3 פרקים, 9 מתמודדים שעברו לשלב מחנה האימונים, וכמות בלתי נתפסת של ברזילאים. זה פחות או יותר סיכום השבוע שעבר על העונה החדשה של מאסטר שף. רגע לפני המעבר לסגירת הנבחרת, קיבלנו סדרה של אודישנים שמוכיחה שקיבוץ הגלויות הישראלי, על כל הרטבים האדומים שלו, הקבבים והסופריטו - מתנקז למילה אחת שתקבע האם אתה ראוי להחזיק בתואר מאסטר שף או לא - קראנץ'. כן חברים: כנראה שאיטס אול אבאוט דה קראנץ'.
זה התחיל ביום ראשון עם משה קרבליו, איש ההייטק ממושב שתולים שהציג את אחד האודישנים הכי טובים שנראו העונה. הוא פתח עם מחווה למרק הדגים של אייל שני וצירף לו פרנה מופלאה שנמסה לשופטים בפה. הארבעה, כמובן, לא התבלבלו וביקשו לראות אותו. המרק של משה, עם הפרנה הזו ליד, היה אחת המנות הכי יפות שראינו בתכנית, ואחרי הקראנץ' של הפרנה, הוא המשיך להוכיח את כישורי האפייה שלו עם המאפה הטורקי המרהיב ללא לישה. הקראנץ' שוב התנגן בסטריאו, השופטים הוקסמו מכלל היכולות שלו, ומשה הפך בקלות לכוכב הגדול של השבוע עם סיכוי גבוה מאוד לתפוס מקום בנבחרת.
מהקראנצ' של משה, עברנו לרעשי הפיצוח של שנהב כהן. היא בת 26, נראית בת 20, ומבשלת כמו מאמא בת 50. היא כבשה אותי, שנהב, אני חייב להודות, בטח עם הבורקס שהגישה כמנת פתיחה והתפצח כל הדרך אל תבשיל זנב העגל והחומוסים שהגישה בהמשך והרגיש קצת כמו צעד אחורה אחרי שני הצעדים קדימה שעשתה עם הבורקס. הייתה שם בעיית תבלינים, היה שם יותר מדי שמן, ומיכל כבר אמרה לה "לחזור בעונה הבאה", אבל אז היה זה אייל שהתעורר ונלחם עליה . "אנחנו נעזור לך להוציא את הילדות לבגרות", אמר לשנהב שעברה בסופו של דבר לשלב הבא בעיקר בזכות קראנץ' הבורקס. הסיכויים שלה לעשות נבחרת? בינוניים מינוס.
לילה ירד, יום עלה, סינר נוסף נכנס לכביסה, ורעשי הפיצוח שוב נשמעו בעוצמה - הפעם מכיוונו של נתנאל אלקובי, מתמודד חובש כיפה, אחד הבודדים העונה, שבעזרת הפטיש המוגזם שלו לאיטליה פתח עם מנת ספוליאטלה מדהימה - אולי המאפה הכי קראנצ'י שזוג אוזניים בריאות יכול לבקש. שכבות דקות של בצק, אחת על גבי השנייה, יצרו מנה שאנחנו רגילים לראות בעיקר בחשבונות אינסטגרם של מסעדות איטלקיות. זו הייתה מנה שהיא אם כל תורת ההתפצחות, והשופטים השתגעו עליה. בשלב הבא, נתנאל החליט ללכת לאזורים "הרכים" יותר של איטליה עם ניוקי אפויים, מנה שאני מודה שלא הכרתי ועשתה לי חשק משוגע - וכנראה שבצדק, כי כל השופטים החליטו להעביר אותו. יהיה מאוד מסקרן לראות את נתנאל יוצא מגבולות איטליה בשלבים הבאים, ומשום מה יש לי תחושה שהוא יגיע רחוק.
הלאה. עוברים לחיפה, ועוצרים לכנאפה אצל חנן מטרי - חד משמעית המתמודד שאני לוקח איתי קדימה מהשבוע האחרון. במקרה של חנן, לפחות בכל הקשור לתורת הקראנץ' - קרה בדיוק ההפך. הוא פתח עם מנת כנאפה מופרעת, כזו שבאמת בא לך לשבור את המסך ולחסל אותה בלי כיבודים. הבעיה? שערות הקדאיף שמרו על דממה מוחלטת כשבאו במגע עם השיניים של אייל. "איפה הקראנץ'?", שאל אהרוני והתלבט, אבל מהר מאוד הבין שכנראה לא כל מה שטעים גם מתפצח. קדימה חנן, מה עכשיו?
כתף כבש מלאה בעלי גפן ממולאים כמובן. הזיה? לא אם גדלתם קרוב למטבח הערבי שחוגג עם המנה הזו בכל אירוע חשוב. אולי זה הסיפור של אמא שלו שמנעה ממנו גישה למטבח, אולי זו אותה האמא שלא החמיאה לו מעולם ובסוף האודישן טעמה והתענגה, לא ברור, מה שבטוח הוא שחנן הפגין יכולות בישול נהדרות, ובעיקר רגעים אנושיים שגרמו לי להתאהב בפרסונה קצת יותר מהאוכל שיצא תחת ידיו. יחד עם משה שכיכב בתחילת השבוע, חנן הפך להיות המתמודד המועדף עלי בשלבים הבאים, ואני מרשה לעצמי להמר שאחד משניהם יתפוס מקום בשלישיית הגמר.
אה, כן, ואי אפשר כמובן בלי מילה אחת על ברזיל. אין לי מושג מתי זה קרה, ובתור ארגנטינאי מדובר בתופעה קצת מדאיגה, אבל אם לא שמתם לב, בין 3 ל-4 מתמודדים ילידי ברזיל מחכים לנו בשלב הבא. איך קרה פתאום שהמטבח הברזילאי - אחד המטבחים הכי פחות מוכרים בארץ - הפך לכוכב העונה הנוכחית? אין לי תשובה, אבל מדובר בתופעה מסקרנת. אחרי יותר מדי רטבים אדומים (כן, שוב הם) ועשרות מנות שכולנו מכירים יותר מדי טוב גם בלי לטעום אותן - העונה, לפחות אחת לפרק, מגיע מתמודד שמצליח להפתיע את השופטים עם טעמים שהם כמעט ולא טעמו בעבר.
זו הייתה חוויה לראות את מיכל ואייל נחשפים לטעמים שכמעט ולא הכירו, לראות אותם מנתחים את הסערה הדרום אמריקאית שהשתלטה להם על הפה. לבחור במנות אקזוטיות ובטעמים לא מוכרים זה חתיכת הימור, אבל אם לקחת את ההימור הזה והוספת לו קראנץ' - הדרך שלך להפוך למאסטר שף הבא של ישראל, כנראה, תהיה קלה הרבה יותר.