קומדיות רומנטיות מומלצות לצפייה בנטפליקס

אם זו אהבה - Always Be My Maybe
102 דקות, 2019
סשה ומרכוס הם שני חברי ילדות ששכבו פעם אחת בסוף גיל ההתבגרות ומאז נוצר קרע ביחסיהם. סשה, שלמדה לבשל מאמו המנוחה של מרכוס, הפכה לשפית בינלאומית מצליחה בזמן שהוא הפך למוזיקאי כושל שמתקן מזגנים עם אביו המבוגר. היא חוזרת לעיר הולדתם, סן פרנסיסקו, לפקח על פתיחה של מסעדה חדשה והשניים מחדשים את החברות. שניהם נמצאים במערכות יחסים מקרטעות שמסתיימות כל אחד בדרכה, הם מתקרבים אחד לשניה במסלול מפותל של חוסר ביטחון, שאיפות מתנגשות ותסבוכות רומנטיות עם קיאנו ריבס. ייחודו של הסרט והמוקד השיווקי שלו היה ששני הגיבורים הרומנטיים הם אסייתיים אמריקאים, אבל הסרט עצמו לא מתעכב על הנקודה יותר מדי. אם נניח בצד את זהות הגיבורים, מדובר בקומדיה רומנטית לא מספיק מצחיקה אבל חביבה למדי, בוגרת, אינטליגנטית ונעימה לצפייה.
ג'סיקה ג'יימס המדהימה - The Incredible Jessica James
85 דקות, 2017
ג'סיקה ג'יימס היא מחזאית כושלת שלפרנסתה מעבירה שיעורי תיאטרון לילדים. ג'יימס מבוססת ברוחה על דמותה של היוצרת, הקומיקאית הצעירה ג'סיקה וויליאמס ("דיילי שואו"), ומדובר באשה חריפה, בוטה וקפריזית, נטולת פילטרים ועכבות. מה שנקרא "הולכת בדרכה". זאת לא קומדיה רומנטית אמיתית, אלא סרט ממוקד דמות שאחד מקווי העלילה המרכזיים שלו הוא רומנטי. אנחנו עוברים עם ג'יימס בין שיעורי התיאטרון, מפגשים עם חברות, התמודדות עם האקס המיתולוגי, תחילתה של אהבה חדשה וכל הלבטים הקטנים של תחילת החיים הבוגרים. מוקד העניין העיקרי הוא כמובן דמותה האקסצנטרית אבל גם סיפור האהבה המרכזי מקבל את הכבוד הראוי, מתפתח בצורה חכמה ונחתם באותה מתיקות שובבה שמאפיינת את כל הסרט החמוד הזה.
ידידים פלוס - Friends with Benefits
109 דקות, 2011
הקומדיה הרומנטית השנונה בכיכובם של מילה קוניס וג'סטין טימברלייק זכורה בעיקר כאחד משני "סרטי יזיזות" שיצאו במקרה באותו הזמן (השני היה "קשר לא מחייב" עם אשטון קוצ'ר ונטלי פורטמן, שזמין גם הוא בנטפליקס). היום במרחק השנים אפשר לחזור לסרט הקטן והחביב הזה ולראות אותו כמו שהוא - קומדיה רומנטית חמודה וקצבית במשקל נוצה, עמוסה בדיאלוגים מחוכמים ומתחכמים, רפרנסים אקטואליים (לשנת 2011), הופעות אורח משמחות (בין השאר אמה סטון ואנדי סמברג בביקור קטן בפתיחה) ובדיחות שמדי פעם פוגעות. הסרט קצת מתאמץ וגולש לשנינות יתר, לא מתפתח רגשית ומשתמש בטכניקות זירוז עלילה מיושנות ומסורבלות (עם מונטאז' מוזיקלי כל שבע דקות), אבל בסך הכל מדובר בבידור נחמד וקל לעיכול. גם אם אין כימיה מטורפת בין שני הכוכבים, קוניס וטימברלייק סוחבים את הסרט עם ערימות של סקס אפיל וקסם אישי.
באה בקלות - Easy A
92 דקות, 2010
תלמידת תיכון מבריקה ודי משועממת (אמה סטון) מחליטה לתחזק תדמית שקרית של "מופקרת", שיעניק לה פרסום בית ספרי ויכניס קצת עניין לחיי התיכון האפורים. באופן כמעט פרדוקסלי, קומדיית התיכון השובבה מ-2010 גם הקדימה את זמנה וגם לא הייתה יכולה להיעשות בשום זמן אחר. הסרט תוקף את נגע הסלאט שיימינג עם כוונה ומודעות של 2020, אבל בדרך מתנגש ברגישויות עכשוויות כמעט בכל צעד. אם כיום אנחנו מתכווצים באי נוחות רק מהצורך להשתמש במילה כמו "שרמוטה", "באה בקלות" משחק עם המושג בקלילות צינית שלא תמיד עוברת חלק בגרון. למרות ההסתייגות הזאת, זה סרט שעובר בהצלחה את מבחן הזמן, גם המסר והכוונה וגם החן האינסופי של סטון וההומור המוצלח למדי, בטח ביחס לז'אנר. אה כן, יש גם סיפור אהבה מתוק עם דן האמפריז מ"גוסיפ גירל"/ג'ו הפסיכופת מ"את" (פן בדג'לי) והוא מספק בדיוק את מידת הרומנטיקה הדרושה.
הדייט המושלם - The Perfect Date
90 דקות, 2019
לפעמים, כל מה שאדם צריך זה סרט נעורים חמוד ושנון עם מספיק רומנטיקה ומספיק רגישות, לכבות את המוח ולהרגיע את הנפש. "הדייט המושלם" הוא בדיוק זה - סרט תיכון כיפי שלא מעליב את הצופה. העלילה הרומנטית פשוטה והגונה, הדמויות לא שטוחות מדי, הדיאלוגים פינג פונגיים כהלכה ואפילו מצליחים להצחיק. מעל לכל, כוכב הסרט ויקיר נטפליקס נואה סנטינאו ("לכל הנערים שאהבתי"), במפגן כריזמה וחן שמבהיר מדוע דרך כוכבו בעולם קומדיות הנעורים. סנטינאו מגלם נער חתיך ואמביציוזי, אבל כזה שרק מתחיל להשיל מעצמו את שאריות החנוניות. כדי לממן לימודים בקולג' יוקרתי, הוא פותח שירות דייטים לא מיני בו הוא ממלא את התפקיד שהלקוחה דורשת ממנו: ללוות אותה לנשף סיום, להציג בן זוג להורים או לעורר קנאה בחבר לשעבר. סנטינאו הוא הגיבור המושלם לסרט כזה – דוש שנון וחמוד, מודע לעצמו ומספיק לוזר כדי לעורר אהדה. אם אתם צריכים קומדיית נעורים נחמדה שתצחיק קצת, תעבור מהר ותעשה נעים בבטן, "הדייט המושלם" יעשה את העבודה.
לילה בניו יורק - Someone Great
92 דקות, 2019
ז'אנר "הלילה האחרון" כבר ראה סרטים טובים יותר, אבל תמיד נחמד ומעניין לחזור למסע לילי נוסף בעיר האינסופית ניו יורק, עם גלריית דמויות מופרכות ומגוונות כמתבקש, סלנג, קריצות ואזכורים עכשוויים במפגיע (נכון לנקודה הספציפית בזמן). זה לא הסרט הכי שנון ומצחיק בעולם (למרות כמה רגעים מאוד מצחיקים), אבל הוא מפצה על כך עם כנות אותנטית ואינטליגנציה רגשית. בניגוד לרוב סרטי הז'אנר שמתמקדים בסוף גיל ההתבגרות, גיבורות הסרט הן נשים (מאורע נדיר כשלעצמו) בסוף שנות ה-20. בהתאם, העיסוק הרומנטי בוגר יותר, מתמקד במערכות יחסים משמעותיות ומטפל בהן ברגישות מפוכחת במעניקה ערך מוסף למסע הלילי הפרוע.
מותר לאהוב - The Half of It
104 דקות, 2020
אלי צ'ו היא תלמידת תיכון מוכשרת ולא חברותית במיוחד שמתפרנסת מכתיבת עבודות לחבריה ללימודים, מתגייסת לאחת המשימות הקלאסיות של הקומדיה הרומנטית – כתיבת מכתבי אהבה למושא אהבתו של בחור ביישן. הבעיה היחידה היא שאלי מאוהבת באותה בחורה בדיוק. "מותר לאהוב" כבש את ליבו של מבקר הקולנוע שלנו ויספק את מנת רומנטיקת הנעורים הדרושה למי שצריך תחושה "איכותית" יותר בסרטים שלו. הסרט העצמאי הקטן שופע מהמתיקות והכנות שכיף למצוא בסרטי אינדי רגישים, עם נקודות בונוס על עיסוק חכם ובוגר בסוגיות של הגירה, אחרוּת, ונטייה מינית. ואולי הדבר הכי חשוב, אלי היא גיבורה ראשית חד פעמית - מצחיקה, חדה, מיוחדת במינה ומעוררת הזדהות. אם נשאל מהביקורת היפה של תומר קמרלינג: "כל הקטע ב'מותר לאהוב' זה כמה הוא מרגיש אותנטי. כמה אתה מאמין, או לפחות אני האמנתי, לסיפור על אלי צ'ו".
לכל הנערים שאהבתי - To All the Boys I've Loved Before
99 דקות, 2018
דרמת הנעורים המצליחה של נטפליקס, שזכתה כבר לסרט המשך, תתאים למי שרוצה להסיר לרגע את שכבות הציניות ולהתחבר לילדה בת 14 הפנימית שלו. לארה-ג'ין היא נערה אלמונית למדי בבית ספרה, ביישנית מדי כדי לפתוח בקשרים רומנטיים עם בנים, אבל בעברה היו לה חמש אהבות, חד צדדיות כמובן (אחד מהם היה בן הזוג של אחותה הגדולה). לכל אחד מהנערים בהם התאהבה היא הקדישה מכתבי אהבה אותם שמרה במגירה, עד שאחותה הקטנה מחליטה לשלוח את כולם לנמעניהם. המכתב המסבך ביותר נשלח כמובן לאקס של אחותה, והחשוב מכולם נשלח לפיטר קבינסקי, אותו נישקה במשחק אמת או חובה בכיתה ז', הפך מאז לחתיך של התיכון ובדיוק נפרד ממלכת השכבה. נואה סנטינאו מגלם את פיטר, בתפקיד שהפך אותו ליקיר הנערות המתבגרות ברחבי העולם. רוב הבשר בסרט נמצא בתהליך התקרבותם המתוק מדבש של פיטר ולארה-ג'ין. הם מחליטים לזייף זוגיות כדי לגרום למושאי אהבתם לקנא, מפתחים רגשות, מתאחדים, נפרדים ומתאחדים שוב בסצנת סיום קלאסית וממיסת לב. אם מצליחים להניח את האירוניה בצד, אפשר להיסחף לסרט שכל כולו פרפרים בבטן והתרגשות נעורים.
החתונה של החבר שלי - My Best Friend's Wedding
105 דקות, 1997
אחת הקלאסיקות האהובות מהז'אנר המוצלח "סרטים שבצפייה מפוכחת מבינים שהגיבור/ה פסיכופתיים לחלוטין". סיפור המסגרת פשוט כמו שהוא קריפי: רווקה לא הכי מאוזנת (ג'וליה רוברטס) מגלה שהחבר הכי טוב שלה (דרמוט מלרוני) עומד להתחתן עם צעירה יפיפייה (קמרון דיאז), היא מגיעה לחתונה מלווה בחבר הגיי שלה (רופרט אוורט), נחושה בדעתה להפריד בין בני הזוג ולחרב את החתונה. אנחנו לא יודעים מה איתכם, אבל רק השמות בסוגריים מספיקים כדי לגרום לנו לפלאשבק לשנות התשעים. העלילה החתרנית במפתיע מתמקדת באחת מתאונות הרכבת המהנות לצפייה: קטסטרופות ביום החתונה. תוסיפו לזה מניעים אפלים (על גבול הסוציופתיה), קצב קדחתני, שנינות אין קץ, הופעה מבריקה של רוברטס (גם דיאז מעולה) ופסקול קיטש מושלם שמקבל את הכבוד הראוי – ותקבלו ממתק נוסטלגי שיעבור בלי שתרגישו ויותיר אתכם עם חיוך גדול, מזמזמים לעצמכם "סיי א ליטל פריי פור יו...".
סיירה ברג'ס לוזרית - Sierra Burgess Is a Loser
105 דקות, 2018
נערה לא מקובלת ומעט מגושמת למראה מטפחת רומן אסמסים עם חתיך חלומי (ניחשתם נכון – נואה סנטינאו), שחושב שהוא מתכתב עם היפיפייה של השכבה. נכון, הנוסחא נשמעת מוכרת לעייפה, אפילו ברשימה הזאת יש סרט מוצלח יותר עם סיפור בסיס די דומה ("מותר לאהוב"), אבל בתור מי שראה את "סיפור סינדרלה" כמה וכמה פעמים (אולי הסרט הגרוע ביותר שראיתי יותר מפעם אחת), אני ממש לא מתלונן על גרסה נוספת לשלד העלילה הקלאסי. עיצוב העולם במקרה הזה נוטה לכיוון האאוטסיידריות האמינה. במקום נערה אסייתית קטנה, סיירה ברג'ס היא בחורה ג'ינג'ית גדולה, לא מסתירה את יופייה עם משקפיים ותסרוקת לא מחמיאה, אלא באמת נערה רגילה למראה, והיא מצליחה לעורר הזדהות עמוקה יותר מרוב הגיבורים בקומדיות נעורים מקבילות. קצת שנינות, חופן רגישות ומנה גדושה של אותנטיות – תיבול וביצוע מוצלח למתכון ותיק ואהוב.
קלולס - Clueless
100 דקות, 1995
אם אתם צריכים את ההמלצה שלנו כדי לצפות בקלאסיקת התיכון המושלמת, הזכורה והמשפיעה הזאת - או יותר נכון, אם עדיין לא ראיתם את "קלולס" לפחות עשר פעמים, אנחנו באמת לא מבינים מה יש לכם לחפש ברשימה הזאת.