זה שיר פרידה, אז בואו רק אמרו שלום. אבל רגע, מכמה אנשים אנחנו נפרדים בעצם? ובאיזה שלב אנחנו? ואיפה אלברט לעזאזל? הוא לא היה אמור לחזור מתישהו? ורוחמה? מה איתה? חזרה לבלגיה או כבר קבעה פן לקראת הגמר הגדול? מי הלך? מי נשאר? אני מבולבל יותר משהייתי אם הייתי מקבל את המתכון לקינוח בריאת העולם המטורלל. נשימה עמוקה. זה עוד רגע נגמר.
ארבעה חודשים עברו מאז יצאה לדרך העונה השמינית של מאסטר שף, והעניינים בהחלט מתחילים להתחמם. כמה חם? מספיק כדי להעביר לחצי הגמר רביעייה נהדרת שכמעט שווה לחלוטין מבחינת הסיכויים שלה לקחת את העונה הזאת. אני לא זוכר עונה כל כך לא צפויה מבחינת ההדחות שלה - ובטח לא עונה בה כל מי שנשאר ראוי לקטוף את התואר. המתח, לפחות אצלנו הצופים, סוף סוף עלה על הגז.
שלושה פרקים היו לנו השבוע, שלושה פרקים בהם היו אמורים להיות מודחים שלושה מתמודדים, אבל בסוף השופטים לא הצליחו להיפרד מליאור - ולגמרי בצדק. אתה הייתם רוצים לראות את ליאור חוזרת הביתה? אני מניח שלא, בדיוק כמוני. בכל זאת מדובר פה במתמודדת הכי מפתיעה שהגיעה לשלב הזה, ואם הייתי צריך להמר בתחילת העונה שליאור תגיע לחצי הגמר אחרי לא מעט תצוגות תכלית והתגברות על ערימות של קשיים שמשכו אותה למטה -nכנראה שהייתי מפסיד את התחתונים. אז רמה שווה יש לנו, אבל מבחינת הפתעה - ליאור היא ללא ספק המתמודדת הכי מפתיעה שהגיעה עד הלום.
בתחילת השבוע, כזכור, נפרדנו מיותם. מי שהבין בעצמו שהוא הגיע לשיא שלו והודח בדיוק בזמן. היה יכול להיות משעשע לראות אותו מתמודד עם הקינוח הגלקטי ששלח אתמול את פרח הביתה, אבל מצד שני, כשמתמודד כל כך שלם עם הדרך שלו, ומבין בעצמו שהסוס שלו נגמר, מי אנחנו שנחשוב אחרת? יותם היה אחד המתמודדים הכי כנים בתולדות הפורמט, לא התפזר, לא חרטט, היה מודע היטב ליכולות שלו, וגם לכך שהוא לא מתכוון לפתוח מסעדה או להעביר סדנאות לגריסי פנינה. הוא הגיע בשביל החוויה ונשאר הרבה אחריה.
וכך, עם הדחתו של יותם, נשות העונה המשיכו לתת בראש והשאירו את שחר כמתמודד יחיד מול 4 נשים חזקות, מוכשרות ואהובות. כל אחת עם צבע שונה, עם מנעד קולינרי שנע בין פריז לביירות, בין רווקות לאמהות - לבין שחר. אגב אהובות, משימת "הבישול לאהוב", בה ליאור הייתה אמורה להיות מודחת, הוכיחה שאכן המתמודדים שהגיעו לשלב הזה שווים כמעט כולם ברמתם, וההתלבטות הקשה של השופטים הייתה כנה ואמיתית. בכלל, בכל פרק שעובר זה נעים לגלות שמדובר באחת העונות הכי אותנטיות שהיו לנו, כשהאוכל מקבל את הפוקוס הראוי לו, השופטים מבינים את מקומם בפאזל, והכל זורם במן סינרגיה מושלמת כזאת שליאור באמת לא יכולה הייתה לעזוב.
אז היא נשארה. ההתרגשות הייתה אמיתית, והשאלה האמיתית הייתה "אז מה עכשיו?". אם לא הצלחתם להדיח את ליאור במשימת האהוב והטוויסט הקשוח שהגיע במהלכה, איך תצליחו להדיח מישהו בפרק הבא? מזל שלא היינו צריכים לחכות עד שבוע כדי לגלות שזה אפשרי, וקיבלנו את "פרק הקרוקומבוש" התורן - הפעם עם קינוח שנראה כמו מיצג לגו חללי מטורלל שלא ברור בכלל איך ניגשים לאכול אותו - אז לך תבין איך מכינים אותו.
4 שעות ו-12 משימות שונות היו בדרך להרכבת הצלחת המעופפת הזאת של סאני דרעי שעדיין לא הבנתי האם יש צורך לאכול מנה עיקרית לפניה - אבל משימה כמו זו היא משימת חובה בכל עונה, והעיקרון החשוב בה הוא להיצמד לפרטים הקטנים במתכון הגדול. עוד יכולת שכל טבח חייב, אבל לא כל טבח יכול לבצע. טבחים אוהבים יד חופשית ויצירתיות, טבחים, אני מניח, פחות אוהבים קונדיטוריה וחישוב גרמים, ולכן משימה כמו זו היא בהחלט מבחן לכל מי שרוצה להיות מאסטר שף. האם הם יעשו שימוש בידע הזה בהמשך הדרך? כרגע זה לא משנה. יש משימה מטורפת - וצריך להצליח בה.
אני מודה שאני באופן אישי, אם הייתי צריך לעמוד מול משימה כזאת, הייתי מניח את המתכון על העמדה, מחבק את אהרוני ואייל - ופורש. איך מרכיבים חללית כזאת בכלל? איך עומדים 4 שעות על הרגליים ונאבקים פעם אחר פעם (ועוד פעם במקרה של ליאור) בהרכבת כיפת הכסף ההו כה מיותרת הזאת? אין לי מושג. אני רק חושב על זה ורמות הסטרס שלי שורקות כמו סיר לחץ. בערך כמו מה שקרה לפרח, שלראשונה בתחרות החליפה את החיוך בזיעה, וכבר באמצע הדרך היה ברור שהיא זו שתודח היום. כאב לב, כאב לב, כאב לב.
ומהצד השני של נהר הסטרס, ממש על הגדה, עמדה לה עם חכה גל ולא הפסיקה לחייך. אני לא יודע אם היא הייתה תחת השפעה של חומרים משמחים ומרגיעים, אבל גל התמודדה עם המשימה הזאת בצורה מופלאה. היא נהנתה מכל רגע, שמרה על רוגע מעורר קנאה, וגרמה לכל שאר המתמודדים להיראות כאילו הם בשיעור כלכלת בית והיא המורה שלהם.
היא עבדה מסודר, הייתה רגועה והתבדחה (לא פספסנו את קריאת ה"אבא" לשחר) ובאופן הזוי במיוחד היא ממש עפה על המשימה. לפרקים זה היה נראה שהיא, מבחינתה, הייתה עומדת עוד 6 שעות על הרגליים, מכינה מנוע וכנפיים מבצק סוכר, ושולחת את עצמה לגמר בקלות על קינוח "מטס הכבוד" (המצאתי עכשיו, אבל נשמע טוב).
כן, אם יש מישהי אחת (למרות הרמה היחסית שווה בין כולם) שכבר היום אפשר להגיד שהיא ראויה לאירוע גמר, ובטח ראויה להיות הפייבוריטית שלי - זו ללא ספק גל. האם היא תהיה זו שתיקח את העונה? האם סגירת המעגל עם הדוד אבי לוי בדרך? אני מרשה לעצמי לחלום על זה לפעמים בלילה, אבל אז ליאור מגיעה, מעירה אותי מהפנטזיה, ומזכירה שגם היא פה. כי בסוף זה או היא או היא. גל או ליאור. אחת מהן, ככל הנראה, היא המאסטר שף הבאה של ישראל.