הפרק החדש של סיפורה של שפחה נפתח במהלך שכבר ראינו בסדרה: סצנה שמזגזגת בין העבר להווה, שמטרתה מוכרת: להדגיש את ההבדלים בין העולם שלפני גלעד - לעולם שאחריו. הפעם, מדובר באירוע ההטבלה הקבוצתי של התינוקות החדשים בגלעד, מול ההטבלה של האנה (בננה), כשג'ון עוד הייתה אישה חופשייה שמוגבלת רק על ידי פעילות המעיים של התינוקת החדשה שלה.

ההטבלה של האנה מראה לכך שדת לא חייבת להיות דורסנית, מגבילה ומשפילה, כמו שהיא מתפקדת בגלעד. היא גם יכולה להיות עולם רוחני של אמונות שאדם יכול לבחור לקחת מהן מה שהוא רוצה ומתאים לחיים האישיים שלו והסטנדרטים המוסריים שלו. זו לא הפעם הראשונה שבסיפורה של שפחה מנסים להעביר את המסר הזה, והוא תמיד נראה קצת מאולץ ומתחנף, כאילו יוצרי הסדרה מזיעים במיוחד להבהיר שהם לא נגד דת או הפרקטיקות הדתיות הקיימות.

התוצאה, אגב, בעייתית: התחושה שנוצרת היא שבגלעד הדת היא כל כך קיצונית שאין שום קשר בינה לבין הכפייה הדתית של ימינו. הצופים בבית כבר יודעים שאפשר להיות דתי מבלי להיות פנאטי, ולא צריך להמשיך ולדחוף את הרעיון הזה בכוח, בעיקר כשאין שום איזון אתאיסטי. אמא של ג׳ון היא אנטי-דתית, אבל כל דבר שהיא אומרת נשמע מטורלל ומגמתי, במקום שהיא תספק קול מוסרי שמסביר על סכנות הכפייה הדתית גם בימינו. בקיצור, אם יוצרי הסדרה מנסים להדגיש שאפשר להיות אנשים מאמינים בלי להיות פנאטיים - המסר הועבר, הכל בסדר. עכשיו אפשר עוד פלאשבקים שמתארים את השתלשלות ההשתלטות של גלעד על ארה"ב?

בינתיים בקנדה (הגרסה של סיפורה של שפחה ל"בינתיים, בצד השני של מנהטן, מירנדה נתקלה בבעיה לא צפויה"), אמילי ממשיכה להיות בהלם מוחלט מהעולם החיצוני, ומתאחדת עם בת זוגה סילביה והבן המשותף שלהן אוליבר. המיקום של אמילי בתוך עולם שקרוב יותר למציאות שלנו ולא בתוך הסיוט של גלעד, גורם לטראומה שלה להרגיש אפילו יותר ממשית. מכיוון שליווינו אותה וראינו את כל מה שהיא עברה - ההוצאה להורג של אהובתה, כריתת דגדגן, אונס שיטתי, שהייה במושבות המסויטות - אנחנו יכולים להרגיש יחד איתה עכשיו את הניגוד המסחרר והסוריאליסטי הזה בין שני העולמות הכל כך הפוכים שהיא חוותה. היא נחלצה, אבל מה היא אמורה לעשות עכשיו? לחזור לחיים הרגילים שלה? מה זה בכלל חיים רגילים עכשיו? איך מחלימים מטראומה שכזאת? איך מסבירים אותה לבת זוג שלא הייתה שם?

אחרי כל המאורעות הסוערים שעברו עליה בפרקים הקודמים, נראה שג'ון מבינה שעכשיו הגיע הזמן לדרך פעולה אחרת. היא למדה מטעויות העבר, ולכן הפעם היא מתאזרת בסבלנות ומעדיפה לעשות צעדים מינוריים וחכמים, על פני פזיזים ופוטנציאלית הרסניים. אולי לקבור בן אדם משנה אותך? כך או כך, היא נוקטת בצעדים זהירים יותר כלפי סרינה וגם פרד. סרינה היא עכשיו בת ברית של ממש: אחרי שהיא עזרה לג'ון להבריח את ניקול - ג'ון מבינה שסרינה היא אכן אמא, והלידה הזאת שינתה אותה לחלוטין. כרגע היא עוד מתגברת על הפרידה מניקול (ועל זה שכרתו לה את הזרת), אבל ג'ון מזכירה לה מי היא באמת, כמה כוח היה לה לפני שהגברים של גלעד דיכאו אותה, ואיך היא חייבת להשיג אותו בחזרה אם היא רוצה עתיד טוב יותר עבורה ועבור הדור הבא של גלעד, בעיקר זה של הילדות.

סרינה, מצדה, כבר לא מתייחסת לג'ון כאל כלי, כאל רחם לשירותה. עכשיו, ג'ון היא לא האישה שרק נתנה לה את הבת שלה - היא האישה שהצילה את הבת שלה. לעוד מישהו יש תחושה שכשכל הסיפור הזה יגמר, ג'ון תהיה מוכנה לוותר על ניקול עבור סרינה? או שבסוף הסדרה סרינה, ג'ון, לוק ומוירה יגורו יחדיו בקומונה ויגדלו את הבנות יחדיו? סתם פנטזיה.

אמילי, סיפורה של שפחה עונה 3 פרק 4 (צילום: HULU)
הפרצוף אומר הכול. אמילי מסתגלת לחיים בחוץ|צילום: HULU

בחזרה למציאות - בעוד שעם סרינה ג'ון נוטה להזדהות ואמפתיה, עם פרד הסיפור קצת שונה. הוא עדיין אידיוט, הוא עדיין מנותק מהמציאות והוא עדיין כל כך קל למניפולציה שזה כמעט בלתי אפשרי שלא להתפתות לשחק לו במוח. עד כמה הוא מנותק מהמציאות? הוא זה שפונה לג'ון שתתן לו עצה איך להחזיר את סרינה אליו. פרד, לך הביתה, אתה כל כך שיכור מכוח. אבל ג'ון, סבלנית ומחושבת יותר מפעם, לשם שינוי לא מנסה מיד לחרמן אותו (המפקד לורנס הרי כבר גער בה על השיטות האלה), אלא ניגשת אליו בטקטיקת האישה המכילה: היא רגועה, שקולה, מקשיבה ואמפתית - והיא מקבלת את מה שהיא רוצה. כלומר, שותלת במוחו את הרעיון לתת לסרינה עוד כוח בגלעד.

כמובן שאי אפשר להתייחס לפרק בלי מילה או שתיים על דודה לידיה וג'נין, שתי דמויות כל כך אהובות שחזרו אלינו, עדיין עם אותה הדינמיקה החולנית והמרתקת ביניהן. האמת היא שהעלילה שלהן בפרק לא מחדשת יותר מדי - ג'נין שוב חושבת שלדעה שלה יש חשיבות כלשהי, ולידיה נאלצת להכניס לה מכות. שום דבר חדש תחת השמש, אבל התגובות האמוציונליות של דודה לידיה מרמזות שבהמשך הסדרה גם היא תעבור התפתחויות ושינויים, ואולי אפילו תשנה את דעתה לגבי הדרכים הכוחניות של הרפובליקה, למרות שהיא מאמינה במטרת העל שלה - להציל את האנושות מהכחדה. יכול להיות שעכשיו היא מתחילה להבין שאת האנושות במצבה הנוכחי - אולי לא שווה להציל?

העונה השלישית של סיפורה של שפחה, מדי חמישי בבוקר ב-ב-HOT VOD וב-NEXT TV, וב-22:00 ב-HOT HBO