מה שבא בקלות הולך בקלות, והלהבה שניצתה בין רעות לציון לפני ימים ספורים כבתה עוד לפני שהספיקה "להשאיר לנו טעם של עוד", כמו שציון אוהב לומר. מה שבא בקלות הולך בקלות - אותה קלישאה דושית על הבחורות הפשוטות, השקטות, שמתמסרות מיד ומתחילות לשעמם אותך תוך כמה ימים. ציון ראה ברעות אחת כזאת, אחת שבאה בקלות, ונשלחה בחזרה לארץ באותה קלות.
ציון, לא הבחור המרתק בעולם, חשב שהוא ישתעמם מרעות, הוא לא דיבר איתה לעומק, לא נכנס לדיונים משכילים ומלאי תוכן, אין לו מושג באמת עד כמה היא באמת בנאדם מעניין. השעמום עליו הוא מדבר הוא היעדר המרדף. עצם ההתמסרות הכנה והתמימה, הלב הפתוח, זה מה שכל כך משעמם אותו. כדי לשמור על העניין, הוא עבר להתמקד בגל, מי שהכי פחות מעוניינת בו מכל החבורה - אכן מתכון לזוגיות מוצלחת. אז בנים, בפעם הבאה שאתם שואלים "למה הן חייבות כל הזמן לשחק משחקים", תסתכלו על ציון ותראו בדיוק למה.
אופיו של ציון המשיך להיחשף, כשמפגש החברים סיפק לבנות שתי תמונות שונות של הרווק בשבילו באו לברזיל. אנריקה המתוק וחסר המושג דיבר שטויות והילל את חברו הישראלי, ואיתמר חשף את ציון האמיתי (שלא לומר שרף את ציון), מלך חיי הלילה של ריו, מחליף בחורות על ימין ועל שמאל, מתהולל וכובש. בקיצור, לא ממש בחור להביא הביתה לאמא. אבל יותר מהסיפורים, אופיו המטריד של איתמר הדליק נורות אדומות בנוגע לרווק הברזילאי שלנו, אמור לי מי חבריך וכו'.
איתמר נראה כמו מטרידן מסרט בורקס מהסבנטיז, הסביר שהוא מעסיק בנות ב"סוכנות" שלו (לא ברור באיזו סוכנות בדיוק מדובר), והזכיר לנו את האמת הסליזית שמסתתרת מאחורי החיוך החמוד של ציון. איתמר נראה כמו מישהו שיצא לכבוש את ריו והיא גמרה לו את הנשמה, אני לא רוצה להעלות השערות לא מבוססות על פועלו האישי והמקצועי, אבל בתור אדם שחולק עמו שם, לא יכולתי שלא להתבייש בשם כל האיתמרים. אנחנו בחורים טובים, מכבדים, בני שבט איתמר. ולא ייתכן שאיזה מעאכר גס מברזיל יופיע לו בטלוויזיה ויהרוס את שמנו הטוב.
בכל מקרה, איתמר חשב שציון הכי נמשך לגל, וציון אכן הכי נמשך לגל. העובדה שהיא ממש לא בעניין שלו פחות הטרידה אותם, וגל מה אכפת לה להמשיך עוד קצת את החופשה בריו. אנריקה היה יותר מעופף והצביע דווקא על מרין, ושניהם הסכימו שדיאנה היא "טוטאלי קרייזי", ולא במובן הטוב של המילה. מאז הדייט הקסום בפאבלות, ניצוץ הטירוף לא עזב את עיניה של דיאנה, ומפרק לפרק היא נראית פחות כמו פצצת אנרגיה קורעת מצחוק, ויותר כמו פצצה מתקתקת שמאיימת להתפרץ בצורות לא צפויות. היא עדיין בהיי, ולא בטוח שהולך לרדת לה בקרוב, אבל בינתיים ציון מתרגש מהטירוף (וקצת מפחד) והחליט להשאיר אותה למרות אזהרות החברים.
הדילמה נותרה בין רעות למרין. לפני ההדחה, הדייט היחיד שמרין קיבלה היו עשר דקות על סאפ, מה שהעמיד אותה בפיגור מול שאר הבנות. ציון נזף בה שהוא לא מצליח לגלות מי היא (אולי תבלה איתה יותר מרבע שעה), אבל גם בדקות המועטות על הגלשן הוא הספיק להבין שהוא "מאוד נמשך אליה בסיטואציה", ואיבחן כי "הדייט היה מאוד מושך" מכיוון שמרין "מאוד פתוחה במיניות שלה ומשדרת מיניות". אם כוונתנו לא עברה עד הסוף, גם בשיחה בערב הוא הקפיד לציין "את יודעת שאני מאוד נמשך אליך".
מהצד השני עמדה רעות, שרופה מהשמש ומשעממת עד מוות. אחרי ההתלהבות הראשונית, ציון הרגיש שרעות היא "בחורה נוחה", "אידיאלית", כזאת שתימאס עליו אחרי חודש ורק תשעמם אותו, כלומר בדיוק הבחורה שתוציא ממנו את הדוש המזעזע. ומה עושה דוש כשהוא נתקל בסיטואציה מורכבת רגשית עם בחורה שמתחיל לרדת לו ממנה? כמובן מסביר לה שהוא מפחד לפגוע בה. ציון ממי, אל תעוף על עצמך בבקשה, ותן לכל אחד לעשות את ההחלטות שלו בעצמו. להגיד "אני לא רוצה לפגוע בך", זה לא רגיש, זה מתנשא ואגוצנטרי. לרעות כבר נמאס שזורקים אותה אחרי שני דייטים, והיא לקחה את העניין קצת קשה, אבל בסופו של דבר, היא צריכה להגיד תודה שנחסכה ממנה היקשרות מיותרת עם "הרווק ההולל של ריו".
מי שנדפקה מהדחתה של רעות היא דווקא גל, שנשארה לבד עם מרין ודיאנה האינטנסיביות (דיאנה כבר התחילה לגלות כלפיה עוינות), ועכשיו הדיל "אני אסבול את ציון כמה שאוכל, ובתמורה אקבל הרפתקה כיפית עם חברות בברזיל" נראה הרבה פחות מפתה. גם מרין לא ממש שמה לב לקיומו ובאופן כללי, נראה שמרין רואה רק את עצמה. אבל אפילו דיאנה, עם כל ההתלהבות והטירוף בעיניים, נראית יותר נרגשת מההרפתקה והנופים, מאשר מהבחור המציק שכל הזמן מנסה לנשק אותה. מעל לכל, ציון ירה לעצמו ברגל עם ההחלטה המפתיעה. הבנות האחרות אולי יותר מושכות (ציון מאוד נמשך) ומסקרנות אותו, אבל רעות הייתה היחידה שנראתה מעוניינת בו באמת.
*
ביפן, איתי ממשיך להתנהל כמו מדריך תיירים. הוא לקח את הבנות למקדש והקריא להן פתקים נבואיים (יש חשד שהוא סתם המציא מה שבא לו. זה ביפנית, מה ההבדל). גם בדייט האישי עם יפעת, הוא עשה סיור תיירותי רומנטי בכרכרה, שנגמר ביער במבוקים מרהיב ביופיו. בהמשך הדייט הם ישבו כמו מסכנים בכרכרה הקטנה, כשאיתי תקוע עם סל הפיקניק בחיקו. למרות חוסר הנוחות, השניים ניצלו את הזמן להיכרות והתקרבות, ואפילו חלקו נשיקה לא נעימה לצפייה, אחריה איתי מלמל בהתרגשות, "טעים". איכס.
הסיור באתרים הרומנטיים בקיוטו המשיך עם ניצן, כשאיתי בחר בשבילה את המיקום הרומנטי ביותר: שיט על נהר. החיבור הטבעי בין עם ניצן, שמתבסס על העובדה שהוא עבר שיקום ארוך והיא פונתה מגוש קטיף (אני פחות מצאתי את הדמיון בין החוויות), מתחיל לכבוש את ליבו של איתי. הוא התפייט על הרגע הרומנטי, "כל הסיטואציה של השיט, על נהר קאצו-רה בקיוטו, קורמורנים צוללים ועולים", וכבר התחיל לדבר על ילדים ומשפחה.
הדייט נגמר רק בנשיקה מרפרפת, אבל ברור כי בין כל הרווקים, איתי הוא הנחוש ביותר למצוא זוגיות משמעותית. הוא כל כך בודד, המסכן, אחרי שנים ביפן הקרה, והוא כבר ממש נואש למצוא פרטנרית לחיים ואמא לילדיו. זה אולי נשמע כמו ניתוח ציני ומרושע של המצב, אבל תתפלאו, דווקא אותו רצון עז גורם לי להאמין שיש לו סיכוי טוב מאוד למצוא את מבוקשו.