אני באמת לא יודע מי הולך לזכות בתואר המאסטר שף של העונה הזאת. אבל אם התחרות הזו תשנה כיוון ותהפוך פתאום לריאליטי פלצני של אמנות מודרנית - עמיחי כבר לקח את העונה בגדול. תראו, פלצני זה לא בהכרח רע, לפחות לא בהקשר הזה, ולכן מדובר אך ורק בהרמה מסחררת למתמודד שכבר שבועיים ברציפות מראה לנו מה זה לצאת מהקופסה. פעמיים עם קישואים, ואתמול לא רק שהוא יצא תוך 25 דקות מקופסת ההפתעות אותה קיבל, הוא גם הפך אותה לפודיום וקיבל את מדליית זוקיני הזהב.
משימה מסקרנת קיבלנו אתמול - משחק קופסאות הגורל אם תרצו. כבר בתחילת המשימה המתמודדים הוכיחו שבתחרות הזאת צריך גם קצת מזל ולא רק כישרון מפואר, והם נאלצו לבחור בין קופסאות צבעוניות כשאין להם מושג מה מחכה להן בתוכן וכמה זמן יוכלו להקדיש לזה. מלחיץ? מאוד. מי שפחות נלחצו היו אלו שקיבלו את משימת השעתיים יחד עם גושי הבשר, החיטה, ירקות השורש והשוקולד, הפיסטוקים והיין. שעתיים, לא פחות. אם אהרוני מתקתק ארוחה ל-20 איש בימי שישי בשעתיים, אז פרק זמן כזה למנה אחת עם חומרי גלם כאלו אמור להיות נצח בקטע טוב לא? לא, לא אם קוראים לך סיון.
לא ברורה ההתעקשות של סיון להיצמד לתקתוק סטייק וירקות שורש לידו. למרות המאפינס החמודים ליד. באת עם כל כך הרבה ביטחון, את עפה על עצמך (ובצדק) נון סטופ - וזה מה שאת מכינה בסוף? פייר, התאכזבתי. מי שעוד הגיע עם בטחון היה איציק, שנתן את ההרגשה שהמנה שהוא מכין לבת שלו תטיס אותו למרפסת בקלות. לא קרה. גם יהודה התחיל מהוסס, הרים הילוך בעזרת אדי, היה בטוח שהוא בחצי הדרך בפנים עם הטורטליני וגם הוא קיבל ברקס. אמנם לא כזה שעצר אותו מלעבור אל השלב הבא, אבל הוא עזר לנו לגלות שלפעמים שעתיים של בישול, כשהכל קל ונינוח, זה הרבה יותר קשה מלתקתק מנה ב-25 דקות.
מי שכן עמדו במשימת השעתיים בהצלחה היו ויקטוריה, שסוף סוף קיבלנו את הגרסה שלה שלא צריכה שוט וודקה כדי לפזר חיוכים, ואת נדיה - שלמרות שהחליטה להמיס שוקולד בתוך אגס ולהגיש את זה ליד תבשיל פריקי וכבש, עדיין לא באמת מצליחה להתנתק מהמטבח השורשי שלה. שוב - אין לי שום התנגדות למטבח, אבל אנחנו כבר עמוק בשלב הנבחרת, היו לך 120 דקות וסל מלא צבעים ומצרכים - למה לא לצאת קצת מגבולות המטבח שאת כל כך מכירה? לא ברור. תסתכלי על ויקטוריה - איזה שינוי, כמה חן וביטחון היא הקרינה פתאום. ובעיקר שימי לב איזו מנת בשר מפוארת היא הרימה בלי יותר מדי זיקוקים. ויקטורי לוויקטוריה? אם זה ימשיך ככה אני לא אתפלא.
שעון מתקתק, הזמן טס, ואל המשימה מצטרפים בר פינס, יהוידע, לירון ולריסה. יחד איתם: טונה, לברק, קארי, ג'ינגר ועוד מלא קישוטים אסייתים. הזמן: שעה ורבע. מהר מאוד חזינו בלירון חוזרת לעצמה וללירון של פרקי האודישנים עם תכנית עבודה מסודרת ובעיקר מנה מהממת של דגים עם ניחוח הודי משכר (כנראה). אהרוני עף, העיף אותה למרפסת ויחד איתה גם את יהוידע, מי שסיפק לנו את סצנת ה-"יש חובש באולם?" השנתית עם כוויה מפוארת. וכך, עם יד ורבע, הוא תקתק מנת דג שלם עם קארי, מה שלא היה התכנון הראשוני שלו, ולמרות זאת, חבוש ומותש הוא שיחק אותה וראה את לריסה קורסת בענק ועולה למשימת ההדחה, ואת בר שוב פעם נשארת באזור הנוחות שלה עם מנת הילדים (תיאור חמוד של מיכל) שבמקרה הכילה בתוכה טונה אדומה איכותית. לריסה ואיציק ראש בראש במשימת הדחה? מעניין. אבל עוד יותר מעניין מי יצטרף אליהם.
50 דקות עברו, נשארו עוד 25 דקות. הלחץ משתלט על אדי, עמיחי, בר (שמעון!) ומוזנא. ובין נשימה לנשימה הם מגלים שיש להם חזה עוף, כבדים, בורגול, מלא ירקות וקצת יין. מיכאל אנג'לו - או עמיחי - תחליטו אתם, הבין מהר מאוד מה הולך לקרות על הצלחת שלו ותקתק את המנה שהשתפכתי עליה כאן למעלה. שאפו, באמת. גם אדי ובר זוכים ממני לחיבוקים כבדים על ברוסקטות עם שתי מנות דומות אבל שונות שהוכיחו שמדובר בשני מתמודדים סופר רגועים ובטוחים ובעלי דמיון שמושתת על ילדוּת מלאה באוכל טוב. מוזנא, שהייתה היחידה שבחרה בחזה עוף, גילתה שבדיוק כמו חומר הגלם שבחרה יצאה לה מנה שהיא לא לכאן ולא לכאן. הסלט קיבל את המחמאה "קטן וחמוד", וחזה העוף קיבל מאהרוני בעיקר על הראש, וכך מצאה את עצמה מוזנא על כסאות הבר המתנדנדים עם איציק ולריסה.
קרב ענקים צפוי בשבת. לא פחות. שתי בשלניות ובשלן אחד שכבר הוכיחו, תוך זמן די קצר, שיש להם את זה בענק והם שולטים במטבח הרבה מעבר לארוחות חמות לילדים בבית. אם אני צריך להמר, נראה לי שהכוח הנשי הוא זה שיוביל את משימת ההדחה, כשמוזנא ולריסה מרגישות לי בשלניות שלמות ובטוחות הרבה יותר. האם מי שיעזוב אותנו יהיה איציק? זה בדיוק הזמן להשאיר את ההימורים ללא גלוטן שלכם כאן למטה בטוקבקים.
פחמימות
"פחדתי להתעסק עם העגבניות של אייל" - עמיחי. בקצב הזה הוא כבר פוחד להתעסק עם הקישואים שלך
"אני אוהבת ירוק, ירוק נותן לי..." - ויקטוריה. רוגע ושלווה?
"יש לי ביטחון עם פינצטות" - לירון. הנה משהו שלא שמעתי אף פעם
"אני קניבלית כבש" - נדיה. סבבה, הבנו
"אין קלישאות באוכל, אם זה טעים - זה טעים" - חיים. עושה קעקוע של זה
"לא תיארתי לעצמי שאני יכול להוציא מנה כזאת" - יהודה. גם אהרוני לא. באסה
tvbee בפייסבוק