הפעם, ברשותכם, אתחיל מהסוף. האודישן הכי בולט אמש בפרק האודישנים החמישי היה ללא ספק זה של עומרי אילוז – החייל בן ה-21 מדימונה. ברור שלכישרון הבישול שלו יש קשר ישיר לכך שנצמדתי למסך בשעות שאני בדרך כלל מזיל ריר על כרית במקום צלחת, אבל עיקר העניין, ללא ספק, הייתה בכלל אמא שלו. מכאן אני כמובן מאחל לה אריכות ימים וארגזים של רסקיו, אבל בואו, מה זה היה? איך מלשבת ולצפות בבן שלך מחויכת הגענו לאמא מתעלפת ואנשי הפקה מתרוצצים עם כוסות מים? לרגע זה הרגיש כאילו התחילה עוד עונה של "המתמחים" ואף אחד לא הודיע כלום. תראי אמא, יש לך ילד מוכשר בטירוף, והוא כנראה גם יגיע רחוק בעונה הזאת, אז אולי כדאי שתבדקי מה משודר במקביל בתאגיד ותכיני לעצמך כוס תה עלים. נראה לי עדיף.

ואיזה ידיים יש לעומרי. שוב, הוא רק בן 21, כן? ילד שהודה ואמר שהמגורים בדימונה מרחיקים אותו מהסצנה הקולינרית הלוהטת של תל אביב, ולא התבייש לספר שאת ההשראה הוא מקבל בכלל מערוץ האוכל. אייל, כצפוי, לא ממש אהב את זה, אבל תנו לו עוד ביס מפיתת שניצל הבקר שהעבירה את עומרי שלב ותראו איך גם הוא נכנס לבינג' של "סועדים מסתוריים 11". נחמד שעומרי עבר לשלב הבא, לגמרי מגיע לו. ולמרות שמנת הרביולי המטוגן שלו לא הייתה פאר הסטורי  – זה היה בדיוק אחד מאותם רגעי ריאליטי שאתה מבין שיש פה מישהו שעוד תשמע עליו. כמו עדן בן זקן או אלירז שדה – לעומרי אילוז יש את כל מה שדרוש כדי להצליח בריאליטי אליו הוא הגיע. ברור שזה תלוי רק בו. ולכן כולנו נתפלל מכאן שסטרס ולחץ דם נמוך זה לא משהו שעובר בתורשה. בהצלחה ילד, אני מאחוריך עם סיר ומערוך.

האודישן של אורנה לוסטרניק  (צילום: מתוך
אורנה. לצביה יש עוד מה ללמוד ממנה|צילום: מתוך "מאסטר שף 7", קשת

את התכנית פתחו אתמול התאומות (חלק משלישייה) לבית צ'צ'קס. האמת היא שרק אחת נושאת בתעודת הזהות את שם המשפחה הנהדר הזה, אבל אני מקווה בשביל האחות שלא (צביה) שתבקש להשאלה את התענוג הזה. אני מבין בשמות משפחה שנשמעים כמו מחלה ויראלית – תאמיני לי, זה פאן רוב הזמן. חוץ משם המשפחה אני ממליץ לצביה לעמוד קצת במטבח ליד אחותה אורנה, כי זה קצת פאדיחה ששתי אחיות מגיעות לאודישנים ורק אחת עוברת. פייר, לא נראה שצביה לקחה את זה קשה מדי, וכל הפרגון בעולם לאורנה שפתחה עם מה שהיה כנראה מנת הספיישל של הערב – שוב שניצל בקר. בפיתה, ברור שבפיתה. מהשניצל הווינאי היא עברה ישירות להודו עם קונכיות הפאני פורי המהממות שלה, ועם יופי של פרזנטציה ותשוקה עזה לאבוקדו שהזכירה את הימים היפים של אייל והעגבנייה, היא קיבלה סינר, ואני מקווה שבמקום לרקום עליו את שמה הפרטי, ההפקה תואיל בטובה לרקום עליו את שם המשפחה שלה. צ'צ'קס. איזה כיף זה, אה?

הטעימה העיוורת של חווה משולם  (צילום: מתוך
חווה משולם. בקראש על אהרוני, כמו כולנו|צילום: מתוך "מאסטר שף 7", קשת

חווה משולם מרחובות נכנסה לי ללב כבר כשסיפרה שאת הפיתות שלה היא מכינה ממתכון עתיק של אהרוני. גם אני, כמוה, סובל מחולשה קשה לשופט החדש בסגל, ומבחינתי מחווה לאהרוני כבר באודישן הראשון (פיתה ביתית עם "קציצות של שישי") היא סיבה מספיק טובה להיכנס ולפגוש את אליל שמרייך. קשה להתעלם מהעובדה שמשולם מחזיקה בית כנסת שלם בבית ורגילה לבשל לכמויות של מניין פלוס, ולכן מעניין יהיה לראות איך כשרונה בבישול המוני יעבוד כשתהיה תחת לחץ של זמן והעמדה של צלחת אחת בלבד. זה נראה טוב כשבחרה להגיש להם את הסיגר הממולא שהיא הכינה מאפס, ולא מפתיע ששלושה שופטים העבירו אותה בלי להסס. מי שהתלבטה קצת הייתה מיכל, אבל לדעתי זה היה החריף שעלה לה לראש וגרם לה להזיות. בכל מקרה - שלושה שופטים בעדך זה כאמור מספיק, וחווה יכולה להוסיף לרזומה האהרוני שלה סעיף נוסף.

האודישן של שיר אליאס  (צילום: מתוך
שיר אליאס. כבשה אותנו עוד לפני שהתחילה לבשל|צילום: מתוך "מאסטר שף 7", קשת

אחרונה, ובאמת באמת חביבה, הייתה שיר אליאס – הטבעונית בת ה-24 מחולון. רגע לפני פיתת הסביח ללא ביצה שלה, אני רוצה להתעכב באדם שהיא שיר. כמה קסם היה שם באודישן הזה. תמימות כובשת, לבביות אמיתית, וסוג של חום אנושי שאותי כבש בטירוף. מוכן לשמוע ממך פריצ'ים על טבעונות לנצח. נשבע לך. אני גם מוכן שתבשלי לי. בכיף. הסביח/עיג'ה בפיתה היה נראה כמו כל ארוחת צהריים שאני חולם עליה כשהשעון במחשב מראה שכבר 14:30, והקנלוני, למרות שלא נראה מגרה במיוחד, כנראה היה חוויה. אני גמור על מנגולד, ונראה שהשופטים גמורים עלייך. טבעונית בשלבים הסופיים? נבטים יגידו.

_OBJ

רגע לפני סיום, אני חייב להתעכב על נקודה שבולטת במיוחד בעונה הנוכחית של התכנית: שימוש בפירות ים. כמעט בכל פרק מאז התחילה העונה יש מתמודד אחד שבוחר להראות שאולי קשה עכשיו, אבל הקלמרי אחר כך, או מתמודדת שמוציאה מהארון שרימפסים ורודים וגאים. זה נהדר בעיני. ואני מקווה שפירות הים ימשיכו לככב אל תוך העונה. אנחנו כנראה עוד לא בנויים כאן לשניצל חזיר או צלע מבשר לבן בפריים טיים – אבל פירות ים הם לחלוטין משהו שכדאי שיהפוך לחלק אינטגרלי מתכניות הבישול בישראל. די, אוכל זה אוכל זה אוכל. ופירות ים הם חומר גלם מדהים וטעים שחבל להחביא מאחורי מזווה של אבקת מרק פרווה.

פחמימות 

"יש צורות שמענגות את הפה, ויש גדלים שמענגים את הפה" – אייל. בדיוק על דברים כאלה יגידו בעוד עשור "פעם זה היה מותר"

"ברגע שגיליתי שלפירות וירקות יש מזלות - שערי שמיים נפתחו" - מזל. צנוניות - הירח הבתולי מביא איתו יום נוסף שהדגש שבו הוא על התקשורת הזוגית והרגשית שלכן.

"עגבנייה, אם אני לא טועה, היא מזל תאומים" – מזל. טוב די, איך קוראים לספק שלך בטלגראס?

"אנשים מפחדים ממלח" – אייל. זה לא אנחנו, זה ליצמן

"אם הייתי ירק הייתי חציל" – חיים. הכי מדויק ששמעתי

"אחוז הלחות בחדר ירד בגלל הפיתה הזאת" – אייל. די נו, צחי איראני הגיע שוב?

TVbee בפייסבוק