כבר חשבתי שכלום לא הולך לקרות בפרק הזה, שהתחיל ב-80 שעות של שיחות אסטרטגיה מהמשעממות שראיתי. כאילו כל צד (אלה שרוצים להדיח את לונא, ואלה שרוצים להדיח את נעמה) מנסה למשוך את החבל לכיוון שלו - אבל כלום לא זז. בואו תדיחו אותי ונגמור עם זה.
מה שהזיז בסוף משהו במפה הפוליטית של האי היא משימת הדו קרב הצפויה להחריד מהפרק הקודם, בה ג'ובאני זכה בשרשרת חסינות ואסף זכה בזבביר לפנים בדמות פתק במועצה. עם החסינות של שקד וצמיד הווטו על ליהיא - לא היתה לנעמה שום ברירה מלבד לרקום את הדחתו של אסף כדי להציל את עורה.
וואו, כשהפתקים עם שמה של נעמה במועצת השבט המפתיעה החלו לזרום בזה אחר זה - כמעט שברתי את המסך. מה הם נורמליים שם בהפקה? מה שווה הישרדות בלעדיה?! נעמה קסרי של עונה 1 היא לא נעמה קסרי של עונת ה-VIP, ולא, לא במובן הזה שמרוב חומצות היא לובשת פרצוף של מישהי אחרת. בעשור שעבר היא הפכה מליהיא לנעמה, התעלתה על מורה ורבה מהעונה הראשונה, דן מנו, והפכה לאסטרטגית מספר אחת על האי. רק נסו לדמיין את עונה 2 בלי אריק אלפר הנאלח, את עונת ה-VIP הקודמת בלי איתי שגב, או את משחקי הכס בלי טיריון - ותכשלו. כל אי צריך נבל.
אבל בסוף היא ניצלה. או יותר נכון, בסוף נעמה הצילה את עצמה. היא בנתה קייס לא רע על אסף אשתר כמי שחמידותו מתעתעת, (למרות שבינינו, אין אותו במשחק ברמות) ובכך סימנה לבני בריתה הלא מסונכרנים להדיח אותו במועצת השבט המפתיעה. לג'ובאני זה עובר מעל הראש, כך נראה, כשהוא מסיט את הדיון בחזרה לשקד, אבל ברגע האמת - ג'ובאני, שמחה העקשנית, אירה ונעמה, פלוס הפתק שהיה בכד מבעוד מועד, מצליחים להעלות את פאדרה על רפסודה עד לוילת המושבעים.
איזה מזל שנעמה נשארה. ואיזה מזל שהיא לא הפקירה את האי לשמחה (לאיד) גואטה המורידה, או למני (ממטרה) נפתלי, איש הגשם של טאנאו - אם מספרים היו דיבלים. בחיי, יש משימות בהן אב הבית פשוט משתלט על מני. מדובר בגאון בתחום הברגים והפלס (כולם ראו איך במשימת ה-וטו הוא חיבר את הקורות לכדי סולם כאילו זה דוקים?) אבל בכל הנוגע לבריתות, מהלכים או דיסקרטיות מינימלית - הוא לא הקוקוס הכי מרווה בפיליפינים, נגיד את זה כך.