אחרי ההדחה שורפת הלב של אינה ואלכס בשבוע שעבר, מישהו למעלה החליט לעשות צדק באולפן "המטבח המנצח". קרב מותח בטירוף, שעד לשלב הקינוח נע סביב התיקו מורט העצבים בין עדיאל ושלומי למרטין ואבישג, הוכרע לבסוף על נקודה אחת בלבד - רגע לפני שעדיאל הפכה ללבנה בעצמה - והצדק הכריע: מרטין ואבישג עזבו את התחרות בדיוק בשלב הנכון.
מוכרחים להודות: היה מבאס לראות אותן הולכות שלשום הביתה, ובמיוחד את מרטין, שבפרק האחרון הוכיחה למה היא ואבישג הגיעו כל כך רחוק ובניגוד לכל הציפיות. זאת הייתה חוויה לראות אותה עובדת במשימת הצבעים, זה היה יוצא דופן לחזות בה מובילה לשם שינוי, וזה בעיקר היה מגרה לצלול לתוך הירוק-ירוק של הלחמניות שהגישה לצד צלעות הטלה המגרות. בסוף זה נגמר בדמעות, אבל דמעות חיוביות, ויש תחושה שמרטין הבינה משהו בתחרות הזו - משהו שרותי גרמה לה להבין.
זה היה סיבוב קטלני ולא ברור מאליו. התחרות הייתה פתוחה מהרגע שניתנה ההוראה לבחור צבע ולהרכיב סביבו שלוש מנות, וברגע שהצמד התאילנדי, דניאל ונדב, בחרו דווקא בצבע הלבן, צבע שהוא הכל חוץ מהצבעוניות שעולה לראש כחושבים על מסיבות פול מון בקופנגן וסלט פפאיה - הייתה תחושה באוויר שהם בדרך לטעות הכי קריטית שלהם בתחרות ובדרכם חזרה לפארן. דווקא לבן? אז כן, וחבל לכם על הזמן.
בסוף הם סיימו במקום הראשון, בעיקר בזכות המנה הראשונה שלהם - מרק הקוקוס והלברק הצחור ועושה החשק שהפתיע אותי כל כך. מי חשב שאוכל לבן יכול להיות כל כך מגרה? מדהים. רותי עפה על זה, הקהל באולפן התמוגג, ומהר מאוד בני הזוג הדביקים והמצחיקים הבהירו שהם לא הולכים לשום מקום. אחרי לא מעט מנות קשות לחך הישראלי הם סוף סוף ידעו לעשות את ההתאמות הנכונות, בטח עם עיקרית הבורי-באן שלהם, והפכו סופית לזוג הכי חזק בסבב. יש חשמל באוויר כשהשניים האלה מבשלים, חשמל שלקח זמן לזהות, אבל כזה שמוביל אותם בדרך הבטוחה אל הגמר.
אחרי הלבן התאילנדי, הגיע השחור הרמלאי מהמטבח של עדיאל שלומי, אחד הזוגות הכי אהובים ואמיתיים בתחרות. למרות שכל סרוויס שלהם יודע עליות, מורדות ודמעות - הם עדיין מצליחים לשמור על יציבות מרשימה, עוברים שלב אחרי שלב כמעט על הקשקש, ומוכיחים שמקומם בתחרות ראוי ושהם עשויים בדיוק מהחומרים מהם עשויים טבחים חובבים שעם קצת הכוונות יוכלו להפוך את התחביב למקצוע. כנראה שזה לא משנה באיזה מקום הם יסיימו את התחרות, וביום שאחרי הקורונה הם כבר יפתחו יופי של בר מרוקאי מלא אווירה ואוכל וטוב. יש להם את זה בענק, ואני אהיה הראשון לעמוד אצלם בתור.
הפרידה השבוע צבועה כולה בירוק, והיא מהזוג שדווקא היה אמור לבחור די בקלות בצבע האדום, אבל הבין שהגיע הזמן לצאת מהקופסה ובחר בצבע פשוט יחסית - אבל כזה שהרחיק אותו מסירי הדגים והרוטב האדום, רחוק מהקציצות והעגבניות. כאמור, זה היה הסיבוב הכי מוצלח של מרטין ואבישג, כזה שהוציא אותן מאזור הנוחות ונתן את האות למרטין להוביל את עצמה ואת בתה הצעירה אל עבר חצי הגמר. הן כמעט היו שם, אבל הצדק בחר הפעם להתערב, ולמרטין אבישג אין באמת סיכוי מול זוגות כמו עדיאל ושלומי ודניאל ונדב - והן כנראה האחרונות שיהפכו תחביב למקצוע. היה נחמד, ממש, אבל תקרת הזכוכית שלהן התמלאה אדים וכבר אי אפשר היה לנפץ אותה.
אז כבר יש לנו ארבעה זוגות בחצי הגמר, ואת השבוע סיימנו עם שלב רבע הגמר האחרון: ירדן ואושרי (אוי כמה התגעגעתי); ג'וזף ונידאל (אוי כמה אני אוהב); ודורון ושמעון (אוי, זה הזמן לעבור לדום?). סיבוב טוב, כזה שעל הנייר אמור לשלוח את "נגד וחצי" הביתה, אבל אחרי המנה הראשונה הם דווקא סיימו במקום השני אחרי נפילת הטחול של הצמד מנצרת שהעיד: "באנו להתחצף, באנו להסתכן", ועלול למצוא את עצמו בסוף בבית בגלל אובר התחכמות.
אז מה נסגר עם המנה העיקרית? האם ההשראה הקולנועית של אושרי וממונק'ה שוב תשאיר אבק לאחרים? האם הניגודיות של נידאל וג'וזף תנצח את הטיול לדרום של שמעון ודורון? שאלה טובה, ומבחינת ההפקה, הם ידעו היטב איזה סבב להכניס להשהיה של שבוע. איזה מתח מציק, בעיקר כי כל מי שיילך הביתה אחרי הסיבוב הזה ירסק לי את הלב.
כן, אם יש סבב שהיה שווה לחכות לו זה לגמרי הסבב הזה. כאילו, זה די ברור שירדן ואושרי יסיימו ראשונים והם מוכיחים פעם אחר פעם שמדובר בזוג הכי טוב בתחרות (גם יותר מאבי וליאור), אבל הכל לגמרי פתוח, ורביולי הענק שבחרו להגיש וטרם קיבלו עליו ציון עוד עלול לעלות להם ביוקר, בטח עם הברקת הפתיתים וזנב השור של שמעון ודורון. הכל פתוח, הכל שווה, ו-3 העיקריות האלה שוות קרב שיהיה שווה לחכות לו עד יום ראשון הבא.