צר לי צ'רלי, שהיית כל כך חמוד ועדיין סיימת את דרכך בשלב כל כך מוקדם בתחרות. המתמודד צ'רלי טוביאנה נפל במכשול דרך הבנג'י אחרי שפספס את המזרן בסנטימטר, ככה שסביר להניח שלא נמצא אותו איתנו בשלב הבא. מזמן לא נראה בנינג'ה מתמודד כל כך צ'ארמר, ועוד מיישוב עם שם כל כך חמוד כמו עזוז. צ'רלי הוא בדיוק הבחור שהייתי רוצה להביא הביתה: הוא עוזר לנהל את הצימר של ההורים והוא התחיל לעשות ספורט כי אין משהו טוב יותר לעשות ביישוב שלו. בתור מי שגדלה בעצמה בעיר מרוחקת בפריפריה והספורט שהיא עשתה הסתכם בריצת 2000 בבית ספר, אני חייבת להעיד שהתיאוריה הזאת לא תמיד עובדת.
אחרי צ'רלי עלה על המסלול קונסטנטין חייט, או בשם הבמה שלו - קסטוס בעל הרספקטוס. ביום הוא רתך ובלילה הוא ראפר ואמן לחימה, כך שאפשר בהחלט להגיד שמזמן לא נראה על המסך אדם בעל כישורים כה מגוונים. כמו שקרה עם המתמודד רני לינקוב בפרק של שבת, קונסטנטין נחשד כפסול במסלול כבר במהלך הביצוע, רק שהפעם למזלו הוא הוזהר והורחק עוד במהלך המסלול ולא טרח לעבור את הקיר מבלי לדעת מה עלה גורלו.
קסטוס לא נפל על נגיעה במים, או על כל דבר אחר שהוא אסור באופן ברור על פי חוקי התחרות, אלא על התחכמות מעצבנת במכשול שלושת החישוקים כשהוא לא סובב את החישוק השני עד המגרעת. מלבד זאת, הוא סיפק ביצוע מרהיב, מדויק ומהיר על מסלול הנינג'ה, ככה שהפסילה שלו לא הייתה רק מעצבנת, היא הייתה גם כואבת מאוד.
ארז זיו שייך לז'אנר המתמודדים שאני מגדירה כ"מוזרים" - הם לא המטפסים החטובים או המכורים לחדר הכושר שאנחנו רגילים לראות על המסלול, אלא ספורטאים שמגיעים מענפים שוליים יחסית, אם הם בכלל עוסקים בספורט מקצועי. ניסיון העונה הראשונה מלמד שאיכשהו ככל שאתה מוזר יותר, ככה הסיכוי שלך להפתיע על המסלול גדול יותר – וארז אכן לא אכזב. זוכרים את מתמודד העונה הראשונה בני יפרמוב, אמן הפארקור שגר במכונית והצליח אפילו לשבור את השיא של יפתח קושניר במוקדמות? אז כזה.
ארז עובד למחייתו בבנייה של דמויות מקרטון, ואת הקריירה הזו הוא הזניק לאחר שבנה דרקון. מלווה בנעימת הפתיחה של משחקי הכס, הוא הציג בפנינו את היצירות שלו, שמושפעות מעולם הפנטזיה והפכו גם לאטרקציה לילדים. ארז אמנם מתעסק במגוון של אמנויות לחימה כמו נונצ'קו וקראטה, אבל אל אסי ורותם הוא הגיע חשוף ועם עיניים נוצצות מדמעות, ורק על הכנות והיכולת לשתף את הקהל ברגשות שלו, מגיע לו צל"ש.
המתמודד המרגש של הערב היה כמובן מאיר סמימי, כדורגלן כבד שמיעה שהגיע מלווה במתורגמן. הסיפור האופטימי של מאיר הוא של ניצחון הרוח, ועל אף המגבלה, הוא הצליח להעביר את הרגשות שלו באופן מדויק בראיון. את הדרך שלו על המסלול הוא סיים אמנם בשלב מוקדם יחסית, אבל הוא הספיק גם ללמד את כולנו שיעור חשוב באופטימיות ונחישות.
את הערב סגר לנו תבל חזן, מתמודד שמשתייך גם הוא לז'אנר של ארז - המתמודדים ה...איך נאמר, מעט חריגים בנוף. תבל הוא מדריך יוגה שעשה את השינוי מקפיטליסט מושבע לרוחניק עם תעודות, וגם הוא קיים את הכלל, סיים את המסלול בהצלחה ופגש את אסי ורותם ליד הבאזר תוך כדי שהוא עוקף את ארז ומסיים את הערב במקום הראשון.