עם יד על הלב, מסכנה ניצן. לא שיש איזו בעיה נוראית בעמנואל, זה בכלל לא העניין. תחשבו עליה רגע. אחרי שנים בתל אביב, עברת כבר מספיק דייטים, התחלות של קשרים שלא צלחו, מאצ'ים בטינדר שלא מתפתחים לשום דבר. מרגישה שסיננת כבר את כל הגברים בעולם. והנה באה יעל ומבטיחה לך משהו חדש, הפעם הם ימצאו לך גבר אחר, מתאים יותר, הם יצליחו להוציא אותך מהקופסה. את עולה לחופה בהתרגשות ומגלה שם את ההוא שחיזלשת פעם בטינדר אחרי התכתבות קצרה. אני הייתי מבקש את הכסף בחזרה.
האתגר שלה עכשיו הוא למצוא את מה שהמומחים ראו בו והיא פספסה, אבל אפשר להבין את האכזבה הראשונית. גם אם האינטראקציה ביניהם בעבר הייתה מינימלית כמו שעמנואל סיפר, הפנטזיה על יציאה לדרך חדשה נגוזה. אין איזה חתן קסום שמסתתר לו אי שם, רק אותה ביצת גברים קטנה ועכורה, והיא זאת שצריכה ללמוד להתפשר. אז הבאסה בהחלט מובנת, חבל רק שהיא לא עושה עבודה טובה יותר בהסתרה שלה, גם אם רק כדי לגרום לעמנואל לתחושה טובה. היא נראית מרוחקת ומאוכזבת וגם לא מפחדת לייבש אותו בעוקצנות. עמנואל בחור רגיש וניכר שהוא מתחיל להיעלב. מה שבאמת מעורר דאגה, זה שלא נראה שניצן מבחינה בכך, או שבכלל אכפת לה אם זה המצב.
האישיוז היו על השולחן מההתחלה
מהצד השני של סקאלת ההתאהבות, קארין הראתה לנו מה קורה כשאת כן רוצה את הבחור שהעלבת. איתמר עשה פרצוף והיא מיד התנצלה והתחנפה. אני אומר את זה לחיוב, זה היה חמוד והראה כמה היא מעוניינת בו. אני גם מבין למה הוא התעצבן. קארין נכנסה הביתה עם מופע מוכן מראש של בדיחות ניינטיז על כמה זמן לוקח לאישה להתארגן. היא לא עצרה רגע לראות את איתמר או להקשיב לו. עד שסיימה את המערכון הקרינג'י הוא נהפך כמעט לוויכוח, והיא רמסה בטעות את המחווה הקטנה שהכין לה. קארין מרגישה קצת יותר מדי בנוח עם איתמר (פרט לענייני איפור ושיער כמובן), היא כבר טסה על מצב זוגי ולא מבינה שהוא רק מתחיל להכיר אותה.
זאת הבעיה במנגנון המכירות של איתמר. הוא עסוק כולו בשכנוע, ורק כשהצד השני מצביע על התעניינות ברורה, הוא מתחיל להתלבט האם הוא בעצמו מעוניין. נראה שהוא רק עכשיו מעכל שקבעונות השיער והאיפור מפריעים לו באמת, שהאנרגיה העצורה שלה מפריעה לשטף שלו ושנגיעות ההומור שלה מרגישות יותר כמו התנהגות לא נעימה. אין פה אף דיל ברייקר, היא עדיין נראית לו כמו מציאה, אבל הספקות מתחילים להתעורר. לזכותה של קארין ייאמר שהיא הניחה את האישיוז שלה על השולחן מההתחלה. אם הוא מתכוון להיזכר בכל הבעיות שלה רק אחרי שהוא יגרום לה להתאהב, הוא הולך לצאת פה האיש הרע, ואני לא חושב שאיתמר יכול להתמודד עם התפקיד.
מי שכבר מיצב את עצמו עמוק בתפקיד "הנבל" זה בן, ולא נראה שהוא עושה כל מאמץ לשפר את מצבו התדמיתי. אחרי שהוא ריגש אותנו לפני החתונה והיא התחילה את הדרך כמיגרנה שקיבלה גוף וחיים – המהפך הושלם. מנור כבר פגועה ממנו, הוא הוציא לה את האוויר מהבלון, היא כבויה ומלאת חששות. במקום להתרכך, הוא ממשיך באותה גישה תוקפנית ומורידה. הוא מכבה אותה במבטים שלו וגורם לה להרגיש שהאישיות שלה לא רצויה. מנור חזרה וביקשה ממנו להחליט מה הוא רוצה: לעשות מאמץ אמיתי או לסיים את זה עכשיו. אבל בן עדיין מסרב להכריע.
זה לא מוציא אותו טוב. הוא ממשיך להתנהג כאילו מישהו מכריח אותו להיות פה, מצליח להיות לא כן וגם לא להתחשב ברגשותיה. הוא לא לוקח אותה לשיחה לשתף את מה שמטריד אותו, אלא מרחיק ועוקץ ומחכה שהיא תציף את הבעיה. גם כשהיא ניסתה לברר מה הוא רוצה, הוא כל הזמן החזיר אליה את הכדור, "מה את רוצה לעשות?". זאת טקטיקה פחדנית גברית טיפוסית (גם אני כנראה חטאתי בה בעבר). אני בטוח שרבות מהקוראות נתקלו בתופעה. הפחדן הזה שגרם לך לעזוב אותו, כי לא היה לו אומץ לעשות את זה בעצמו. זה עובד בסוף, זה יכול לקחת זמן וכאב מיותרים, אבל בסופו של דבר הקשר נגמר. אני מוכן להמר שזה כבר עבד לבן בעבר. הבעיה שעכשיו הוא בתכנית טלוויזיה, והשיט הזה לא הולך לעבוד לו מול המצלמה.