בשבועות האחרונים, עוד ועוד אנשים נחשפו לדרמה הקומית "עושות כותרות", שמשודרת בארץ ב-yes ועלתה לאחרונה גם בנטפליקס. וכשאנחנו אומרים "נחשפו", אנחנו מתכוונים לומר שאנשים צפו, התלהבו והשלימו את ארבע העונות הקיימות של "עושות כותרות" במהירות שיא (העונה החמישית והאחרונה, שתסגור גם את הקצוות הפרומים שנותרו מהעונה הרביעית - בדרך. היא מתעכבת בגלל הקורונה). אז אם אהבתם את הנושאים המרכזיים של "עושות כותרות", את האווירה, את הבדיחות ואת תחושת הפיל-גוד הכללית - בואו ושבו, כי יש לנו ארבע סדרות שימלאו את החור שנוצר לכם בלב.

יאנגר

6 עונות, 12 פרקים בעונה, 30 דקות לפרק

דארן סטאר, יוצר "סקס והעיר", "בוורלי הילס 90210" ו"אמילי בפריז" הוא מכונת להיטים משומנת. דרייק של הטלוויזיה, אם תרצו. וכבר בשנת 2015 הוא החל להפיק סדרה בשם "יאנגר", שממש לא מקבלת את התהודה שהיא ראויה לה. הסדרה מספרת את סיפורה של לייזה (בגילומה של סאטון פוסטר), בת 40 וגרושה פלוס אחת, שלקחה זמן לגדל את בתה כעקרת בית ולא עבדה מספר שנים. אחרי הגירושים היא מבינה שאין ברירה והיא צריכה לחזור לשוק העבודה, אבל יש לה בעיה: אף אחד לא מוכן לשכור לעבודה אמא בת 40 לתפקיד זוטר, ולתפקיד בכיר אין לה את ההכשרה. הפתרון? לשקר לכולם שאת בת 26, אלא מה.

לייזה פוגשת מקעקע צעיר וחתיך בשם ג'וש (ניקו טורטורלה), ומתפתח ביניהם משהו, וגם הוא כמובן לא יודע את הגיל האמיתי שלה. את הבוסית הדיווה שלה מגלמת מרים שור ולצידם משתתפת האחת והיחידה הילארי דאף ("ליזי מקגווייר") בתפקיד החברה הכי טובה של לייזה, שגם ממנה נשמר סוד גילה האמיתי של הגיבורה. "יאנגר" דומה ל"עושות כותרות" כיוון שגם היא עוסקת בנשים שונות שבונות בהדרה קריירה בתחומי המדיה והתרבות (לייזה מועסקת בהוצאה לאור), וכמו "עושות כותרות" גם היא כיפית מאוד בלי שתדרוש מהצופים שלה לכבות את המוח לפני הצפייה. "יאנגר" צברה כבר יש שש עונות אבל אל תיבהלו, כי מדובר בפרקים קצרים ואנחנו מבטיחים לכם שמהרגע שתתחילו - תתקשו להפסיק.

גירלבוס

עונה 1, 13 פרקים בעונה, 25 דקות לפרק

לסופיה יש את הפוני הכי מהמם באזור סן-פרנסיסקו רבתי - זו העובדה הראשונה שאתם צריכים לדעת עליה. לסופיה גם יש גם חוש אופנתי, אופי מרדני ומעט מאוד כסף בחשבון הבנק. כל התכונות הללו גורמות לה להקים עסק אופנה מקוון וחלוצי בשם Nasty Gal, הרבה לפני ש-Shein הספיק להיכנס (ולצאת) מהאופנה. המיני-סדרה המתוקה הזו, מבית היוצר של "רוק 30" ו"הבחורה החדשה", משופעת באהבה אמיתית וכנה לאופנה ומתהדרת בגיבורה נשית כריזמטית ושנונה, שמתמודדת עם הקמת עסק ועם כל מה שנלווה לכך, מינוס הבירוקרטיה והניירת כמובן.

ואם כל זה לא שכנע אתכם לפתוח את נטפליקס בשנייה זו, אולי זה יעזור: "גירלבוס" מבוססת על סיפורה האמיתי של יזמית האופנה סופיה אמרוסו, שאכן הקימה אתר מצליח בשם Nasty Gal בו מכרה בגדי וינטג'. אבל בחיים כמו בחיים, אמרוסו חטפה גם לא מעט ביקורת על האופן בו ניהלה את האתר ואת החברה שהוקמה בעקבותיו, וחלק מעובדיה סיפרו כי אמרוסו הנהיגה סביבת עבודה רעילה למדי. במובן הזה, "גירלבוס" היא גם קצת סדרת טרו-קריים ואפשר למצוא בה רמזים חלקיים לבלגן האמיתי לגמרי שהתחולל בחברה לאורך פעילותה.

בטי

4 עונות, כ-20 פרקים בעונה, 40 דקות לפרק

כמו בכל מערכת עיתונאית, גם במגזין האופנה Mode מקפידים על סביבת עבודה מגוונת: יש שם מזכירה מרושעת בשם אמנדה, בעלת שליטה מרושעת בשם קלייר, עורכת מרושעת וחד פעמית בשם וילהמינה סלייטר (שעוד לא מאוחר לתת לה ספין-אוף!), ואת בטי - העובדת הכי חרוצה עם החיוך הכי גדול והכוונות הכי טהורות. בעוד היא מטורטרת בין סביבת העבודה הפוטוגנית והצינית שלה לחיי המשפחה הצנועים והתומכים שלה, בטי (אמריקה פררה בתפקיד שהביא לה אמי) לומדת, מתפתחת ונעשית אפנתית יותר, אבל "בטי", הסדרה, נשארת זהה לחלוטין מתחילתה ועד סופה, ומוכיחה שאפשר לעשות אופרת סבון שלא תעורר בצופים רגשות אשם.

יותר מהדמויות המבריקות, יותר מהעלילה המפתיעה, יותר מהעיסוק הרגיש בסוגיות כמו דימוי גוף והגירה ואפילו יותר מסצנת היציאה ההיא מהארון במהלך העונה הראשונה - התודה הכי גדולה ל"בטי" צריכה להיות על זה שהיא ידעה בדיוק מתי הגיע זמנה להסתיים. על זה, ועל "אסתי המכוערת", כמובן, שהתבססה על אותה טלנובלה והייתה מוצלחת לא פחות מאחותה. אז גם אם צפיתם בה בימי הזוהר ומתגעגעים וגם אם אתם משלימים פערים תרבותיים חמורים, אין ספק ש"בטי" היא מקום טוב להתחיל בו.

 

לא בטוחה

4 עונות, 8 פרקים בעונה, 30 דקות לפרק

על הנייר, "לא בטוחה" עשויה להישמע בדיוק כמו "עושות כותרות": חבורת חברות אמריקאיות, צעירות ושוות, שמנווטות את החיים בעולם העבודה והדייטינג. אולם בניגוד גדול ל"עושות כותרות", "לא בטוחה" מציגה מציאות מורכבת יותר מהחיים הוורודים של עובדות המגזין "סקרלט".

הבּנים של "לא בטוחה" קשים יותר להבנה, החברויות בה הרבה יותר רגישות, והסדרה לא מאמינה בלתגמל את גיבורותיה רק משום שהן לוקחות סיכונים מדי פעם. ובעיקר, "לא בטוחה" היא סדרה מלוכלכת ומציאותית יותר, וחממת התוכן של HBO מאפשרת לדמויות בה לקלל, לצרוך סמים ולעשות סקס באופן ריאליסטי הרבה יותר מאשר ב"עושות כותרות". אה, כן, ובעוד "עושות כותרות" מדברת הרבה על מתיחות גזעית ואפליה אפשרית במקומות העבודה, אבל "לא בטוחה" ממש עוסקת בתחומים האלה בגוף ראשון וגיבורותיה הן נשים אפרו-אמריקאיות שאין להן באמת את הפריבילגיה ללבוש בגדים יפים ולצרוח בצוותא מול רכבת חולפת. 

"לא בטוחה" נחשבת ליקירת המבקרים בארצות הברית (היא הייתה מועמדת למספר פרסי אמי וגלובוס הזהב), והשחקנית והתסריטאית שיצרה אותה, איסה ריי, היא כוכבת הוליוודית עולה, שרבים מסוקרנים לגבי הצעד הבא שלה. אז אל תתנו לתיאורים העגמומיים פה להרתיע אתכם, וחשבו עליה כעל גרסה משודרגת, והרבה מפונקת של "בנות".

 


השתתף בהכנת הכתבה: רועי אבן