לא פחות מ-17 מנות (!) הוגשו בשני הפרקים האחרונים של MKR. אתם קוראים מה שאני אומר לכם? 17 מנות בזמן כולל של שעתיים וחצי זמן שידור. זה לא פחות ממטורף, וזה כנראה הסימן לכך שנגמרו המשחקים, סרוויס האמת יצא לדרך והשלבים המכריעים כבר כאן. מה זה אומר? בעיקר עזיבה בלתי פוסקת של זוגות שכבר נכנסו לנו עמוק אל תוך הלב והקיבה. בקיצור, שמישהו יאסוף 10 שקלים לטובת כל אירועי הפרידה שמחכים לנו, כי זה לא הולך להיות פשוט.
כמו תמיד אצלנו, נחזור להתחלה - אל פרק "הכרטיס לחצי הגמר" כמו שחיים הגדיר אותו וגרם לארבעה זוגות חזקים להכניס את כל הרגשות שלהם לסקוויזר בנסיון ללחוץ החוצה הצלחה. זה קרה, כמעט לכולם. אבל הדרך לשם? אוי, הדרך לשם. עומר ועדן אמנם היו הזוג הראשון שמצא את עצמו עולה לשלב החצי עם ארוחת בוקר ספרדית מופלאה ושתי ורסיות מפתיעות של גפילטע פיש, אבל שוב זה היה כרוך בלא מעט רגעים לא נעימים לצפייה. לפרקים זה הרגיש כאילו אני נמצא בשיאו של סשן שיצא משליטה אצל מטפלת זוגית, וזה הורגש גם באוכל. למזלם, הם ידעו להתאפס רגע לפני קרב הראש בראש מול סוני וענת.
זה עבד להם. החצי השני של פרק "הכרטיס לחצי הגמר" היה תצוגת תכלית של השניים האלה, ואני מקווה שמישהו הקליט להם את הפרק והם צופים בו ללא הפסקה בבית. הנה לכם המציאות שלכם כמו שהיא אמורה להיראות באמת; הרמוניה, אהבה, כישרון ותוצאה נהדרת מבלי לתת לעצבים להיות אלו שמובילים. כבר כתבתי כאן בעבר שעדן ועומר הם אולי הזוג עם הכי הרבה פוטנציאל ללכת רחוק בתכנית הזאת (ובטח לפתוח מסעדה בעתיד), אבל לפני זה הם חייבים טיפול זריז אצל "פסיכולוג קולינרי" - כי ההבדל בין הסרוויס שלהם בו הגישו ארוחה ספרדית והתפוצצו אחד על השנייה לבין הסרוויס עם הגפילטע בו עבדו מושלם יחד, היה ניכר לצופה וכנראה גם לטועמים. יש לכם את זה בענק, ועם עוד קצת עבודה על הזוגיות במטבח ואתם לגמרי שם. אני בכל אופן מאחוריהם עם קסדה ונשק.
אחרי שעדן ועומר חזרו הביתה כדי להכין את המסעדה הפרטית שלהם לסבב הלחימה הבא, שלושה זוגות נותרו באולפן כדי לבדוק מי ממשיך הלאה ומי חוזר הביתה פור גוד. לבנה וחי, ויקי ואווה וסוני וענת. שלושה זוגות חזקים, מפתיעים, ובעיקר כאלו שהראו יותר מכל שאר הזוגות את ההתקדמות המדהימה שלהם מאז פתיחת העונה.
פרק ההדחה האחרון היה מרהיב ומטורף במיוחד. 3 מנות לכל זוג, 10 צלחות למנה ו-30 מנות בשלוש שעות. אלוהים ישמור. בכל פעם שאני רואה את המתמודדים מקבלים משימה מהסוג הזה אני מבין למה למרות הפצרות מקרוביי - אני לא אירשם לתכנית בישול אף פעם, ועל זה אני באמת מוריד את הכובע בפני כל הזוגות שעוד נותרו במערכה. אבל אם יש מישהי אחת ששני הפרקים האחרונים גרמו לי להעריך בטירוף, זו רק לבנה. גם את חי אני מחבב כמובן וחושב שהוא הרבה מעבר לתדמית שהוא משדר, אבל לבנה היא תופעה שרק עליה הייתי יכול לכתוב שורות על גבי שורות ופסקאות על פסקאות. איזו אישה יא מאמא.
לבנה לא הפסיקה לרגש אותי לאורך שני הפרקים האחרונים. אם זה הסיפורים על יעקב בעלה ז"ל שהעלו דמעות, אם זה הרצון הבלתי פוסק להוכיח לכולם (ובעיקר לעצמה) שהיא יכולה, וכמובן הדרך בה היא עובדת. זה היה מדהים לראות את השליטה שלה בבצק, בחישוב הזמנים, בהרגעת המצב, ובכלל לראות אותה עובדת במטבח. יהיו כאלו שיגידו שזה הכל הקילומטרז' שהיא צברה לאורך השנים - אבל אני אומר: האישה הזאת מעולם לא עבדה במטבח מקצועי ועדיין מתפקדת כמו שף עם 20 שנות נסיון. אישה שהיא הצגה. אני קצת מאוהב בה ובאוכל שלה, ומשהו בשני הפרקים האלה גורם לי להאמין בה עד הסוף. לבנה וחי יגיעו רחוק לדעתי. מגיע להם, מגיע לה, מגיע לכולנו.
מי שהשלימו את שלישיית קרב הסיום היו סוני וענת יחד עם ויקי ואווה. צמד "הדוגמניות" ממשיך להפתיע בכל פרק מחדש, וכבר מזמן כולנו לא מסתכלים על המגש אלא על מה שמוגש בו. ויקי ואווה כבר הפסיקו להיות הקוריוז של התחרות והפכו לצמד מבטיח, מפחיד, כזה שמחובר חזק לשורשים אבל לא מפחד לקפוץ קדימה גם אם זה יעלה לו בהפסד צורם. נקודה אחת הפרידה בין השתיים להדחה הכואבת, ובשנייה האחרונה הן הצליחו לעשות זאת בעזרת טארט לימון סופר מפורק, והשאירו את סוני וענת מחוץ לאולפן והתחרות.
ועכשיו? שיר פרידה כמובן, משתיים מהנשים הכי מדהימות שראינו על המסך מאז פיצול ערוץ 2. סוני וענת הן לחלוטין החלום של כל מלהק לכל תכנית ריאליטי. למזלנו, הן הגיעו ל-MKR והוכיחו כל כך הרבה דברים במהלך הדרך שהן עשו כאן. הזוגיות של השתיים היא משהו שכל צמד חברים צריך לשאוף אליו, וגם האוכל שלהן היה מרהיב לכל אורך הדרך. אני לא יודע אם בקרב ראש בראש בינן לבין ויקי ואווה הן היו אלו שמפנות את הבמה, אבל המציאות טעימה מהכל, בטח אם מדובר בקינוח, וכך הם מצאו את עצמן מחוץ לתחרות בהדחה כואבת אמנם, אבל כזו שגם העלתה חיוך אצל כולם. אני אתגעגע אליכן סוני וענת, אתגעגע ממש, בטח כשאני יודע שבסיבוב הבא מחכים לי אלכס ואלכסה - ושאלוהים יעזור לכולנו.