לט איט ביף

אני לא יודע כמה אנשים מודעים לעובדה שהשם העברי של מחלת הצליאק הידועה לשמצה הוא "כרסת". כן כן, כרסת מלשון כרס. לא כזו של שוקולד או ערימות של קרם ברולה, אלא בטן נפוחה ממנת יתר של גלוטן, מרכיב שכידוע עשה מהפיתה בית, התיישב בה, וברגע שהחל תהליך הפינוי שלו, קיבלנו פיתות ללא גלוטן שעדיף שהיו נשארות בגדר רעיון בלבד. אני מתעכב על כל עניין הכרסת הזו כי אחרי ארבעה פרקי פיתות של "מאסטר שף" עם עשרות מבחני כניסה ומעט מדי טחינה, נראה לי שכדאי שכולנו נלך להיבדק. אני בכל אופן פיתחתי כרס קטנה שלא הייתה שם כשערוץ 2 עוד היה קיים. למי שולחים חשבונית על הסיפור הזה?

פרק האודישנים השלישי, אתם חייבים להודות, התחיל כמו הזיה. כמו מפלצת ריאליטי פסיכית, שהתנקזה למתמודדת אחת בשם ליה גיל. אותה ליה שהקפיצה קוקוסים עם דן מנו בעונה הראשונה של "הישרדות" ומאחורי סירים ומחבתות נראית בדיוק כמו אינה קראבצקי, זוכת העונה הראשונה של מאסטר. התבלבלתי. אחרי שהבנתי שאינה לא הגיעה לעוד סיבוב ניצחון, התמסרתי בדיוק כמו השופטים לפתיתת (כך במקור) הדג עמוסת התבלינים של ליה המקורית. כשנכנסה לפגוש את השופטים חזרה ליה לילדותה בברוסיה, הורידה שוט של דם כחול והרכיבה את אחת הצלחות הכי יפות שראינו בתכנית הזאת. באמת, צלחת הפולנטה והפטריות המוחמצות נראתה בדיוק כמו תמונה בלובי של מלון הונגרי עתיק.

על הצ'ארטר חזרה מסנט פטרסבורג לנבחרת התיישב ליד ליה שלומי חזות. מי שהעדיף לא לשלוח לתא המטען את המכשיר להכנת פיתות המסורתי שלו. 10 נקודות על הפרגון לבית אמא שלומי. קצת חריימה בפרנה (שהרגישה כמו איזו סופגנייה אצילית), הרבה מוח שטוגן בשמן מרוקאי אמיתי ומטבוחה, והופ, גם אתה יכול להוציא מאהרוני משפט כמו "זאת אחת ממנות המוח הכי טובות שאכלתי בחיים שלי".  ברוכים הבאים לנבחרת, תעשו מקום במושב כי עוד רגע מתיישבת לידכם חתיכת אישיות.

בואו נשים רגע אוכל בצד ונתמקד בנדיה. עורכת הדין בת ה-54 מפסגת זאב בהווה ומדבוריה במקור. נשבע לכם שיכולתי להקשיב לה שעות. לפעמים כל סיפורי המתמודדים יכולים להפוך לדבר מאוס, אבל במקרה של נדיה זה הרגיש כמו מישהי שבאמת חיה את זה כשהיא אומרת "שלום עכשיו". את פריטטת הכרובית שלה אני מתכוון לאמץ כמובן אצלי בבית, ואת מנת הריזוטו פריקי עם היונים והשלווים שלה אפשר להתחיל להקליד לספר המתכונים של העונה. איזו אישה, איזה אוכל, באיזה עוד ריאליטי הייתם פוגשים מישהי כמוה? ברוכה הבאה לנבחרת, הרווח במקרה הזה הוא לגמרי שלנו.

סיון מבת ים הייתה מבחינתי אחד האודישנים הכי טובים בהיסטוריה הלא קצרה של התכנית הזאת. מישהי שזיקוק הבישול נדלק אצלה מאוחר, אבל הלהבה כנראה הייתה שם תמיד. היה באודישן הזה הכל. פיתה עם אנטריקוט וצ'יפס ברמת עסיסיות שמצליחה לחדור גם את המסך, ובעיקר ביף וולניגטון אחד שממנו מצלמים תמונות לשאטרסטוק. מה זה היה? שמיכת בצק העלים המדויקת, הצבע של הבשר, התגובה של השופטים והדמעות של האבא. היה כאן באמת הכל ובגדול.

את פרק "העסקית" של אתמול סגרנו עם שלושה: ויקטוריה המופלאה, שהגיעה לתכנית אחרי שעצרה לקנות פיתות במזנון של אייל שני, ענבל המדברית המהפנטת, ואדי - שושנת בוכרה והילד הלא מוצהר של ישראל אהרוני. אל האודישן של אדי אני מודה שהגעתי קצת מסוחרר אחרי 44 שוטים של וודקה שויקטוריה שתתה במהלך האודישן שלה. אחד עם השופטים, אחד עם הצלם, אחד עם החציל, והיידה - אחרי זה חיים מתפלא לאן נעלם חצי בקבוק. עם כריזמה מדהימה שחיפתה על הסחרור הקל שבו בישלה היא הוציאה תחת ידיה פיתת מחווה נהדרת לאייל, וקבב דגים לבנים שכנראה בושל בארגז של אבסולוט. איך שלא יהיה - את אייל היא כבשה, את האחרים היא מיסטלה, וכשאתה כל כך שתוי וטוב לך, מה אכפת לך לחלק סינרים?

כרוח מדבר שקטה, אחרי המשתה של ויקטוריה, נכנסה לה ענבל מקיבוץ אליפז (152 תושבים על פי ויקיפדיה). שקטה? אולי רק החזות החיצונית שלה משדרת שקט, כי מישהי שמעמידה פיתה סינייה כזאתי חייבת לחיות עם מדורה פנימית 24/7. וואו, הנה סוף סוף מישהי ששברה את שגרת ה"פיתות סטנדרט" ולכלכה עם כרוב וסומק את זקן האהוד ברק החדש של חיים. ענבל המשיכה לשבור מוסכמות כשהגישה מנה עיקרית שהיא קינוח, ואם מבחינתה כל מה שאדם צריך הוא "לחם, מים ושמיים", אז כל מה שהעונה הזאת צריכה זה "ענבל, מדבר ומינימום חצי גמר".

מי זה שם? "פיתה של העדה" אמרת? איזו עדה? של אהרוני? אה, זה אתה אדי. מה קורה? סליחה, אני עדיין עם האנגאובר מויקטוריה. הפיתה העדתית של אדי כללה קציצות שנראו מפתות לגמרי וקצת טחינה מקומית כדי שאהרוני לא ירגיש יותר מדי בבית. אחריה הוא העמיד (או הביא מהבית, מה זה משנה) סיר של מה שהוא קרה לו "אושי-טוקי", ואייל כנראה היה קורא לזה "עלי גפן ממולאים בני יומם שישנים רגל-ראש עם בצלים ממולאים לא פחות". מנה הצגה, מנה לנבחרת. עם נוזל שעורר תהיות, ובוכרי אחד עם צמה שהרגיש כמו זיקוק ביום העצמאות. בקיצור, תוסיף עוד כיסא לשולחן בפסח אדי, נראה לי אהרוני בונה עלייך.

פחמימות:

"הסליקורניה זה שויצריות" - מיכל. גם להגיד את זה יו נואו

"באתי עם אוכל לאחותו של בעלי - לא דיברה איתי חמש שנים" - ליה. יש דברים שפשוט לא עושים כפרוש

"הרגשתי שאני אוכל סוס מת" - אייל על המנה של רלית. כנראה שלא הכל עובד בפיתה, אה?

"אני יזם בתחום הקנאביס הרפואי", אייל מישורי - "עברת", אהרוני. חולים עלייך ישראל!

"כל מי שראה אותך בטלוויזיה לא ישכח אותך לעולם" - אייל לנדיה. זה בערוץ 12 נכון?

"תראה איך וודקה מחברת בין אנשים" - ויקטוריה. פחות עובד בוודקה טראמפ, סורי