לאורך ההיסטוריה, נשים גדולות ואמיצות כמו רוזה פארקס ומארי קירי, הקדישו את חייהן לניפוץ תקרות הזכוכית שהחברה הדכאנית העמידה מעליהן. עם כל מאבק, מה שהוגדר פעם כ"חוק טבע", נחשף במערומיו האנכרוניסטיים ומתמוסס. עקומת ההיסטוריה, כך אומרים, נוטה לעבר הצדק. אמש ב"כמה רחוק", כוחות הטוב השיגו עוד ניצחון חשוב. מיטל, הידועה בשם "האמא" (או ספורטולי, למטיבי לכת) שברה את חוקי המשחק, הפכה את השולחן ושלחה את איתי להמשיך לחפש אהבה בלעדיה.
את המהלך של מיטל צריך ללמד את בבתי ספר לאמנות הייבוש. לא הפרידה עצמה היא שהפתיעה, אלא הדרך הישירה, הכנה והבוטה בה ניסחה את סיבותיה. זה לא אני, זה אתה. אתה לא מוכן לזוגיות, אתה זה שמזמין ארבע נשים ליפן ואז אומר שאין לך זמן בשבילן, אתה זה שמדבר על עשרות ילדים כשבדירה הצפופה שלך אין מקום לגדל טמגוצ'י. אחרי ששטפה אותו כהלכה, היא קינחה במהלך המנצח: ברגע שהוא התחיל לנסח תשובה, כלומר לחפור לה כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר, היא ייבשה אותו בצורה מפוארת, אמרה שהיא לא מעוניינת לשמוע, והלכה.
אם הפרצוף ההמום והמתוסכל של איתי לא הספיק כדי להשלים את החוויה המופלאה, מיטל המשיכה והסבירה לו כ'חברה': "בצורה שאתה חי, אף אשה לא תוכל לשרוד". ייבוש יותר קלאסי מזה, קשה לדמיין. מיטל התרגזה שאיתי מתייחס לילדיה כעול, כבעיה שעומדת לחובתה. עם זאת, צריך לזכור שלפני הנסיעה הוא זה שהיה מודאג משאלת הילדים, והיא זו שהתאמצה להרגיע אותו ולהסביר שלא צריך להחליט שום דבר עכשיו (זוכרים את הדיון על בתי הספר הבינלאומיים?). היחס האמביוולנטי של איתי לילדיה הוא באמת מעצבן, אבל היא לא יכולה להציג אותו כמי שהונה אותה והזמין אותה ליפן עם הבטחות שווא. בכל מקרה, גם אם ההאשמות שלה טיפה מוגזמות, מגיע למיטל מחיאות כפיים על המהלך המרשים. תכנון, תזמון וביצוע מושלם. שאפו.
יפעת, לעומת זאת, הופתעה לגלות בשיחה עם איתי שהיא הפייבוריטית שלו. נראה היה שהיא כבר מתחילה להתרחק ממנו, אבל הוא הרעיף עליה אינספור מחמאות משתפכות, והיא באופן צפוי התמוגגה מכל השיחה. אז עכשיו יפעת קצת יותר בעניין של איתי, ומסתבר שהוא ממש בעניין שלה. הם עשו גם קרטינג בתחפושות פרוותיות, כי יפן מטופשת ומוזרה. אבל למרות שהדייט היה גשום ונטול אינטימיות, נראה שיפעת מתחילה להתרגל לרעיון של חיים ביפן, ואולי גם קצת לחבב את מדריך התיירים הנרגש ששידכו לה.
הסיבה האמיתית בגללה יפעת הפכה לפייבוריטית, היא שניצן ממשיכה להיסחף מטה במערבולת שיצרה בראשה. אחרי שהשתיק אותה בשיחה על מספר הילדים הרצוי, שכל הבנות עשו תחרות 'מי רוצה יותר ילדים', בעיות קשר העין של איתי כבר הפכו למשבר אמיתי עם ניצן. לדייט במסעדת הדייגים היא הגיעה מוכנה, ולמרות שניסה לתרץ את העניין בבעיות בחלוקת הקשב (אני מאמין לו), היא הוציאה עליו את כל העצבים שאגרה בימים האחרונים. גם בדייט וגם בשיחות הפרידה, מיטל הגיעה לטונים שאנחנו לא רגילים לראות בתכנית, ונראה שהיא כבר ממש כועסת על איתי.
אז אחת חיזלשה אותו, השנייה צעקה עליו, והשלישית התרצתה רק אחרי השתפכות מתחנפת מצידו. מצבו של איתי לא נראה מזהיר בשלב זה. את ניצן הוא לא הצליח להרגיע, והעצבים שהיא מפגינה בשלב כל כך מוקדם (גם במהלך ניסיון הדייג הכושל), מעידים שאולי הטמפרמנט שלה פחות מתאים לשקט היפני שלו. איתי עוד ניסה להסביר לנו שהוא דווקא אוהב את האסרטיביות, אחרי מערכת יחסים עם יפנית משעממת, אבל יש אסרטיביות ויש לבוא לריב, ונראה שניצן כבר עברה לקטגוריה השנייה. אולי עם שתי בנות בלבד, איתי יצליח לחלק את הקשב בצורה טובה יותר, אבל דבר אחד ברור: הוא צריך להתחיל לתת עבודה ולפתח את הקשר עם הבנות הנותרות, כי להן כבר ממש נמאס מהטיול המאורגן ונטול הרומנטיקה באדיבות איתי-טורס.
*
גם בברזיל יש לנו פייבורטית חדשה-ישנה. למרות שהיא ממש לא שמה עליו, ציון החליט לספר לגל את מה שכולנו הבנו מזמן, שהיא הפייבוריטית שלו. אני לא יודע אם זאת שבירה של חוקי המשחק, אבל כל הרווקים החליטו לחשוף בפני הבנות המועדפות את מקומן בדירוג. אך בניגוד ליונתן ואפילו איתי, שסימנו פייבוריטית שלפחות קצת מעוניינת בהם, ציון בתכלס אמר לגל: "אם את רוצה, זה שלך", וממש לא בטוח שהיא תקפוץ על המציאה. ציון שוב שלף את המשפט המחריד "אבא שלך יכעס אם אנשק אותך?", אבל הפעם גל דווקא זרמה. לפני השכשוך בבריכה, הם הלכו לשיעור אקרו יוגה זוגי. כלומר, ציון החזיק אותה באוויר על הרגליים איזה דקה ובזאת זה הסתכם. בילדות קראנו לזה אווירון, עכשיו מסתבר שקוראים לזה אקרו יוגה, ניחא. גל וציון אמרו שכל החוויה קירבה אותם מאוד ועזרה לפתח אינטימיות, אז מי אני שאתלונן.
דיאנה הפתיעה בדייט לבחירתה, ולקחה אותו לסשן קריוקי פרטי. בזמן שהוא אכל כריך במבוכה לא מוסתרת, היא צרחה וזייפה למיקרופון כמו שרק אלופי קריוקי יודעים. כחבר גאה באומת הזייפנים, אני מאמין שקריוקי טוב חייב תמיד לבוא בזיוף וצרחות משתפכות. אין דבר יותר מעצבן ממי שיודע לשיר מעולה ומשתמש בקריוקי כדי להפגין את כישוריו. קריוקי אמור להיות מביך, ואם לא הבכת את עצמך, אז פספסת את הפואנטה. בקיצור, דיאנה הפגיזה בקריוקי, ולמרות הסנוביות בהתחלה, ציון גם נכנס לעניינים לקראת סוף הערב. הם קינחו בדואט מרגש של השיר "אבא", שנגע לשניהם בנקודה רגישה. באמת נראה שדיאנה וציון מפתחים חיבור טוב ביניהם, אבל החיבור הזה הוא בעיקר חברי, וקשה לאתר ניצוצות של תשוקה או רומנטיקה, למרות הנשיקות המזדמנות.
נותרנו עם מרין, מי שבתחילה נראתה הכי לא קשורה, הולכת ומסתמנת כמועמדת המתאימה ביותר לאופיו ואורך חייו של הרווק הברזילאי. היא לקחה אותו לדאייה בדאון, הצעה מעט מסוכנת בהתחשב בנהלי הבטיחות הרופפים בברזיל, אבל חוויה באמת חד פעמית ועוצרת נשימה. סיפור חייה התזזיתי גרם לציון להאמין שהיא היחידה שתשקול לעבור לריו (והוא צודק), והשיחות ביניהם אכן מרגישות טבעיות ופתוחות בהרבה מהאחרות. אני אישית לא הייתי בוחר במרין, אבל אני גם לא הייתי בוחר בציון, אז אפשר אולי לקרוא לזה 'מצא מין את מינו', ואתם יודעים כמה מרין "מאנקי פינס" וציון "את יודעת שאת סקסית" אוהבים לדבר על מין.
