אני לא יודע אם שמתם לב, אבל אמש נרשמה היסטוריה קטנה ב"חתונה ממבט ראשון". לראשונה בתולדות התכנית, פרק שלם של ירחי דבש עבר בלי ריב קשה, בלי רגעי קרינג' בלתי ניתנים לצפייה. שלושה ירחי דבש, ואפילו אחד מהם לא גרם לתחושה מבשרת הרעות שהכרנו מירחי דבש שונים לאורך העונות: "או שיט, איך השניים האלה הולכים עכשיו לשרוד 42 יום". התמורה ההיסטורית לא קרתה בגלל אופיים הנוח של שלושת הזוגות (לכולם ברוך השם יש מטענים נפיצים לפרק), אלא בגלל שירחי הדבש, ואני מצטער להרוס את החגיגה, לא היו באמת ירחי דבש.
מעיין ועומרי הספיקו כנראה לברוח לסיישל לפני שהשמיים נסגרו, אבל ברוח הקורונה, שאר הזוגות נאלצו להסתפק בחופשה בארץ. לירח הדבש בתכנית יש קסם מיוחד. את פוגשת את החתן מתחת לחופה, חוגגים נהנים, לא מספיקים לחשוב בכלל וכבר את נוחתת בעיר זרה עם בנאדם שאת לא מכירה. הוא זורק איזו הערה, את רואה או מרגישה ממנו משהו שגורם לרתיעה ופתאום את הכי לבד בעולם. כלואה בסיטואציה וכלואה בתוך עצמך. מ-"אוי, זה היה קצת מעצבן" ל-"אני תקועה בסוף העולם עם הבנאדם הכי גרוע בעולם" בחמש שניות. חופשה בירושלים לעומת זאת, מתפקדת כמו מנוחה נעימה אחרי החתונה. אם אתה נמצא במרחק מונית מהבית, החוויה הרגשית הרבה יותר בטוחה ומדודה. צעד צעד, לא צריך להיבהל, גם אם יש סיבות ברורות לבהלה.
אם מנור ובן היו בירח דבש אמיתי, אם הם היו תקועים עכשיו באיזה שטוקהולם או משהו, נראה לי שהיינו מקבלים ירח דבש לפנתיאון. רשימה קצרה של המוקשים הזוגיים שפוזרו לאורך הפרק: על הבוקר הוא העיר על האימפולסיביות שלה כשערבבה את הקפה עם מזלג; היא לא מפסיקה לקרוא לו בעלי ובעלול למרות שהוא לא משתתף בבדיחה; היא לא מפסיקה לדבר על סקס למרות שניכר שזה לא נעים לו; היא הפכה את צחצוח השיניים למסע הצקה מתמשך כשהוא שכב במיטה, מה שגרם לו לאבחן (שוב) את בעיות ההתנהגות שלה. הוא ממשיך להגיד שהוא רק לומד אותה וזאת התנהגות מקסימה, אבל מבחוץ נראה שהאנרגיה והאישיות שלה לא באים לו בטוב.
ככל שמכירים את מנור, ברור למה התאימו לה בחור שקט ורגוע. היא לא משאירה מקום לעוד אישיות גדולה. ההתאמה בין אש לקרח יכולה לעבוד בסינרגיה, ואני כמו יעל מכיר לא מעט זוגות כאלה. אבל יש תבלין אחד שבלעדיו התבשיל הזה לא יכול לעבוד – הצד השקט חייב להיות מוקסם ובאמת ליהנות מהקרקס של הצד המוחצן. קשה לנבא את הקליק הזה בהתאמה עיוורת, אבל אחרי שהם בילו כמה ימים ביחד, אפשר כבר להרגיש שפה המרכיב הזה לא קיים. כרגע הרוב עוד נשאר בהומור וברוח טובה, אך הסדקים בדינמיקה הזוגית כבר כל כך פעורים שאפשר לשים וילון ולקרוא להם חלון. הם עדיין לא החליטו איפה לגור, לאט לאט, הם יעשו את זה רגוע. אם תשאלו אותי, זה הולך מהר מהר להיות ממש ממש לא רגוע.
אישה שקשורה בשלשלאות לאזור הנוחות שלה
ירח הדבש האמיתי היחיד שקיבלנו היה יכול להגיע לרמות קרינג' יפהפיות, אם עומרי לא היה מתעקש לשמור על מזג כל כך נוח. הייתי מתעודד מהדרך שבה טיפל במשברון הראשון, אבל לתחושתי הוא לא ממש מרגיע, אלא יותר משכך. הדרך הפשוטה והכנה שבה הוא פתר את קונפליקט "מה, בגלל שלא התעניינתי בצבים", גרמה להם להתעודד מהקשר המתחזק. לי זה הרגיש כמו דיאלוג שטוח מדי שלא מצליח להוציא החוצה את מה שבאמת מפריע למעיין. וניכר שמשהו יושב על מעיין. היא אמרה בהתחלה שיש בה שני נשים, היא ונועה פילטר, ובאיי סיישל גילינו אישה שלישית - חמורת סבר, מלנכולית, שלא נשאבת לסיטואציה אלא מביטה עליה מהצד בחשד. זה מתסכל לראות אותה מסבירה שככה היא מתנהגת בתחילת קשרים, אבל לא מראה שום כוונה להילחם בנטייה הזאת, או אפילו להתמודד איתה. על זה בדיוק באת לעבוד, אז בואי תעבדי, אל תחזרי לכיסא החוקרת המוכר והנוח.
אצל קארין ואיתמר, שהם מראש שני אנשים מאוד אסופים, ירח הדבש השאיר את שניהם עמוק באזור הנוחות. אזור הנוחות עלה בסיסמאות "עזרה עצמית" שזרקו אחד על השנייה במה שאיתמר כינה "חפירה פילוסופית", אבל הם בעצמם אפילו לא התקרבו אליו. קארין כבר בקראש קטן על איתמר, הסוויצ' הופעל והיא נמצאת עמוק במוד הפלרטטני שלה. הוא גם בעניין באופן עקרוני, גם אם הוא מתחיל להיות מוטרד מהאישיות המיוחדת שקארין חושפת טפח טפח. הוא עדיין לא יצא מאזור הנוחות שלו, עדיין מציג הצגה, מנהל את הסיטואציה. עדיין נראה שהוא עובד בלהיות ברגע, במקום להיות שם באמת.
מה שיפה בקארין, זה שהיא מדברת על יציאה מאזור הנוחות, כשהיא ממש לכודה בשלשלאות לאזור הנוחות שלה, כל כך כלואה שהיא לא יכולה אפילו לאסוף את השיער. קארין יפה שלי, כמו עם החלטות בחיים, אני מבטיח שאם תצאי מאזור הנוחות גם בענייני שיער וסטיילינג, את תלמדי על עצמך דברים מדהימים. אני אחלוק קצת חוכמת טריני וסוזנה: לא צריך לבנות את המראה סביב הסתרה של הדברים שאת לא אוהבת בעצמך, אלא הבלטה של מה שאת כן אוהבת בעצמך. אהבה עצמית היא מושכת, ובשביל להתחיל לזרוח את צריכה להפסיק להתחבא.