המונח "גילטי פלז'ר", בטח בהקשר הטלוויזיוני שלו, מתייחס לרוב למוצר באיכות ירודה. אתם יודעים, טלוויזיה שאולי לא מנסה להגיד משהו חכם במיוחד או עשויה באופן רשלני, אבל אי אפשר להסיר ממנה את העיניים. במקרה של "הלוטוס הלבן", הרשו לי להציע משמעות חדשה למושג: סדרת האנתולוגיה של HBO היא בהחלט לא מוצר נחות - היא חכמה, מעמיקה, מלוהקת נפלא, נראית נהדר ובנויה כדי למקסם הנאה מהצופים, אבל היא מעוררת רגשות אשמה מסוג אחר. במקרה שלה, אי אפשר שלא לחוש את הקרינג' העמוק שמגיע עם חלק מהדברים שיוצאים לדמויות מהפה, פשוט כי לרוב גם אנחנו אשמים באמירות ו/או התנהגויות כאלה.
גם בפתיחת העונה השנייה שלה, שמשודרת החל מאתמול ב-HOT ,yes וסלקום TV, "הלוטוס הלבן" עושה עבודה מצוינת בהצגת האמריקאי הלבן והדשן, והיא גם ממקמת את הדמויות שלה - לא סתם - בלוקיישן שבו מובלעים יחסי כוחות הכרחיים בין הלקוחות המשלמים לצוות שמשרת אותם: אתר נופש.
ההתנהגות המובנת-אך-מעצבנת של האורחים אחראית על הגילט, אבל תעלומת המוות היא הפלז'ר. ממש כמו בעונה הראשונה של הסדרה, גם הפעם אנחנו מגלים בשלב מוקדם מאוד על מקרה מוות - אבל הפעם נראה שמדובר בתעלומה מורכבת יותר, כיוון שהתגלית של גופה אחת בתוך המים של אתר הנופש האיטלקי מבית רשת "הלוטוס הלבן" מובילה לתגלית של קורבנות קודמים. מי מת? האם מדובר ברצח? ומי הרוצח.ת? את זה נותר לנו לנסות ולפענח.
הגעגועים לסידני סוויני מהעונה הראשונה קשים מנשוא, אבל לפחות קיבלנו במקומה את אוברי פלאזה ("מחלקת גנים ונוף"), שמגלמת עורכת דין חדה, עוקצנית ומרירה בשם הארפר. הארפר מגיעה לנופש יחד עם בן זוגה אית'ן (וויל שארפ) שהתעשר לאחרונה, השותף הדוש שלו מימי הקולג' קמרון (תיאו ג'יימס, "אשתו של הנוסע בזמן") ואשתו דפני (מייגן פאהי, "עושות כותרות") - שאולי ואולי לא הצביעה בבחירות הקודמות, היא פשוט לא זוכרת. פאהי המתוקה סוף סוף מלוהקת בסדרה שראויה לה, וסליחה מראש בפני אוהבי "עושות כותרות" החביבה אך בינונית.
ג'ניפר קולידג' חוזרת לגלם את טניה המפוחדת, שמגיעה לחופשה רומנטית בסיציליה עם גרג (ג'ון גרייס), מי שהפך ממחזר מתוק בעונה הקודמת לבעל מתעלל רגשית בעונה הנוכחית, וסוחבת איתה את העוזרת שלה פורשה (היילי לו ריצ'רדסון). פורשה מתחילה להתיידד עם אלבי (אדם דימרקו), צעיר שהגיע לטיול שורשים עם אביו דומיניק (מייקל אימפריולי, "הסופרנוס") וסבו ברט (פ. מארי אברהם). לסבא והאבא יש אולי טקטיקות שונות, אבל שניהם חובבי נשים, בעיקר אם הן צעירות מהם.
מלבד האורחים, ישנן צמד חברות איטלקיות בשם לוצ'יה (סימונה טבסקו) ומיה (ביאטריס גראנו), אחת מהן עובדת מין שקבעה להיפגש עם לקוח שמתגלה כאחד האורחים האמריקאים והשנייה נקלעה להרפתקה בניגוד לרצונה. מתוך צוות המלון בולטת בינתיים ולנטינה (סברינה אימפצ'יאטורה), המנהלת הקשוחה והכריזמטית שמתאבדת על העבודה שלה.
בפרק הראשון כבר למדנו להכיר את כל מה שמעצבן בכל אחת הדמויות, ואוסף התכונות הבלתי נסבלות אך כל כך אנושיות שלהם הוא בדיוק מה שמניע את התעלומה, אבל גם את ההנאה שצפויה לנו בדרך גם בלי קשר לתעלומת המוות. אפשר כבר לנחש שעומדים להתגלות לנו כמה קשרים נוספים בין האורחים, בין אם הם נרקמו עוד לפני הנופש או שיירקמו במהלכו, וישנה תחושה מובהקת שהם עומדים להיות קשרים מיניים. בעונה הראשונה התשובה לתעלומת המוות הייתה מוצלחת במיוחד וקשרה את כל העונה בסרט יפה של משמעות אלגורית עמוקה יותר על הבדלי מעמדות, והפעם עוד לא ברור מה תהיה התשובה ואיזו משמעות רחבה יותר היא תשרת. מה שבטוח - חסר להם שהם לוקחים לנו את טניה.
מעקב חשודים שבועי:
מי מת? טוב, זה לא היה כיף אם היה חשוד מיידי כבר בפרק הראשון. בשלב הזה זה יכול להיות כל אחד, אבל אם ננסה להסתמך על זהות ההרוג בעונה הראשונה כתחזית לשנייה - ישנו סיכוי גבוה שלוצ'יה או מיה יגמרו כקורבן צף במים.
ומי הרג אותו? האלימות והכעס המודחקים של גרג והצדדים האפלים של דומיניק כבר צצים, אבל אולי אלה תשובות קלות מדי. האמת היא שכל הגברים חשודים בשלב הזה, אבל לא נתנגד לטוויסט שבו לוצ'יה היא בעצם רוצחת סדרתית של לקוחות עבודת מין.