו, מה שאומר שאין אפילו פריים אחד בסרט הזה שאיננו עוצר נשימה. אין. ניסיתי ולא מצאתי. וגם בניכוי העיצוב המרהיב, "הלבוי 2" הוא מעשיית אקשן כיפית ומלאת דימיון, שגם מצליחה להעביר את גיבוריה תהליכים רגשיים מורכבים. אתם יודעים, תוך כדי שהם קוטלים מפלצות.