חששנו, פחדנו, דאגנו, אבל לבסוף הכל נח על מקומו בשלום וסיפור האהבה המרגש הגיע לסופו המתוק. דיאנה הצליחה לגבור על גל, לשכנע את ציון שהיא שפויה, ולהמשיך לפתח את הקשר עם מחמל נפשה ומושא אהבתה: הנופים המרהיבים של ריו וסביבתה. הדרך להפתעה של האנדרדוג עם הברגים הרופפים נסללה כשגל פחות או יותר החליטה לוותר על התענוג ועשתה כמיטב יכולתה לשכנע את ציון לא לבחור בה. כפי שציון טרח לספר לאמא שלו, המשיכה הפיזית שלו הייתה הרבה יותר לגל, אבל גל הבהירה לו שאין לה שום כוונה לעשות רילוקיישן, ואפילו לא הסכימה להרגיע אותו ולהביע שביב רגש כלפיו.

ציון נשאר עם דיאנה, שלמרות האנרגיות המטורללות עושה רושם של המשתתפת הכי אינטליגנטית, מצחיקה ומעניינת בתכנית. היא הקפידה לציין שוב ושוב עד כמה הנופים והטבע קירבו אותה לציון, וכשהציע לה להישאר בברזיל, ישר אמרה שתשמח להתעורר לנוף הזה כל בוקר. בקיצור, ציון לא הכי בעניין של דיאנה, אבל ברור לו שהיא בחורה איכותית (בטח ביחס אליו) וגל גם ככה חיזלשה אותו. מהצד השני, דיאנה לא כל כך בעניין של ציון, אבל ממש לא אכפת לה למשוך את הטיול הזה עוד קצת. אז נאחל מזל טוב לשני האוהבים הטריים, ונקווה שדיאנה תמצא את האושר שלה עם נקודות תצפית גבוהות, כי עם ציון קצת קשה לי לראות את זה מסתדר.

לעומת דיאנה, גל כבר מיצתה את החוויה ("היה בול") ולא יכלה לחכות כבר לחזרה ארצה. מעמד הגמר הוציא ממנה קצת תחרותיות וגרם לה להתחנף באגרסיביות לאמא מנורה, אבל כשרגע האמת התקרב, היא ממש שכנעה את ציון לבחור בדיאנה על פניה. אחרי הפרידה היא הודתה שהרגישה הקלה ואמרה שהיא שמחה שבחר במישהי אחרת, אבל לא לפני שהבהירה שציון היה בוחר בה אם רק הייתה רוצה (קשה שלא להסכים).

ציון והרווקות בקרנבל בריו  (צילום: מתוך
הוט אנד קולד - דיאנה|צילום: מתוך "כמה רחוק", שידורי קשת

אמא מנורה עוד ניסתה להטות את הכף עם אבחנות שגויות לחלוטין (דיאנה קרה וגל חמה? הפוך ממי, הפוך), אבל לציון היו תכניות אחרות, או שאולי לגל היו תכניות אחרות. בכל מקרה, ציון ודיאנה סיימו את המסע הזה יחד, בניגוד לציפיות אבל בהתאם לשכל הישר. אהבה כנראה לא תצא מפה, בטח שלא נכדים, ואני בספק אם הם אפילו ישרדו טרק של כמה ימים ביחד.

הרווק הקליל של התכנית, יחד עם המחזרות הססגוניות שבחר, סיפקו את רוב האקשן והצחוקים לאורך העונה. הטרלול של דיאנה מצד אחד, הציניות הילדותית של גל מהצד השני, והסליזיות האינסופית של ציון באמצע, נבלמת רק על ידי חוסר ביטחון וצורך כרוני באישורים, זה הסיפור של ריו בזעיר אנפין, והוא הושלם בצורה ההולמת ביותר.

דיאנה הקסימה אותנו בהתחלה, הפחידה בהמשך, ולאט לאט גרמה לנו להיקשר אליה למרות האנרגיות המוגזמות. אחרי הריבים עם גל וציון בפרקים הקודמים, הפרק האחרון נתן לדמותה השלמה וגאולה, וגרם לנו לראות את העומק והרגישות שמסתתרים מתחת לצרחות ההיסטריות. מההתחלה היה די ברור שהסיפור הזה לא יסתיים כמו אגדה קסומה, או אפילו כמו דייט מוצלח בטינדר, אבל רק בשביל שאגת הניצחון של דיאנה, האושר על כך שהביסה את גל וזכתה באפשרות לראות עוד קצת נופים, היה שווה להגיע לקו הסיום.

*

סיפור האהבה בארץ השמש העולה הגיע גם הוא להשלמה, כשאיתי בחר בניצן על פני יפעת. למה הוא בחר בה? לא ממש ברור, לדבריו זה קשור לעובדה שהיא אוהבת להתווכח, ומעבר לזה קשה להגיד שראינו קשר מיוחד בין השניים. הוא טרח להבהיר שיפעת מוצלחת ומתאימה במיוחד, ואפילו הכין רשימה בעד ונגד שתדגים את זה, אבל הדמיון המודרך שעשה לעצמו הוביל אותו לבחירה הסופית.

נראה שאכן ניצן יותר נקשרה לאיתי. בזמן שיפעת התנהלה בביטחון והעלתה חשד שהיא אומרת לכולם את מה שהם רוצים לשמוע, ניצן התעצבנה, נעלבה, והציעה לאיתי ויפעת להשאיר אותה מצד הדרך ולהמשיך לבדם. הביקור של אילנית ביפן שוב הדגיש את ההבדל בין השתיים, כשיפעת סיפרה בפתיחות מחשידה על רגשותיה החזקים כלפי איתי, וניצן פרשה הצידה כי לא יכלה לסבול את המבוכה. למרות המילים היפות, ואולי בגללן, נהיה די ברור שיפעת מכוונת על הניצחון, ופחות מעוניינת באיתי עצמו. לעומתה, העצבים וההיעלבות של ניצן מעידים שהיא באמת פיתחה רגשות.

איתי מזמין את יפעת להשאר איתו ביפן (צילום: מתוך
אוהבת להתווכח - יפעת|צילום: מתוך "כמה רחוק", שידורי קשת

הבחירה הייתה יכולה להיות קלה ופשוטה, אם איתי לא היה מחליט למרוח את יפעת בכל כך הרבה מחמאות, שהיא הייתה בטוחה שהוא עומד לבחור בה. איתי חפר וחפר על כל נפלאותיה, בלי להסגיר בדל רמז ל'אבל' המתקרב. כשחשף אחרי שעה ארוכה את הבחירה מאחוריה החנופה המשתפכת, יפעת לא הצליחה להסתיר את ההלם שלה. גם אם הוא רצה לסיים את זה יפה, היה עליו למצוא דרך להבהיר בפתיחה את כוונתו, ולא למשוך אותה באף עד לכאפה המצלצלת בסיום.

אבל לא צריך לרחם על יפעת יותר מדי, כי באמת לא נראה שאכפת לה. גם ניצן ואיתי לא נראים כמו זוג משמים, אבל ברור שיש ביניהם משיכה הדדית. משיכה ועניין מהווים נקודת פתיחה טובה לקשר, אבל לא מבטיחים יותר מדי להמשך הדרך. אם איתי היה מקדיש יותר זמן לחיזוק הקשר ופחות לסיור המודרך ביפן, אולי הוא היה מגיע לרגע הבחירה מפוכח ושלם יותר. מה שיש זה מה שיש, הספיקו מה שהספיקו, נאחל הצלחה ואושר לאיתי וניצן ביפן, שמחה ונופים לדיאנה וציון בריו, ונחכה לפרק הבא לגלות במי יבחר יונתן להמשיך איתו את ההיכרות בברצלונה. אני מזהיר כבר מעכשיו, אם הזרקורים של טניה יגרמו לו לוותר על דניאל, אני אגרום להתפרצויות של דיאנה להיראות כמו אדוות שקטות על מי נהר קאצו-רה בקיוטו, שהוא כידוע אחד המקומות הרומנטיים ביותר ביפן.