אחת השאלות הגדולות ביותר בכל הקשור ל"מאסטר שף", היא מה קורה עם האוכל של המתמודדים אחרי שהם עומדים מול ביקורת השופטים. האם החתולים של נווה אילן חוגגים? אולי אלה הצלמים שמחפשים עם מה לנגב איולי סחוג? ובכן, נראה שאם זה תלוי ברוחמה, מי שצריך לאכול את האוכל שהכינו המתמודדים זה הם עצמם, ומספיק היה לראות אותה מתענגת על הסטייק (בשמנת!) שהכינה אתמול כדי להבין למה היא פה. למה רוחמה לגמרי ראויה להיות חלק מהעונה השמינית.
אבל כדרכנו, נחזור רגע לפרק ההדחה ששודר ביום שני האחרון ובו נפרדנו מארנון, הילד של כולנו, וזה שאני מניח שבימים אלה שוכב על איזה חוף בברזיל, מטייל אחרי צבא, ושואב רעיונות לקראת האודישנים של העונה הבאה. היה כיף איתו, הוא היה חמוד להפליא, אבל בדיוק כמו שצפיתי בשבוע שעבר - לא היה לו באמת סיכוי.
בשלב האודישנים אני מודה שעוד האמנתי בו. חשבתי שהוא יגיע רחוק יותר, אבל עם תחילת שלב הנבחרת היה ברור שחסר לו נסיון, ושחסרות לו שנים של דיוק תבלינים וערבוב סירים, ועניין הגיל והתמימות פגעו בו. ארנון חשב יצירתי מדי - ולפעמים זה בא נגדו. עכשיו בואו, כשאבי לוי זכה בתואר בזמנו אני מניח שארנון בדיוק הכין שיעורי בית, כך שההדחה הזו הפכה לאחת המוצדקות של העונה (ובכלל), והיופי הוא שהוא תמיד יכול לחזור. יודעים מה? הוא עוד יחזור ובגדול. אין לי ספק. בינתיים, עדיף שייתמקד בנעלי שורש וגידול ראסטות.
עם סיום משימת אוכל הרחוב, בה כאמור נפרדנו מארנון והבנו שאלברט שיפר עמדות ושוב הבריק, חזרנו לסינרים הלבנים ולמשימה הכי מושחתת ומושלמת שאפשר לבקש: משימת הגילטי פלז'ר. אין חוקים, אין כללים, רק תועפות של שמן, חמאה, גבינה, בשר וסוכר. גן עדן לטבחים אמיתיים וגיהנום למיכל צפיר.
"בלי רגשות אשם, בלי מגבלות, ועם פתח לכל סטייה קולינרית", הגדיר זאת נכון אהרוני, וחלק מהמתמודדים הבינו שהם אשכרה קיבלו מתנה. כמה סטיות אפשר להגשים עם מזווה כמו זה שעומד לרשותם? בואו נגיד שבדיוק על המשימה הזו הומצא המושג "פוד פורן".
הייתי בטוח שהם ישתוללו, שנראה פה פרוסות גבינה נוזלות מהתקרה, סוכר מבעבע על מחבתות והמון שוקולד. אז חשבתי. רוב המתמודדים לא הרשו לעצמם לפרוץ את הגבולות של עצמם, וידעתי שהיחיד עליו אפשר לסמוך במשימה הזו הוא נמרוד. אדם של בשר ותאווה, אדם גבוה שהעמיד מגדל המבורגרים, רטבים וגבינות כמעט בגובה של ארנון. זו שחיתות חברים, זו ההגדרה המדויקת לגילטי פלז'ר: מנה שאתה מתקשה להחזיק בשתי ידיים ואין סיכוי שלא תסיים אותה עם חבילת קלינקס ריקה. בדיוק בשביל משימות כאלה נמרוד הגיע לתכנית, והיא באה לו בדיוק בזמן, אחרי הנפילה המפתיעה שלו בשני הפרקים הקודמים.
יחד עם נמרוד, מי שעוד הבינו שהקלוריות הפעם נשארות בעליות לירושלים היו פארח (אמאל'ה איזה פאי!) שעשתה קסמים עם שוקולד ונגיעות קסומות של מחלב; קוסטה, שהבריק עם ארנצ'יני הפתעות וחשף בווידוי מרגש את המלחמה הבלתי נגמרת שלו במשקל; וכמובן רוחמה, שאין לי ספק שגדלה תחת מטבח כשר ושני כיורים, אבל סוף-סוף יצאה מהקופסה, השאירה את תימן מאחור, והתקרבה לשנות ה-80 בפריז עם מנת הסטייק הפשוטה אבל ההו כה מושחתת שלה.
אם בפרק הקודם התלבטתי האם באמת הגיע לה לעלות למרפסת, הפעם הבנתי למה כן; תראו, להבין את המשימה זה חלק לא פחות חשוב מהבישול עצמו והטעם הסופי' ורוחמה, במשימה הזו לפחות, הבינה בדיוק מה נדרש ממנה ועשתה זאת בצורה מדויקת. יופי מאדאם. עשית לי חשק לסטייק ב-9 בבוקר. מעריך את זה מאוד.
אם נשארו לכם מפיות אחרי כל הטירוף הזה, אז זה בדיוק הזמן להתמקד בשני המצטיינים של המשימה, השניים שבשלב הזה כבר מרחפים מעל כולם ומסמנים את דרכם לגמר בלי יותר מדי איומים. אני מדבר כמובן על אלברט וג'אנה. שני טבחים עם רקע קולינרי די דומה, כאלו שגדלו על רזי המטבח ממנו מגיע אהרוני, אבל יודעים לשמור על המסורת תוך כדי שדרוג בדיוק בזמן הנכון.
ראשונה הייתה זו ג'אנה, שאתגרה את עצמה ובחרה בקינוח שאהרוני סיפר שהוא עצמו היה מכין אם היה מתחרה במשימה - המון בלאן. קרקס שלם של ערמונים וקצפת, שבגרסה שלה גם זכה לג'לי וויסקי מטמטם שהטריף את השופטים. המבחן האמיתי שלה היה אמנם אהרוני, אבל די היה בלראות את הפנים של כל השאר השופטים כדי להבין שאופס, שי דיד איט אגיין, ונכון לעכשיו ג'אנה היא זו שמוכיחה שאת סינר הזהב שקיבלה באודישנים היה מגיע לקבל והיא פשוט לא מפסיקה להפתיע ולהבריק. איזו מתמודדת אדירה.
לפני שאעבור לאלברט, מן הראוי שאתייחס למפלה של שחר עם גביע הגלידה ורעיון פאי הרועים הבעייתי שלו, אבל ברשותכם אדלג על הכישלון שלו מהסיבה הפשוטה שאין לי ספק שמדובר במכה קלה בכנף והוא יחזור לעצמו מהר מאוד. שחר טבח אדיר, רואים ומרגישים זאת, ולכל טבח מותר ליפול מדי פעם, בדיוק כמו שקרה לאלברט במשימת מנת הדגל, ממנה הוא התאושש בצורה מופלאה.
זה התחיל ביום שני עם הצלחה מוחלטת בכל משימות אוכל הרחוב (געגועי לשיפודי הפילה העטופים), והמשיך אתמול עם המנה שהמציא לכבודה של אשתו. סוג של רביולי מזן חדש, "רבילוי הפוך", עם תפוחי אדמה, פטריות וכבש כמובן. מבחינת המרכיבים הוא קלע בול למשימה - פלז'ר אמיתי. מבחינת הביצוע, הוא שמר על רמת דיוק מדהימה, הוציא מנה שהייתי משלם עליה יותר מ-80 שקלים בלי למצמץ בכל מסעדת עילית, ובעיקר שמר על צניעות וענווה. "אני מבחינתי סיימתי. עשיתי את שלי, אם סיימתי עם המנה הזאת כמצטיין, כלום כבר לא משנה", אמר בהתרגשות כשעלה למרפסת, ואני אומר: אלברט, חכה רגע, אתה בדרך לקחת את העונה הזאת בהליכה, רק תבדוק מה ג'אנה מתכננת להמשך, כי התחרות הזאת היא לגמרי שלך או שלה.