הללויה! יש לנו נבחרת. אחרי 14 פרקים, 250 אלף פיתות ועוד ארבע שעות של משימה בשעה, אני שמח להכריז שהעונה סוף סוף מתחילה. אני לא יודע אם מישהו שם למעלה שומע אותי, אבל אנא מכם: קצרו קצת בפעם הבאה. רכזו את כל הפתיחה לעשרה פרקים בדיוק, שימו פחות פוקוס על מתמודדים שלא יכנסו בסוף לנבחרת למרות שהם דמויות נהדרות, ובואו נבשל! ברוך בורא האהרוני - יש לנו נבחרת - סוף סוף הלהבה נדלקת באמת.
לפני הכל, חשוב לי לציין שזה לא פשוט לכתוב על אוכל בלי לטעום אותו. אז מי מכם שילווה אותי ואת העונה הזאת קדימה, אני מבקש כבר עכשיו את סליחתכם אם אפול בהימורים (סליחה יהוידע על הטור של שבוע שעבר), או סתם אתפלץ ממנה כמו סלמון וחצילים על רוטב עגבניות כמו שהגיש אתמול יהודה. פייר? הייתי בטוח שהנה - עומד כאן עוד מתמודד שבטוח כל כך בעצמו, מסרב להקשיב לשופטים ורץ קדימה עם החציל בקיר. אבל יהודה ידע מה הוא עושה. הוא הוכיח את זה כבר כשזרק עצות לחבריו מהמרפסת בפרקים הקודמים, והפציץ אתמול בענק; פילה החציל שלו היה מושלם, לפחות למראית עין, ואת השופטים הוא לגמרי הגניב בשילוב המרכיבים שלו. חציל וסלמון? מי היה מאמין. 
כנראה שלא שי - שפינה את מקומו בנבחרת ליהודה אחרי שכבר היה בטוח שעוד כמה חודשים הוא הולך לפתוח EATWITH אצלו במרפסת. לא נורא שי, אני ממליץ לך להמשיך ולצפות בעונה הזו מהבית ולהתמקד בכישרון של יהודה - נכון, לפעמים אנשים שיותר מדי בטוחים בעצמם ועפים גבוה יכולים לגרום לך להתגרד, אבל במקרה של יהודה, כבר מהאודישן הראשון אפשר היה להבין שהוא מבין. רבאק - חצילים וסלמון?! מי היה מאמין?!
השני להיכנס אתמול לנבחרת אחרי משחק הכסאות הקצר היה אדי. הילד הבוכרי האבוד של אהרוני. האמת? קשה שלא לאהוב את אדי, מעבר לתשוקה האדירה שלו לחיים אחרי כל מה שעבר עליו עם אותה מחלה הארורה, יש לו גם תשוקה פסיכית לבישול ואפשר ממש להרגיש עליו פיזית כמה מרגש אותו לחשוב על מנה ואז להעביר אותה לצלחת. טטאקי הסלמון שלו היה מרהיב, גם בהגשה, ולפי תגובות השופטים גם בטעמו. בכלל, כל המנות שהוגשו אתמול היו מרהיבות - גם אלה שלא הצליחו להיכנס לנבחרת בסופו של דבר. סלמון הוא הרי חומר גלם מושלם למשימה בשעה - יש לך מספיק זמן לחשוב, לתכנן ולבצע, וגם האופציה לצלחת ברמה גבוהה גדלה פי כמה וכמה עם מלך הדגים, ואדי, מלך בעצמו, ידע בדיוק מה הוא עושה, ומקומו בנבחרת הוא בזכות ולא בחסד שורשיו. 
סצנה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה אתמול, למרות שהיא קשורה למתמודד שלא קיבל סינר עם שמו, הייתה לא ספק מבחן הטעימה של לירן. זה התחיל בצורה אופטימית מבחינת הצופים בבית - מניפת קרפצ'יו הסלמון שלו עם האננס ושאר הקישוטים נראתה בהתחלה כמו מנה לגיטימית לעבור לשלב הבא - אבל אז הגיעו אייל שני והברנר. אייל התפלץ, הדליק מבערים, חרך את הדג ונתן ללירן חזק בראש. תראו, אני האחרון שיתווכח עם ניסיונו, כשרונו ודמיונו של השף הכי צבעוני בארץ, אבל הייתה תחושה שהוא הגזים קצת. בטח עם כל משחק "הגבריות שהלכה לאיבוד במטבח" - מנות עדינות (ובכלל בישול עדין) זו אסכולה בפני עצמה, שקשורה ישירות ל"על טעם וריח אין להתווכח" - זו בטוח לא הייתה סיבה להיכנס ככה בלירן, ואיזה כיף שמי שטעמה אחרי זה את המנה הייתה מיכל, שאולי לא הרימה ללירן יותר מדי - אבל ידעה לייבש את אייל כמעט כמו שהוא ייבש את הסלמון. בסופו של דבר, זה לא עזר ללירן, ויחד עם דן ההמום ובעל היד הקלה על המלח שניהם נפרדו לשלום ופינו את במה לנדיה - עוברת או לא עוברת? נו מה, ברור שעוברת. 
למרות שהחזיקו אותה במתח לאורך שלושת סבבי הבנים זה היה שקוף כסלמון נא שהשופטים לא יכולים לוותר על נדיה. קודם כל - כמעט 90% מהנבחרת בנויה השנה על מתמודדים צעירים מאוד, ואם גם נדיה לא הייתה עוברת זו הייתה עילה מספיק טובה של נציגי הגיל השני לפתוח במחאה מול אולפני נווה אילן. אבל האם הבחירה להעביר את נדיה על חשבונו של עמרי הצעיר הייתה מוצדקת? סורי, עם זה קשה לי מאוד להשלים. השופטים בחרו לשלוח את עמרי חזרה לשמירות בבסיס בעיקר כי רוב ניסיונו מגיע מתכניות בישול וחשבונות אינסטגרם של שפים. לא חבל? שלושה שפים מופלאים ומיכל אנסקי אחת היו יכולים לקחת את עמרי כפרויקט ולהפוך אותו למטאור, הרי יש לו את כל מה שצריך. אני מקווה שהם לא יתחרטו בהמשך, ובכל מקרה ממליץ לעמרי להגיע שנה הבאה, או לבדוק מה קורה עם ההרשמה לבייק אוף. הבנתי שזה מתחיל ממש בקרוב.
אז זהו. יש לנו נבחרת - 14 בשלנים ובשלניות שבאמת מוכיחים שבכל עונה מחדש האיכות והכישרון גדלים ולרשתות החברתיות והפיכתה של ישראל למדינת פודיז יש השפעה ישירה על תכניות ריאליטי האוכל. האם זה טוב? בהחלט. בימים בהם ישראל הופכת למעצמה קולינרית עם זרועות בכל העולם, לתכניות כמו "מאסטר שף" יש חלק חשוב בתהליך המבורך הזה, ועכשיו כל מה שנשאר הוא לראות את התהליך הכי טבעי שצפוי לקרות עם הכניסה לשלבים המכריעים של העונה: הפיכתו של ישראל אהרוני לשופט הכי בולט ומשפיע של התכנית. הוא כבר לשם, ולגמרי בצדק.
פחמימות:
"יש לי חלום כזה להרוויח כסף מבישול" - לירן. תתחיל עם לקנות ברנר טוב
"זה נדיר שיש מנה איומה, וזה השיג את זה" - אייל לדן. הכי אאוץ' בכל שבע העונות
"הקלוריות הולכות לשופטים - לא אליי - מה אכפת לי" - דן. כנראה שלא דן, כנראה שלא
"ייבשה אותי יותר משייבשתי את הדג" - אייל על מיכל. כשמגיע מגיע
tvbee בפייסבוק