ראשונים על הבמה

כמה כיף היה באודישנים של יום שלישי? כל כך כיף שקיבלנו פרק בונוס קצרצר ביום רביעי, וכדי שלא נשכח חלילה ש"אקס פקטור" עדיין משודרת, נקבל פרק ארוך גם הערב. עד שימי השידור של התכנית ייסגרו על עצמם, אפשר לעצור רגע ולפרגן - הפרק וחצי ששודרו השבוע היו מהנים בטירוף. לא שהכל היה מושלם, אבל מורגש שההפקה מבינה שהגענו למאני טיים של האודישנים ואין הרבה זמן לבזבז.

את לין בן חמו, המתמודדת הראשונה ביום שלישי, אנחנו מכירים כ"בחורה טובה באר שבע". היא משפחתית, שמרנית ו"שומרת על עצמה". הביצוע שלה משגע את הקהל שנעמד על רגליו וכל ה"לא מדויקת" של עברי ושירי לא משנים, הקהל עושה את שלו והיא מצטרפת לנבחרת. רגעים כאלו יכולים להיהרס תוך שניה, והפעם ב"אקס פקטור" הצליחו לשמור על פאסון ולהראות איך הקהל משפיע על השופטים בצורה אותנטית. נכון, ככל הנראה אומרים להם ברוב המקרים מתי למחוא כפיים ולצעוק, אבל הפעם הם צדקו. היה מרענן לראות את השופטים, לשם שינוי, משחררים מהמעמד ומכירים בכוחו של הקהל לזהות משהו שהם לא.

האודישנים הכושלים שולבו בצורה זורמת, כשלרובם אפילו היה נושא משותף - התפזרות מיותרת ובוסרית על הבמה. למרות שכולם הסתיימו ב"לא", כל האודישנים האלה סיפקו רגעים מדהימים - הניסיון של שירי להכווין את אושרת לעבר הסולם הנכון שעודדה פסטיבל צרחות על הבמה, או ניסיונות השכנוע העמוקים של השופטת הזמנית עדן בן זקן עם הקייס המנצח "באלוהים, היא שרה אש!". זה הרגע להודות שעם כל הצבע שעדן מביאה לתכנית, היא עדיין לא שופטת מקצועית כמו חבריה לשולחן ובלא מעט מקרים, ההחלטות שלה די פזיזות ולא מתאימות לתכנית.

את "ראשונים על הבמה", המבוגרים החמודים שהגיעו מאחוזת ראשונים, לא ידעתי כל כך איך לבלוע. מצד אחד, הייתה תחושה שהאודישן שלהם הוכנס לתכנית לחלוטין בשביל הדאחקה ושהם לא ימשיכו לנבחרת. מצד שני, למדתי המון על זוגיות בגיל השלישי ושמחת החיים של החבורה לא ניתנת להכחשה. אז האם מדובר בקטע מקסים ומעורר השראה או לעג למבוגרים? עורכי התכנית בטוח השתגעו כשלא הצליחו לבחור אם להשמיע ברקע את "מוזיקת פסנתר מרגשת" או "מוזיקה היתולית מוגזמת".

ההרגשה שלא נשאר זמן לשטויות המשיכה כשקיבלנו סופרקאט של כל הצרפתים החמודים שהגיעו להיבחן. דוז פואה לעריכה, שלושים שניות לכל אחד והמשכנו. מי עבר? תיאלצו להמשיך לצפות בפרקי הלייב כדי לגלות. רק אגיד שכבר שמתי עין על יוטל גז הנתנייתי המגניב, ועפתי על שאנה שהפציצה עם גוון קול אדיר ולוק מושלם שכולל טי שירט היסטרי של ז'אק שיראק.

את הפרק הנעים של שלישי מסיים אלירז, אדם שסיים תיכון לפני חמש דקות בערך, בביצוע מיוחד ל"High And Dry" שלא השאיר אף עין דריי באולם. אלירז הוא ממתמודדי הריאליטי המושלמים - הוא חמוד, מצחיק, לא מקובע על סגנון מוזיקלי ובעיקר זורם. כל כך זורם שהוא נותן לנו עוד כמה וורסים מראפ של סאב ומותיר אותו עם פה פעור. היה כיף לראות אותו עובר ואני בטוח שיהיה עוד יותר כיף לראות אותו בלייבים.

הפרק הקצר של אתמול היה כמו בונוס - עוד קצת מהכיף שהיה לנו בשלישי, אבל לא מחזיק כפרק שלם. אני מבין את הצורך למלא את זמן השידור עד לכדורגל, אבל שלושה פרקי אודישנים בשבוע זה יותר מדי ולא ממש משאיר זמן להכיר את הנבחרת שתגיע לבוט קאמפ. נקווה שבשבוע הבא כבר נעגון על יומיים קבועים בלוח השידורים ואורכי פרקים קבועים, כי מה שחסר לכולנו בחיים כרגע זו יציבות.

אז מה היה שם? זכינו למעברון ראפרים מעניין וקצת מוזר לכבוד השופט החדש, סאבלימינל. טעימת ראפ כבר קיבלנו עם "הברינקס" מלאי הסוואג ונראה שבמעבר הזה, יכולות היו קצת פחות חשובות. אני מדבר עליך, קסם. מה זה היה לעזאזל?

הפרק נסגר עם אבישי אזיקרי מ"חיילי הנקמה", למי שזוכר את הלהיט "אחת מאלף", והוא גרם לי להבין משהו - ההתמקדות של "אקס פקטור", לפחות באודישנים, הוא בשופטים ולא בנבחרת. שירי, עברי, משה וסאב אמנם מחפשים את המתמודדים עם המשהו המיוחד, אבל מרבית התכנית מתרכזת בויכוחים והשכנועים בשולחן השופטים, עד כדי כך שלפעמים יכולות המתמודד לא באמת קשורות למה שקורה שם. אבישי היה הדוגמה המושלמת לזה - האודישן שלו היה בסך הכול סביר, אבל בהחלט לא הגיע לו להמשיך הלאה. האיומים והשכנועים של סאבלימינל הפכו את דעתם של עברי ומשה והכניסו לנבחרת ראפר מאוד בינוני. העיקר שלסאב יש מה לעשות העונה מלבד לעבוד עם "הברינקס". יחסי הכוחות האלה ישתנו, בתקווה, כשנצלח את האודישנים ונעבור לבשר האמיתי של התכנית. עד אז, אין לי בעיה עם ריבים בין השופטים, אבל בחיית סאב, תבחר את המלחמות שלך. שמור את זה למתמודדים שבאמת ראויים לזה.