מחיאות כפיים סוערות. ארבעה שופטים נלהבים, 14 מתמודדים נרגשים שצועדים אל תוך אולפן שעוד רגע יעלה להבות. "שלום לכם חברי נבחרת יקרים - הנבחרת החדשה של מאסטר שף", פתחה את התכנית מיכל בעיניים נוצצות, ודקות אחרי זה חיים כיבה את הניצוץ. "משימת נבחרת ראשונה היא הזדמנות נהדרת להכיר אתכם, והפעם אנחנו בוחרים להכיר אתכם דרך המטבח שמייצג אתכם", הוא הודיע, ואני רק קיוויתי שלא מדובר במשימת עדות. "המטבח של ארץ המוצא שלכם", הוא חתם ואני כבר הוצאתי הודעה לעורכת על תליית הסינר. משימת בית? באמת? עם זה תאתגרו אותם? לא מצאתם משימה אחרת לפתוח איתה את העונה? עוד פעם קציצות ברוטב אדום?
אבל אז הכל התהפך. אחרי 45 דקות של בישולים, געגועים לסבתות וסיפורים על מתכונים של אמא, חיים עצר הכל והכריז שהמשימה הופכת למשימת זוגות עם מנה עדתית אחת שתוגש בשם שניים שלא בהכרח שייכים לאותה עדה. בום - תוך רגע הפכה הפתיחה הצפויה מדי לאחד הפרקים הכי טובים של "מאסטר שף" מאז שהתכנית הזאת באוויר. זה היה מרתק לצפות בזה אתמול - כל מה שעסיסי וטוב בתכניות ריאליטי, בפרק אחד. אגו גברי מול כבוד נשי, מזרח מול מערב, הונגריה מול ונצואלה, עצבים, פליטות פה מביכות ובסוף השלמה, סינרגיה, והמון אוכל טוב. איזו משימה מעולה.
האמת היא שלמרות שהוגש אתמול אוכל נהדר, ועוד מעט אני כמובן אגע גם בו, מבחינתי למזון שהוגש בסופו של דבר לשופטים היה חלק משני בפרק אתמול. הפיכתה של המשימה בשיא הפרק לזוגית הפכה את האולפן לארגז חול למבוגרים. כל אחד משך לכיוון שלו, וכשמולנו עומדים מתמודדים שאנחנו עוד לא מכירים לעומק, קיבלנו הזדמנות לראות מה מסתתר מעבר לקסם האודישן הראשוני וכישרון הבישול. ויקטוריה, לדוגמה, לקחה את הסיפור קצת קשה מדי, והתגובות שלה לעמיחי (המדהים) היו כל כך מוגזמות שהתחלנו לדאוג לשלומה בשלב מסוים. כמה בן אדם אחד יכול להתעצבן? אנחנו בסך הכול במשימה הראשונה לנבחרת, עונה שלמה לפנינו, לא צריך למהר עם החיכוכים. בסופו של דבר, יכולת ההכלה של עמיחי ניצחה את העצבים הרופפים של ויקטוריה, ואם לא, אז זה בטח השלושה שוטים של וודקה שעשו את העבודה.
מבין כל הזוגות הכי שמחתי כמובן על הציוות של בר (שמעון) ואדי. מעבר לעובדה ששניהם מחזיקים בשורש בוכרי, החיבור ביניהם היה טבעי וכיפי. מהשנייה הראשונה הם קפצו אל המשימה יחד, עם המון חיוכים והבנה, ולא סתם זכו בזוג המצטיין של הפרק. איזה יופי של מנה! אם בעבר התלוננתי על כך שאני יכול לכתוב מאות מילים אבל בלי לטעום את האוכל אבל זה קצת חוטא אל הוורד, אז את מנת הכיסונים (דושפרה) מבית אדי שהוגשה על צזיקי מבית בר אני טעמתי אתמול. אולי לא פיזית - אבל דמיינתי כל ביס. באמת. זו הייתה מנה להתמוגג ממנה, והחיבור הזה היה סופר טבעי - גם בין שני המתמודדים ובטח בין שתי סוגי מנות שהם החלו להכין בנפרד ונאלצו לאחד לאחת.
מתמודד נוסף שהופך לכזה שעוד ידברו עליו הוא יהודה. אתמול הוא התחבר עם בר, ואחרי שיחה קצרה בין השניים היא החליטה לוותר על הבטטה קסביה שלה לטובת קציצות הדגים שלו. בשורה התחתונה יהודה הוביל את המשימה הזאת עם כל הביטחון העצמי ששופע ממנו. בכלל, יהודה הוא בדיוק מסוג המתמודדים שאם רושפלד היה שופט אותם אז הוא היה יורה מהר מאוד את משפט ה"אתה גאון?! אני גאון!" המיתולוגי שלו. בכל עונה יש מתמודד כמו יהודה, שופע ביטחון, כזה שמשוכנע שכלום לא יכול להפיל אותו - ובסוף הוא גם די צודק. תסלח לי בר, אבל בדיוק כמו שהיא בחרה להעלים את הקסבייה שלה, גם היא קצת נעלמה אתמול. נו, לא נורא - העיקר שהיא בשלב הבא.
שני זוגות נוספים שעלו לחמם כסאות במרפסת היו גם מוזנא-נדיה ואיציק-לריסה. על מוזנא ונדיה אין יותר מדי מה להרחיב, היה די ברור שהן יעלו - אמנם הן טענו שהם מגיעות ממטבחים דומים אבל מרקע קולינרי שונה, אבל בסופו של דבר יש כאן שתי נשים עם יד בטוחה במטבח הערבי והמעולה - אחת שמייצגת את הבישול השורשי ואחת שעוד תכין בעתיד קובה מולקולורי. השילוב בין המזרח המזרחי למזרח המערבי העביר אותן לשלב הבא, ולמרות שמנת הטחול פחות סחבה בעלייה לאהרוני, הן עברו די בקלות. יחד איתם עלו גם לריסה ואיציק עם "הפיצה" המזרח אירופאית שלהם, אני מודה שהרושטי והבשר מעליו נראו כמו מנה די מרושלת, והייתי משוכנע שהם עוברים ישירות אל פרק ההדחה. לא קרה. נחמד להם.
הזוג האחרון לעלות היו סיון ויהוידע - מי שאחראים על המנה שגרמה לי להתקשר שעה לפני חצות לדוכן הפריקסה האהוב עליי בנתניה למרות שידעתי שהם סגרו ב-18:00. איזה מנה! כמה אושר נטף ממנה, איזו לחמנייה מטוגנת ומפוארת, איזה מילוי, שקדי עגל בתוך פריקסה. וואו. נכון שהדרך לשם הייתה רצופה טיפות מרק של סבתא, עליהן סיון לא הסכימה לוותר עד שאהרוני וחיים אמרו לה שבגדול היא כאן כדי לא לעוף הביתה. ברגע האחרון היא החליטה לוותר על ה"זיכרון בסירון" שלה וזרמה עם יהוידע. טוב עשתה סיון, וטוב יעשה מי שישלח לי במייל את המתכון לדבר המופלא הזה.
אז מי נשארו לנו? יוחאי ולירון - שני מתמודדים שבחיים לא חשבתי שיגיעו למשימת הדחה כבר בפרק הנבחרת הראשון. לצדם: ויקטוריה ועמיחי, שלמרות החיוכים בסיום, היה ברור שהם הרכיבו מנה בעיקר כדי לא לריב ביניהם ופחות חשבו על השילוב בין הוורניקס לממולאים. נכון שאהרוני עף על זה, אבל בסופו של דבר הוא גם העיף אותם לפרק של שבת. מי יחזור משם ומי יחזור לביתו? נשארו רק עוד יומיים לגלות. בינתיים נקווה שחיים לא ישלוף שוב קלף "משנה כיוון" ויאחד פתאום בין "מאסטר שף" ל"חתונה ממבט ראשון". לא רוצה לדמיין את ויקטוריה מתמודדת עם בופה של זוג שהרגע הכיר.
פחמימות
"הלב שלי שהיה בגרביים עלה בחזרה למקום" - יהודה. אל תגיש את המנה הזאת
"כשמבשלים סבתא זה חייב להיות עם העין" - סיון. גם את, אל תגישי, נראה לי לא כדאי
"אני לא זורמת איתך" - ויקטוריה לעמיחי. לא יפה ויקטוריה!
"אין מה לעשות, את תאלצי להתגמש יוליה" - עמיחי לויקטוריה. אוקיי ויקטוריה, פחות זורם
"אני ז'ורז'ט יותר מיוליה" - ויקטוריה. משרד הפנים כבר התבלבל
tvbee בפייסבוק